אפשר פה?
אני רק מנסה לכתוב
לבדוק אם המילים
עוד עובדות
אם נותרה בי עדיין יכולת
לשפוך אותיות של רגש
על הדף
ליצוק לתוֹכָן את עצמי
את הנשמה שלי
את האמת
שלפעמים כואבת מאד
–
אני רק מנסה לכתוב
כי שוב פתחתי את 'וורד'
בטעות, מתוך הרגל
ופחדתי לסגור
–
אני רק מנסה לכתוב
שמה לב
שאני לא מצליחה
אבל יודעת
שלפחות… ניסיתי
–
?
(אני עדיין אוהבת אתכן, מילים)
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
38 תגובות
שין. שין.
מחסום כתיבה?
אממ.
בהגדרה יבשה כזו, בלי להתייחס לרגש, ולכל מה שמאחור- כן.
אורגניזמית.
ואם נדלג על ההגדרות היבשות –
כן. גם אני עברתי את זה.., בדגש על עברתי.
היה לי מחסום כתיבה של חודשיים, והרגשתי שתלשו ממני איבר חיוני. ניסיתי הכל, באמת שניסיתי, ואז החלטתי להרפות, להתעסק בדברים אחרים.
ערב אחד זה פשוט זלג ממני החוצה, וכתבתי את אחד השירים שאני הכי מחוברת אליהם. בדקה שסיימתי לכתוב, העליתי לכאן. קוראים לו, במקרה, "לביאה בשדות".
הדבר היחיד שאני רוצה לומר לך הוא שלא תפקפקי בעצמך; תזכרי שזה זורם, והיי, את שין!
זה זמני, ילדה, הכל זמני.
אחר כך היונים שלך יידאו הכי רחוק. מבטיחה.
תלשו ממני איבר חיוני.
אאוצ'.
זה פשוט זה.
חודשיים שנגמרו לגמרי?
(לא סתם זה היה, כלומר עדיין, שיר מהמם).
יידאו הכי רחוק.
הלוואי.
הן כבר קיפלו כנפיים, צללו אל חוסר סיכוי.
למה אני שין.
תודה, אורגניזם.
אורגנזימית.
אאוצ' לחלוטין.
נגמרו לגמריי. עדיין יש חריקות, אבל אני גולשת על הגל מבחינתי.
אוו תודה.
רק תאמיני וזה יקרה.
הן קיפלו אותן בשביל לגדול, ועד כמה שזה לא הוגן, הצלקות הן כל היופי, או רובו.
חוסר סיכוי? לא לא לא.
כי בלי שין לא הייתה שין, התשובה פשוטה מאוד.
אין על מה.
ואולי דווקא שם, במפגש נהרות ואופק שמיים, מהנקודה הכי עמוקה, הבנת עומקו של חיפוש וממדי אבידה, כנף שמוטה תדאה אל על, מחוזקת, מחושלת, יכולה.
יש סיכוי, שין. תאמיני בו.
.
טוהר, את… את זוכרת את השיר הזה?!
יש סיכוי. מהנקודה ההיא, מהאבידה.
ואולי השורות הריקות ההן תוכלנה להתמלא שוב- – –
אני…
טוהר.
❤
וואו, אני שמחה בשבילך!
ב"ה שאלו היו רק חודשיים, וב"ה שהם כבר מאחור.
לא הוגן בכלל.
ולמה הן יופי, ולמה לגדול.
מקווה להצליח,
ואולי להיות קצת שין.
אני יודעת אותו בעל פה.
שין.
?
באמת?
זה… זה מרגש אותי.
שין.
?.
.
שרהל'ה.
תודה.
היי, נשמה, המילים לא עזבו לגמרי…
כן, קורה שיש תקופות של יובש, תקופות שהמעיין הפסיק לנבוע.
וזה בסדר, אוקי?
אל דאגה, המילים עוד יחזרו במלוא העוצמה והקסם שלהן.
עד אז- שחררי.
אני מקווה.
הן לא יכולות לעזוב לגמרי, לא כשאני עשויה מהן- – –
לשחרר?
למה?
תרגעיייייייי הכל טוב הן עוד ישובו!
בעזרתו יתברך.
הן קיימות, רק לא מצליחות לזוז…
מה שין?
מאיתך?
את שואלת שאלות מורכבות מדי.
?
❤
עליהם נאמר-
שאלות אבודות מחפשות תשובה….
אבל מתנחמת בעובדה שאת בידיים טובות..:)
❤️
(עד לב שחור!!!!!!!!)
