קצוי תבל

משל. נמשל. סיפור. מסר.
מדובר בבחורה כה חסידה. אף מגיעה ממשפחה כ"כ הדוקה.
כולם אצלם חסידים, בני הדודים וכל הסבים.
משפחתה מונה 17 ילדים, בלי עין הרע.
שבעה נשואים, וכעת מדברים על הבת התשיעית.
זו חיה לאה. בחורה בת 20, לומדת שנה ב' בסמינר.
מתגוררת לה בצפון שבצפון, הרבה מעבר לצפת.
שם הם השלוחים, מאז היותה רכה בשנים.
אך כעת חיה לאה שנה ב' בסמינר. האמנם?
אכן, היא נוסעת. עוזבת ביתה לחצי שנה תמימה.
מוסקבה הלבנה בפנים מלבבות שם לחיה לאה ממתינה.
נסיעה כה תמימה. לשליחות היא יוצאת ולא לשום דבר אחר.
'שליחות', מהדהדת באוזניה המילה המורכבת, המכבידה.
בביתה חוותה שליחות, 'מה כבר יהיה?' מספקת בליבה תשובה.
חיה לאה השליחה היקרה איננה יודעת מה לה שם ממתין.
3 שנים היא מחכה לחיה לאה, 3 שנים של סבל, של ניתוק.
ממתינה לה היא שם ברוסיה הסובייטית.
ממתינה לה ומחכה. מאמינה שיום אחד תבוא.
ייתכן שחיה לאה נסעה למוסקבה להחזיק שם תורה ויהדות?
לא. היא נסעה למטרה אחרת לגמרי.
לחיה לאה מצפה שליחות מסוג אחר, משהו מפתיע.
מוסיא (אם בכלל 'מוסיא') מחכה לה שם, מחכה בקוצר רוח.
ממתינה לחיה לאה 3 שנים, שלחפש אחריה תבוא. רק שכבר תבוא.
"3 שנים עברו מאז. מוסיא, אוי מוסיא אחותי היקרה נהרגה,
לא השאירה אחריה אף לא קבר לבכות עליו.
בת 18 היא הלכה, לא הספיקה כלל להתחתן.
אחיינים היא לא השאירה לי. מוסיא אחותי,
שתמיד לחשה באוזני והתייפחה בבכי מאז שאנו קטנות,
'חיה לאה לא טוב לי כאן. לא טוב לי' הקב"ה שמע זעקתה,
והנה מוסיא אחותי המתוקה נאבדה, לא התירה אחריה דבר."

מחשבות הציפו את ראשה של חיה לאה בזמן הטיסה,
היו אלו געגועים על אחותה הגדולה. געגועים שלא נתנו לה מנוח.
הנחה קלה נשמע מפיה של חיה לאה,
והנה מצאה את עצמה לאחר שעות מרובות של טיסה,
בשדה התעופה האפל של רוסיה בעיצומו של הלילה הקר.
לאחר שעות של נסיעה, הגיעה הישר אל הבית חב"ד
ונחתה במהירות על המיטה החמה כאדם הצמא למים זה מספר מים.
לאחר יומיים של השתקמות החלה חיה לאה לפעול במקום.

היה זה מוצאי שב"ק, ערב ו' תשרי, והיא כבר נסעה בסביבות מוסקבה
במטרה לאתר אחר נשים יהודיות להזמינן להתוועדות החסידית.
נגשה היא אל נשים ומי שבפניה נראתה יהודייה
פנתה אליה באנגלית צחה בתקווה אשר האישה שמולה דוברת אנגלית,
Sorry, are you Jewish"?" (סליחה האם הינך יהודייה?)
התשובות רובן היו לשלילה, אך חיה לאה כלל לא התייאשה.
למרות השעה המאוחרת, נסעה חיה לאה שעתיים נוספות
אל אזור חדש, והיא בכיליון עיניים מקווה למצוא שם יהודיות נוספות.
Sorry, are you Jewish"?" חזרה על השאלה בפני בחורה
בלונדינית עם מראה יהודי אינו שומר תורה ומצוות
אשר על ידה צועדת בוחרת נוספת, אך השנייה עם מראה רוסי מובהק.
Jewish"?!!" תמהה כלא מאמינה. ובקול חלוש הגיבה,
Jewish what do you want"?" (יהודייה מה רצונך).
Wait, you're Jewish"??" (רגע, את יהודייה??) שאלה.
דמעה קטנה זלגה מעיניה, וברוסית כבדה אמרה לחברתה שתמתין לה בביתם.
Well, so you're Jewish yes? I'm really glad I drove two hours just for you. I'd love for you to come to the documentary tomorrow night At the Central Chabad House in Moscow"
(נו אז את יהודייה, כן? אני ממש שמחה נסעתי שעתיים רק בשבילך. אשמח אם תבואי מחר בערב להתוועדות בבית חב"ד המרכזי במוסקבה) חיה לאה קרנה מאושר.
I'll come"" (אני אבוא) השיבה בחשש ומיהרה להסתלק מן המקום.

