תפריט
אמרו לי שאפשר לפרוק כאן.
אני לא רוצה להשתנות. לשנות את הלבוש שלי.
אני צנועה. אבל לפי הקודים של "לא מתאים" אני קצת חוצה גבולות.
אבל אני עדיין עדינה. זו אני.
ובמשפחה, בבית שלי, זה לגמרי בסדר.
אני לא מורדת באף אחד, חברות שלי אמרו לי שזה לא נראה לא בסדר. זה פשוט מתאים לי ולסגנון ממנו אני באה.
אבל אני יודעת שאני מורדת בעצמי. אני חוצה שטחים אפורים שיש לי בפנים.
ניסיתי לשחרר בקטע של צניעות, סתם מול עצמי, בבית. לפתוח כפתור או להרים את החולצה מעל המרפק. אבל לא ממש הצלחתי. עם הכפתור היה לי פחות בעיה, המרפקים פשוט שרפו לי. לא הייתי מסוגלת.
כמו שאני לא מסוגלת להרדם בלי קריאת שמע.
תחושה פנימית.
אני רק רוצה להבין מה אני. מי אני. מה אני רוצה למען השם.
יש לי חלום, שרודף אותי. חלום להיות בצד השני.
הלא שומר תורה ומצוות. רק כדי לנסות. להיות שם ולחזור.
למצות את עצמי עד הסוף. את הלא אני. לראות לאיפה אני מסוגלת להגיע.
ואז לחזור. אני יודעת איפה האמת.
אבל… אני לא יודעת אם זו סקרנות, או רצון פנימי.
אולי אני רוצה לראות איך הייתי מתנהגת שם, כשאין הגבלות וחוקים כמו שיש לחרדים.
הייתי רוצה לצאת לקצת, כדי להעריך את מה שיש לי כאן. ולרצות להיות כאן באמת. מבחירה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
15 תגובות
הרצון שלך אמיתי.
מעריכה אותך שזה נכנס בך חזק, וקשה לך לשחרר.
שמעתי בנות שעשו את זה. יצאו וחזרו. כולם אמרו שהחזרה הייתה קשה. קשה ממש. אל תעשי את זה לעצמך.
בהצלחה ילדה.❤
לא, בבקשה לא.
אפשר להיות כאן מבחירה גם בלי לצאת.
ללמוד, ולהבין, לנסות להתחבר.
זו הכי בחירה שיש.
כי… כמה אנשים פשוט חיים את החיים האלה בלי להבין, רק לעשות, בלי להתיבר? זה נקרא בלי בחירה.
אבל לבחור להתחבר זה הכי בחירה שאפשר.
מותק אחת,אולי הזדהתי איתך?
ואהבתי את זה..ושלחתי לך חיבוק ושוקולד דמיוני,ודף ממו 'אל תיצאי'.יש לך הכל בשביל להישאר!
אוהבת.
קשה. זאת מלחמה בין היצרים.
נפש הבהמית שלך נמשכת בטבעיות לצד הפרוץ, ונפש האלוקית בטבעה לתורה והמצוות. ואז את נקרעת בינהם. זה קשה, וכואב.
אבל לפחות את מבינה שזו הנפש הבהמית, לא את?
א… אין לי מושג… אוף. לומדים רק שחווים על עצמנו. אבל זה סיכון כואב. קשה מאד לחזור.
אני אישית מרגישה קורסת…
אחת באטמוספירה
אנחנו שותפות לחלומות..
גמלי זה ככה פשוט פעם אחת אנלא נרדמת שניםםם נזכרתי שלא אמרתי ק"ש ואמרתי.ואז אנלא זוכרת מה היה כי נרדמתי..חח
או שאולי זה הרגל..
זה נשמע מאד נחמד להינות מהכל ושנמאס לחזור ממקום אמיתי ולהאמין יותר טוב ומבחירה אישית( איך שאומרים "אחטא ואשוב")..אבל וואלה בינינו זה היצר הרע יש לו אחלה תירוצים..
אבל גמני רוצה ממש לדעת איך הייתי אם הייתי חילוניה..תאמת ישלי תיאור של סגנון בגדים כבר חח.
ואגב יש לי עוד חלום..שעוד נדע מי אנחנו.
