תפריט
קחי לתשומת ליבך
לפעמים כשהעומס בלב גדול כל כך
המילים מתבלבלות, הרגש מבעבע בפנים
כל מה שרציתי לכתוב זה עתה, הכול מתערבל
והבלנדר של המחשבות סובב ללא מנוחה
ואז גם הדמעות מגיעות בהכנעה, מטשטשות מלהביט.
עוצמת עיניים. מבקשת מהקב"ה
שיסדר את המילים כמו תמיד.
היי. קוראים לי ליקוש (בדוי)
אף פעם לא כתבתי באתר הזה,
אני וכתיבה זה עולם ומלואו, אני אוהבת מאוד לכתוב!
לא יודעת מה מנע ממני לגשת לכתוב כאן,
האתר הזה מדהים! אולי בגלל הפורום.. אני לא יודעת
אבל מה שהביא אותי היום כן לכתוב, זה פשוט
כי חשוב לי למסור את הדברים ולא לשמור לעצמי..
פשוט כי זה פועם בתוכי!
כן אז אני מדברת אלייך
מורה יקרה! את נמצאת כאן איתנו?
רציתי לומר לך כמה דברים.
אני בגיל משמעותי בתיכון, כבר עולה לי"ב
כל כך הרבה רציתי לספר לך
לזעוק, שתפתחי את העיניים!
אני לא יודעת ממש מאיפה להתחיל
זה אומר פשוט כי יש לי הרבה ובשפע מה להגיד
אבל המילים נעצרות. זה מתערבל הכל יחד..
אני יכולה לכתוב כאן
למה, למה הציון הזה? ולמה ההגשה הזאת?
למה ההשקעה היתה לריק?
אבל לא את זה אני שואלת,
אלו שאלות שיחלפו.. ציונים לא הכל בחיים!
רציתי לשאול אותך, למה?
רציתי לשאול אותך, איך?
היחס, הרצון שתכירי אותי באמת, שתרימי, שתגידי לי באמת שאני יכולה, למה הכול רק בסיסמאות?
איך יכול להיות שישנן חברות שלי
שהיו שקופות בכיתה ולא ראית אותן?
ההרגשה הזאת שהכל מתנהל במעמדות
ההרגשה הזאת שלא הכרת אותי באמת,
שלא גילית את המקומות הגבוהים ביכולות שלי!
למה הייתי צריכה לרדוף אחרייך ואחרי עוד רבות
מבית הספר בשביל לקבל את הזכויות שלי?
ההרגשה הזאת שאני לא שווה בעינייך
שלא אקבל כי.. כי.. אני לא מספיק?! יכול להיות ששודר כזה דבר?! איפה האהבה שהרבי החדיר
איפה זה מתבטא אצלך בתור מורה חסידית
שמלמדת בבית ספר של הרבי?
האם חשבת מה ההרגשה?
האם חשבת מה ההשלכות?
איפה השליחות שלך כשאת עומדת מול תלמידה?
את מורה? מה זה מורה? מורה זו דוגמא חיה,
מורה היא מראה – מראה דרך!
איפה את מורה?
איפה את כשהקולות קוראים לך
ואת מתעלמת, לא עונה, לא רואה
פשוט כי הכי קל להבליג. לשכוח שפניתי אליך..
אני לא טיפוס נחיתי
אני מעריכה ויודעת לחשוב בראש גדול
אלו ההרגשות שלי כלפיי כל כך הרבה מורות
אני בטוחה שיש עוד רבות כמוני
שזועקות אלייך. תסתכלי, אל תתעלמי!!
הגיל הזה הוא גיל ענק! ענק ביכולות הכוונה
את יכולה להרים, ואת יכולה להפיל
את יכולה לבנות ואת יכולה לפרק
את יכולה ליצור ואת יכולה להרוס!
יש לך שליחות! תיקחי את המקום הזה שיש לך
תסתכלי על בת בעיניים, תגידי לה שהיא יכולה
תאמיני בזה באמת! גם ילדה שלא נראית לך בדיוק לפי הנוסחאות שאת מכירה..
אני ב"ה בוגרת
אמשיך קדימה והמורות לא יתפסו משמעות רבה בחיי
אבל למען התלמידות הבאות
תקחי לתשומת ליבך
את ההרגשה. את הרצון.
מקווה שהבנת
שהיה לך מוכר.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
15 תגובות
אהבתי מאוד..
מתחברת לכל מילה ומילה!
מורות הן גם בנות אדם וגם הן יכולות לעשות טעויות.. בלי קשר את כותבת מהממםם
הבעיה היא שהן עוסקות בנשמות. לכן, הטעויות שלהן פחות נסלחות. לא מדובר על אדם פרטי שפוגע בעצמו, למורה יש השפעה נרחבת.
היא יכולה להרוס ויכולה לבנות. מצופה ממנה כמובן לבנות ולעשות רק טוב.
כשאת מדברת על טעות, תחשבי מה ההשפעה של הטעות ומה רמת השפעה..
במקרה שלנו לטעויות של מורות יש השפעה על נשמות. נשמות. את מבינה מה זה אומר?
