תפריט
לעוף ברוח הזמן
נמאסתם,
למה באתם,
אלי עכשיו.
כבר חשבתי,
שהבנתם,
שבינינו זה נגמר.
לא שוכחת את
הרגע שהגעתם,
מחור שחור אחד.
ואז נפלתם,
עלי ולא הבנתי
למה זה כבר
מאוחר.
דייי תנו לעוף
ברוחחח
תנו לי לעוף
ברוח הזמן
עכשיווו
תנו לי
לגדול
ולפרוח
בלי
להרגיש
אתכם
לשוואאא
תנו לרוח,
לטהר את
הלב הפצוע.
רוצה להסתכל לי
בעיניים,
בלי לדמוע.
תנו לי לעוף ברוח.
תנו לי לעוף ברוח,
הזמן עכשיו.
תנו לי לפרוץ
את,
כל החומות לשם.
כבר הבנתי,
שהגלגל,
לא יחזור לאחור.
כבר הפנמתי,
שלבכות כאן,
לא יעזור…
אז רק תנו לי,
את האומץ
מכם לברוח…
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
13 תגובות
אמציה, וואי רגע מאיפה הקרצת את השם הזה?? מפני מלך?
אבל זה פשוט מושלםםם!! ישלך את זה ובגדוללל
ממש אהבתי♥
אין לי מושג מאיפה השם הזה הגיע!!
יכול להיות שפגשתי את השם הזה בממלכה במבחן…
תודה על הפרגון!!
יש בתעוררות של שמות ממלכה במבחן!!!! ואמציה הוא באמת דמות חמודה כמו הכתיבה שלך, וואוווו כמה צריך להתנתק מרגשות אשמה וכמה זה לא קל להתנתק מהם
(אגב למה שם של בן ולא בת?)
זה שם של בן??? אופססס
תודה על המחמאות..
וואווווו!
כתבת מדהייים!
פשוט מיוחד…
מזדהה ממש!
את יכולה בכייף להפוך את זה לשיר עם מוזיקה. זה פשוט מיוחד.
תודה על הפרגון!!
אצלי במוח זה עם מנגינה…
כשאני כותבת שיר אני אוטומתית מלחינה אותו…
משום מה חשבתי שאמציה זה מסלמנדרה.
ואמציה, הכתיבה שלך כל כך טובה. כמעט ולא ראיתי שבת מורחת מילים בשיר ואת עשית את זה בצורה כזאת שלא הורידה מהרמה, פשוט הדגישה את ההרגשה שלך.
ממש כיווצת לי את הלב בסוף. כי אני לא רוצה להבין את מה שאני חושבת שהבנתי שכתבת.
ואגב, בדיוק לפני איזה יומיים תהיתי לאן נעלמת באתר.
את מדהימה אחת
תודה רבה!! ממש הוסמקתי!!
אני באמת תוהה למה הפוסטים שלי עולים באיחור…
ואין לי מושג מאיפה השם…
מושלם ברמות!!!!
כאילו קראתי ואני כזה וואוו כישרון על!!
תכתבי עוד אני ממש אווהבת את זה (למרות שלא כזה הבנתי?)
יואווווווווווו
מהמם!!!!!!!
מוכשרת אחת, איך כתבת יפה ונכון…
פשוט יפה!!!
אמציה יקרה ומהממת!!
חייבת לדעת על מי או על מה זה נכתב!
אני ממש מסוקרנת..
את פשוט כותבת מעולההה! ממש טוב!
ותמשיכי לכתוב כמובן:)
איזה כתיבה יפה!
הזכרת לי
שבדיוק שמעתי משהו מעניין לאחרונה על רגשות אשמה קצת ארוך אבל מעניין ממש! אני אנסה לכתוב, מי שמעניין אותה שתקרא מי שלא תדלג:
אם אני מרגישה שאני לבד ועלי מוטלת העבודה לשמור על התדמית שלי זאת אומרת אני לא מסוגלת להרגיש אשם כי אז אני לא שווה.
כי אני אתפס בעיני הסביבה כלא בסדר, כחסרה, כפגומה.