אבל מה שבטוח אחת באטמוספירה❤❤
לא שווה לצאת כדי לחזור אחר כך לאותו מקום רק בתור סוג ב'
פשוט לא
את נשמעת נשמה טובה
חבל שאני לא יכולה לתת לך את המספר של המחנכת שלי
הי מהממת סליחה אם אכאיב לך, מזדהה עם הקושי. אבל לכסות מרפק זה לא "יותר" ולא "משחררים את זה. זו הלכה פשוטה…
אני… קשה לי לענות. (אולי מהלם?)
התחברתי ממש למה שכתבת, וקצת הזדהיתי. אין לי את הרצון לעזוב ממש, אולי קצת לטעום. אבל אני יודעת שלא. זה לא מה שאני האמיתית רוצה באמת.
מה שכן- לפעמים הייתי רוצה נורא להיות חוזרת בתשובה. לחוות את החיים מתוך עמל ובחירה אמיתית. להרגיש שזאת אני- ולא בכח.
סתם מחשבות.. אבל אם ה׳ בחר בחיים בשבילי, ובחר איך הם יראו, כנראה שככה היה צריך להיות- וככה הכי טוב בשבילי. אז אני בוטחת וסומכת בו, ובוחרת במערכה התמידית, בלי לוותר.
ואוו, בול.
אפשר להצטרף?
העוזבים, תמיד חוזרים, השאלה עם כמה צלקות…
אל תעשי את זה לעצמך, בשבילך.
מי מבטיח לך שתחזרי שלימה? מבלי רושם?
רושם זה דבר שנחקק וקשה עד כמעט בלתי אפשרי לנקות אותו, והליכה לצד השני משאירה רושם…
בבקשההה, תמנעי מכף הקלע הזה… החיים הם לא יויו והנשמה שלך היא לא משחק.
מדברייך שומעים שאת יודעת מה האמת
"הייתי רוצה לצאת לקצת, כדי להעריך את מה שיש לי כאן. ולרצות להיות כאן באמת. מבחירה."
למה את רוצה להיות כאן מבחירה? כי את יודעת שכאן האמת.
רוצה פשוט לבחור בעצמך באמת?
שמעתי משהו חכם, שלפני שרוצים לנסות את 'הצד השני' צריך קודם למצות עד כמה שניתן את איפה שאתה נמצא בו כעת.
לפני שתבחני את הצד השני, תבחני את דרך התומ"צ עד הסוף.
תלמדי חסידות, חברותא, מבחירה, כדי להתחבר, להרגיש, לרדת לעומק הדברים.
תעשי דברים לא כדי לסמן וי או כי כך אמרו לך, תנסי לעשות מבחירתך. קחי לך החלטה טובה שאת בוחרת מעצמך ולא כי אמרו לך, ותעשי אותה עם רגש, עם השקעה ועם אהבה לאבא.
מבטיחה לך, זה יפעל.
לא היה יהודי שהתחבר *עד הסוף* ו*באמת* לתורה, שניסה את המקום הזה עד הסוף, ורצה לעזוב.
בהצלחה?
זו עבודת החייים, וזו עבודה מרוממת!
נ"ב- משיח אוטוטו פה, ואין לנו את הזמן הזה לניסוי ותהיה,
אז…
אמהלה אללו המחשבות שלייי
על אמתת
אלו
וואי איזה איכותית את
הלוואי עלי בנות כמוך
אני ממש מבינה את מה שכתבת, זה פשוט שאת רוצה להתנסות קצת בצד השני
בהצלחה!
שייה
וואו תקשיבי שאני מזדהה ממש!! בדיוק מה שאני רוצה
תלכי לדבר עם משהי גדולה שאולי את סומכת עליה. אני כנראה בעז"ה אעשה את זה השבוע ונראה לאן נתקדם.
הצלחות לנו ושנמצא את הדרך הנכונה והכי טובה
אפשר להיות פה מבחירה גם בלי לצאת החוצה!!
תתחילי ללמוד תניא, חסידות ,כל מה שיש לך מתחת לאף ואת(אולי לא) מודעת אליו!
בבקשה ממך!!
מבטיחה לך תמשיכי להיות פה *מבחירה*