ורמת ההשפעה כמובן עצומה.
אני לא אומרת שאסור לבנאדם לטעות.. אבל אם הוא נמצא בתפקיד, הוא צריך לעשות הכל כדי שהטעויות והנזקים ישאפו לאפס.
זה מדבר לכולם.. כולם צריכים לדאוג לזה. אבל כשהפגיעה היא באנשים, זה הרבה יותר נדרש.
מה גם שאם נצמד לכותבת.. הטעות לא היתה חד פעמית ונקודתית. היא נמשכה על פני השנה כולה. וזה, לא נסלח בכלל.
בכל הזדמנות שהיא, המורה יכלה לתקן את מה שהיא עשתה. והיא בחרה להמשיך להתעלם.
התירוץ 'מורות הן גם בנות אדם וגם הן יכולות לעשות טעויות'.לא מתקבל פה בכלל.
אז כנראה שלא הבנתי נכון.. חשבתי שהיא מתכוונת למקרה חד פעמי ובהחלט מורה יכולה לטעות ולא יכולה לעשות הכל פרפקט, אין לה כוחות בלי סוף ויכול להיות שיש לה רגעים של שבירה. אני מדברת על מקרה חד פעמי, אם לא, סבבה מבינה לגמרי ומזדהה כי גמלי היתה מורה כזו.. ובמקרה כזה 'מורות הן גם בנות אדם וגם הן יכולות לעשות טעויות' בהחלט קשור והגיוני, בכולופן זו הדעה שלי.
אם זה חד פעמי אז ברור. אני מסכימה בהחלט.
לא חושבת שמורות הן מלאכים (מלאכיות?!;)), וכמו לכולנו גם להן יש ימים יותר טובים ויש פחות. גם להם מותר לעשות טעויות, ומטעויות לומדים. אבל לפי מה שהבנתי מהכותבת.. זה לא המצב..
כתבת מושלם!!
איזה ילדה מהממת את!!!
לא חושבת על עצמך
אלא על הבנות האחרות
הלוואי והייתי כמוך
נ.ב את כותבת מושלםםםם ישלך עתיד !!!
ואווו את עוצמתית
ליקוש, מזל שאת כותבת פה!!!!!
אם זה ההתחלה, אז ואווווווווו מה יהיה בהמשך?
להתענגגג
וואוו את כותבת מהמם! פשוט פיספוס שזה רק הכתיבה הראשונה שלך פה…
ואת כלכך צודקת! כי מילא אנחנו נעבור אתזה ונתחשל מזה אבל היי, מורות, לכם לא חשוב האופי שלכם ואיך שאתם מתייחסות לבני אדם? ועוד לתלמידות שלכם??
וגם עוד משו, אולי אני ועוד הרבה סובלות את העניין ועוברות הלאה, אבל יש כאלה שזה פוגע להם בלב…תקחו לתשומת ליבכם…
וואו ליקוש!
אני מתייחסת כרגע רק להתחלה, בסדר?!
את לא מבינה איך התרגשתי. פעם ראשונה שאת כותבת. אני זוכרת איך רעדתי ביום שהפוסט שלי עלה לראשונה. מקווה שלך זה לא ככה…
אז דבר ראשון, את ענקיייית! יש לך אומץ אדייר!!!
דבר שני, את כותבת מדהיים! אין לך מה להתחרט על זה שכתבת!!!
דבר שלישי, מסכימה איתך לגמריי, האתר הזה מדהיייםםם!
את מדהימה ליקוש! מקווה לראות עוד פוסטים שלך בקרוב!!! אנחנו רק מרוויחות ממך!❤️
מהמם!!!!!
כתיבה ממש שיפה! וגם התוכן;)
וואו!!! כל מילה!! צודקת לגמרי ואני מצטרפת לדברייך ומקווה צאוד שהמורות למיניהן תעשינה את הסוויצ' הקטן והמאוד משמעותי הזה…
מורות! אנחנו נשמות! לא ציונים! לא המנת משכל שלנו! אנחנו אנחנו, ובגיל קצת שובב, שמוציא מאיתנו הרבה דברים, חלקם טובים וחלקם פחות… אז קחנה לתשומת ליבכן. אתן מחנכות, מעבר להיותכן מורות. מחנכת אינה מי שמעבירה חומר – מחנכת היא האדם שאיתו תלמידה יכולה להתייעץ בכל נושא, להרגיש בנוח לידה ולדעת שאפשר לסמוך עליה, כי היא כאן לא כדי להגיש אותי לבגרות בתשעים, אלא כדי להעניק לי ת ו כ ן מעבר. להתייחס, לעודד, לתת עצה, לחנך! וכשתלמידה מעלה שאלה שדורשת התייחסות – לא להתעלם!!! אפילו שהשיעור הזה הוא שיעור אחרון לפני מבחן!! בסופו של דבר אולי לא נזכור את כל החומר, אבל נזכור היטב, את המורה שעצרה את השיעור והקדישה את הזמן לנושא בוער שעומד על הפרק. לשאלות. ונתנה לנו שיעור לחיים.