תמיד כאן, גם אם לא למענך!
קשה לך,
את עברת
את עוברת
ואת תעברי
קשה לך,
קשה מאד.
מורכב לך
מורכב מאד.
ואני, לא הכי שם
לא מסוגלת
אין לי מקום להכיל
את מה שאת עוברת
וזה לא שאני אותך
כלל לא אוהבת
בלילות אני שם בשבילך
אוהבת, חושבת.
רוצה להיות שם איתך
למענך
לא עושה זאת
בשבילך
כי את לא רוצה את השברים שלי, אצלך בידיים.
אז סליחה נשמההה
סליחה עם התעלמתי מהקושי לפעמים
אני אוהבת אותך
ובענק!!!
ואני תמיד כאן לידך, גם אם לא מסוגלת להיות למענך!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
7 תגובות
לפעמים היא כן רוצה, את השברים שלך בידיים. נקודה למחשבה
את מהממת, ואני יכולה להבין אותך.
אבל שתדעי שיכול להיות שאת הבנאדם היחיד שיכול לעמוד לידה עכשיו, אז למה לא לעשות את זה? רק להיות שם, לא להפוך לפסיכולוגית, רק להיות.
את לא מבינה כמה זה יכול להקל.
גם ככה קשה לה, ואת אפילו לא יודעת כמה, אז למה לא?
(אני יודעת שאת לא עושה את זה מרוע, ורואים בפוסט כמה שאת אוהבת אותה ודואגת לה..
אני רק כתבתי את התחושות שלי.)
את צודקת בסהכ.
אבל לפעמים זה הרגשה שאם אני מקשיבה לעוד כאב של משהי, אם אני אהיה בשבילה עכשיו
אני פשוט אקרוס
כי לא מסוגלת להכיל גם את שלי וגם את שלה
ובאמת שכל כך רוצה להיות שם בשבילה ולהכיל
אבל פשוט לא מסוגלת
זה גורם לי לקרוס.
זה לא תחושה תמידית. זה תקופות מסויימות בחיים
וואוו
וואוו
וואוו
בדיוק אני עם בן אדם ספציפי.
איך ידעת לקלוע?
ויקי,
עצעה שלי תשלחי לה את זה
הפוסט הזה מטורף
אני כמעט מרגישה את הלב שלך פועם כאן לידי
תששלחי לה, בשבילה ובשבילך❤
וואו.
כמה אומץ צריך בשביל לכתוב כזה דבר.
כמה גדולת נפש צריך בשביל לומר: סטופ, יש גבול ליכולת שלי. יש גבול למה שאני מסוגלת.
וכמה כוחות צריך בשביל לשמור על עצמך שלמה. כמה חשיבה נכונה ובריאה!
התפעלתי.
וואווו
מזדהה ברמות לא הגיוניות ?
ועצוב לי ששתינו באותו מצב
ששתינו מוצפות מהבעיות שלנו ולא יכולות להכיל את היקרות לנו –
לפחות אני.
ויקי את מהממת ואני אוהבת אותך מרחוק,
ופליז ברגע שאת מתעודדת טיפה או משתחררת לכמה רגעים תעלי פוסט, אני חייבת להתעדכן, מה קורה איתך.
אוהבת אותך ❣❣❣❣❣❤❤❤