אני לא מחפשת את התשובה עליהן.
בידיים טובות.
לא יודעת כמה זמן אצלח להישאר חבוקה בתוכן, אבל ב"ה שהן קיימות.
תודה, נשמה!
אבל שין, את… שמה לב. את עדיין שמה בהן לב
~
אני גם שמה לך לב ?
וגם השם. והוא אוהב.
שוזרת לבבות שכמותך.
אני סתם דומעת עכשיו.
את… את הרגשת את הלב בתוך המילים הצולעות והסדוקות הללו?
הוא אוהב. אמאל'ה כמה שהוא אוהב.
לא מפסיקה לבקש מאבא, והוא… אני מרגישה איך הוא שומע.
החלטתי לנצל את פורים, לפשוט את היד. התחננתי למילים. מתנת אביון.
אבא נתן לי מאז לכתוב שלושה שירים- – –
(לא יודעת למה אני כותבת את זה כאן, אבל הייתי חייבת).
תודה, שוזרת מילות.
הי, ילדה, את מרגשת אותייי
אי-אפשר היה שלא להרגיש. הרגשתי אותו בכל אות, הברה, פסיק ונקודה
אני כל כך שמחה בשבילך, שין. תודה שכתבת כאן.
(אל תקראי לי שוזרת לבבות, פליז, לו הייתי שוזרת אותם הם לא היו קיימים…)
תודה לך שוב.
.
וכשהמילים שזורות הן עדיין מתקיימות?
מה ההבדל, בעצם?
שין.. לא כל מילה מורכבת מלב, ולא כל לב מורכב ממילים
הבינות?
(ואיך יפה גלשנו לפילוסופיה! אחח, החיים היפים.)
לא מצליחה להסביר אותי נורמלי, גם אם הבנת וגם אם לא – את מילותיי אני שוזרת. את לבבותיהם של אחרים – לא. גם לא את ליבי, וטוב שכך
ואני אשים כאן לב קטן ואלך לי
?
חושבת שבהנתי אותך,
וכמו ששמתי לב מכל מיני פעמים- הראש שלנו עובד קצת-הרבה אחרת…
פירשתי את זה בצורה שונה.
-לא כל מילה מורכבת מלב, ולא כל לב מורכב ממילים-
תפס אותי.
שין
תגידי יש לי אלייך שאלה, ותרגישי בנוח לבחור בזכות השתיקה
את ביקורתית כלפי עצמך?
ועכשיו לשיר
הוא יפה והכתיבה שלך יפה גם כשהיא חסומה. והמילים, אל תתני להן לחסום אותך, יש לנשמה עוד דרכים להתבטא
אני… כן. קצת.
זה לא היה שיר, אבל תודה.
לא לתת להן לחסום אותי.
אבל… אני לא מוצאת עוד דרך להתבטא.
והן חוסמות.
שין.
מילים לא יעבדו פה, כי לפעמים הן יכולות להיות כואבות. מאוד.
אז אני רק אשים לב, ואשתוק לי.
? (זה לא סתם צבע צהוב מרוח על מסך, זה תמצית של הלב שלי. מבטיחה)
טוהר.
לפעמים הן כואבות. כואבות כל כך.
אני…
תודה על הלב.
על מה שהכנסת בו.
עלייך.
זה לא סתם צבע צהוב.
טוהר- – –
אני לא מסכימה לך
אני מסכימה רק קצת קצת לנוח?
את לא מסכימה.
.
מסכימה להתפלל עליי, קצת?
נמאס לי לנוח.
תודה, הגיגית.
שין איזה כיף לקרוא פוסט שלך!
אויש זה מציק אבל אל תדאגי זה יעבור בעז"ה.
תעלי עוד שירים יפים לתועלת הכלל.
מחכה ?
ואיזה יופי שאת מתארחת אצלי!!
אממ. קצת יותר ממציק.
בעזרת השם, יעבור.
אה, לא יודעת מתי אני אעלה עוד משהו שלי, אבל אם מאד מאד משעמם לך- יש את התגית שלי. (בעצם, אמרת פעם שאת פחות קוראת שירים, לא?)
תודה, מקושרת!
אפילו שבעינייך לא הצלחת,את הצלחת!!
מכירה את ההרגשה,ומקווה בשבילך ששוב תכתבי,כמו שרק את יודעת:)
הצלחתי?!
תודה, בייגל.
?(התגעגעתי לזה, ואוו).
מקווה גם.
חחח
את מותק
???