רק עוד רגע אחד

אני שואלת ת'עצמי למה אני עושה את זה.
אני יודעת שאני אבכה, הלב שלי לא יקנה את זה.
אבל אני יודעת שאני הולכת מחר למכור את הכל….

ומה לא קרה?
כבר אין לי כח לשרוף את המוח על עבירות התורה
אבל הלב שלי צורח, תקשיבי, תשארי פה רק רגע אחד.
אני עוד קופאת, היחידה שבי מנענעת לאט.

נשארתי לבד.
גם הגשם שונא להרטיב אותי.
הלחיים חלקות מהדמעות שלי.
והשמש קופחת מדיי בשביל לתת לי לחשוב רק עוד רגע אחד פה ודיי
אל תלכי!
אני יודעת שאת לא תשכחי
אבל למה קשה לך לשמוע אותי?
אני כאן. תמיד הייתי איתך…
תמיד הייתי שלי וברחתי מעצמי.

בלי לפחד,
בלי לשמוע,
בלי לשתוק,
בלי לדמוע.

עמדתי במרפסת וצרחתי בלי מילים.
בלילות החשוכים אני מדברת עם אלוקים,
כבר חודש הוא לא שמע אותי בוכה מתחת לשמיכה.
החלטתי לקום, זה צחוק של מבוכה.
מעצמי. אנ'לא בוכה יותר!

אני קוראת למהפכה
ונשארת שוב לישון בעצמי, להירדם ולחלום על דבר לא קיומי.
לנפץ בתוכי עוד בועות לא מציאותיות
ולבכות.
שוב לשתוק, שוב לבגוד, שוב לחזור, שוב לבכות. שוב לבכות.
שוב הכל. רק לא לגדול בתוכי.

אז אני שואלת את עצמי שוב למה אני עושה את זה
אני יודעת שאני אבכה, אני יודעת שאני לא אצא מזה
אני יודעת שאני הולכת להרוס פשוט הכל
בקטע של "טעיתי ועכשיו תורך למחול"

ועכשיו תורי לשאול
למה מכולם בחרת דווקא בי
למה לי גילית ת'אמת?
למה מישהו מת?
למה אתה הולך איתי לכל מקום?
למה אתה חוסם לי את הפס האדום?

אני שואלת שאלות מוזרות
אני יודעת שכולם היו רוצים להתחלף עם האמת
הברורה הזאת, שהשקר שבה מת.
אני יודעת שאני מקנאה,
אני יודעת שלא כדאי לי להחליף את האומה,
אני יודעת שלא בחרתי שיתנו לי נשמה
ואני יודעת שאני כפוית טובה
ואני יודעת שאני לא אתן שיקחו לי ת'נשמה
כי אני יודעת שיקחו לי אותך.