ואז יש לי מנגנוני הגנה שנועדו לשמור עלי אבל בעצם מזיקים לי..
הדחקה או הכחשה – אני לא רואה לא יודעת לא קרה כלום
לימוד זכות – אני התכוונתי לטוב אבל קרה רע מה לעשות, תכלס לא לוקחת אחריות
לא אני אשמה – כולם אשמים ההורים החברות המורות הרצפה התקרה מי שהניח את הכוס בקצה השולחן העיקר לא אני
או שאני כן מקבלת שאני אשמה – אבל מרגיש רגשות אשמה שליליים ש:או מקבעים לי את התחושה שאני רעה והרע הוא חלק ממני ואני ממשיכה, או שמרוב ייאוש נופלת לדיכאון כי אין לי סיכוי
וכל זה מוביל לתפיסת עולם מעוותת אני לא רואה נכון את החלק שלי בסיפור
אני מרגישה שהעולם רע והכל רע
והכי גרוע- כיוון שאני מרגיש שאני טוב ולא עשיתי רע מישהו אחר אשם בזה ומי גורם לכל הדברים בעולם לקרות זה ה' אז ה' אם במה שקרה לי ואז ח"ו אני מסוגל לחשוב שאני טוב אני בסדר וה' רע שהוא גרם לי את זה
מחשבה שלא מביאה למקומות טובים להאשים את הקב"ה
נו מה אתם אומרות באמת צריך את ה"מנגנוני הגנה" האלו???
לא.
הם אולי נותנים לנו הגנה אבל לוקחים מאיתנו את הצלם אנוש את השמחת חיים את הראיה הנכונה של העולם.
אין מה לעשות צריך לעמוד מול בעיות ולפתור אותם. לקחת אחריות.
אבל מה באמת צריך להיות?
איך לוקחים אחריות ולא נופלים מעוצמת הטעות?
אם אני באה מתפיסה בריאה ונכונה של אמונה.
אז – ה' מרחם עלי בכל מצב, ה' מקבל אותי בכל מצב איך שאני
אני לא לבד.
לא עלי מוטלת המשימה לשמור על זכות קיומי.
כי הקב"ה כבר קבע שאני חשובה ויקרה.
הקב"ה שם אותי פה ולכן אני פה. בלי להתנצל.
אני לא חייבת לשמר את התדמית שלי.
יש לי ערך.
ואם כך אני יכולה לעמוד בתפיסה שאני אשמה, כי זה לא מוריד מהערך שלי.
מותר לי להיות אשמה.
גם אם אפול, יש מי שמחזיק אותי.
ואז-
מצד הנפש הבהמית, אפשר להבין שחטאתי, מה חשבתי שאני מושלמת מה אני כל כך נדהמת? הרי אני בנאדם! יש לי נפש בהמית!
כביכול נשברה לי התדמית של המושלמת אבל לא, ככה זה, מלכתחילה אני לא מושלמת!
זה הטבע שלי.
אבל- זה לא אומר שצריך להישאר בו!
יש לי גם נפש אלוקית, מסכנה, רחמנות על ניצוץ האלוקות שבי שנמצא עכשיו בגלות, בתוך לבושים של היפך הקדושה
הקב"ה בגלות
לא יכול להתגלות
את הנפש האלוקית זה מאד מצער מה שקרה.
אני מבינה עכשיו לאיזה מקום נמוך נפלתי,
אבל גם לאיזה גובה אני יכולה להתרומם.
עכשיו מתוך מקום של הבנה ש:
א. זה הטבע שלי, ככה ה' ברא, לא נשברה לי שום תדמית.
ב. אבל גם זה לא באמת אני, אני האמיתית זה נפש אלוקית שרוצה רק טוב. ה' איתי ועוזר לי לתקן. הבא להיטהר מסייעין בידו.
לכן האחריות היא עלי ואני יכולה לתקן! זה תלוי בי!
הגעת עד כאן?
וואו!!!
איך היה לקחת מזה משהו היה מעניין? שתפי!
וואוווו קראתי פעמיים!!!
ניתחת את המציאות בצורה מבריקה!!!
אקח את הנכתב לתשומת ליבי….
תודה ענקית!!!