הגיעה הערב שלמחרת, אותה יהודייה כמובן קיימה את מילתה והגיעה.
חיה לאה קיבלה את כולן בסבר פנים יפות, ואת מי שפגשה אתמול בפרט.
בסוף ההתוועדות הבית חב"ד התרוקן, ואותה בחורה יהודייה נשארה.
לאחר סריקה מעמיקה פתחה היא את פיה ודמעות זלגו מעיניה בקצב מסחרר,
"חיה לאה תוציאי אותי מפה, חיה לאה אני תקועה כאן"
נשמע קולה של הנשמה בעת משברה העמוק.
"מ-מ-מ-וסיא?!" חיה לאה לא עמדה בעצמה והתעלפה באותו הרגע.
כן, אחותה בת ה21 חיה ונושמת, היא כאן.
"מה את לובשת. אוי מוסיא תראי איך את נראית.. חיה כגויה לכל דבר.
איך אחזיר אותך הביתה, שלא יקרה משהו למאמי מרוב בצער.
מה את עושה פה, כ"כ רחוק חיפשת? מה מצאת כאן?!
ההפך מהבית המתוק והחם. מוסיא דאגנו.
את מלוכלכת, נוטפת מכל הטומאה של רוסיה… אוי.
אבל אני אחזיר אותך, ללא סיבה. אחזיר כי בלעדייך
אני לא שווה, את אחותי ואת המציאות שלי.
אנחנו חלק בלתי נפרד ולא משנה כלל היכן את נמצאת!!"

__
בדבר מלכות ויקהל הרעבע שליט"א מה"מ מחדש לנו
שיהודי הינו חצי שקל בלבד.
חצי שקל, האמנם לא שקל שלם?!
נכון, אך יהודי בפני עצמו הוא חצי שקל לבדו.
בכדי שנבין כוונת העניין, נכנס הישר לעמוק השיחה:
כתוב שצריך לתת תרומה לה' מחצית מעשרים.
מאד אינו מובן, מדוע לא כתוב בפשטות לתת עשרה
ואילו דווקא מחצית מעשרים (מחצית השקל)?!
בכדי שהתרומה תהיה שקל שלם, שקל הקודש,
יהודי נדרש לתת הוא חצי שקל ויהודי נוסף ג"כ חצי שקל.
כמו עבודה שהמורה מבקשת שתגישי ביחד עם חברה.
וכמו שכלל לא משנה אם זו חברתך או מישהי שאינך כלל מכירה,
כך כאן, המשימה זה לתת שקל שלם עם יהודי, לא משנה מי מבנ"י.
ובעצם נותנים את החצי שקל עם יהודי נוסף רק מפני היותו יהודי!
וזה כל העניין של דבר מלכות ויקהל, "ואהבת לרעך כמוך".
מפרש לנו הרבי שליט"א מה"מ ש"לרעך" פירוש לא רק מי שאת מכירה,
אלא אף יהודייה שנמצאת בקצוי תבל – תאהבי אותה בדיוק
כמו שאת אוהבת את הבן אדם שאת הכי אוהבת,
רק מפני היותה "חלק אלוק ממעל ממש".
ובעצם כל עם-ישראל מחוברים אחד עם השני,
וגם אם אינה לבושה כיאה ליהודייה יראת שמים,
זה לא שולל את כך שבעצמותה היא יהודייה.
הכי יעיל להחזירה למוטב יהיה בדרכי שלום ובשמחה.
ודבר ראשון זה החיבור של יהודי עם הקב"ה,
שהוא חצי שקל והקב"ה כביכול החצי השני
(והרי יהודי חלק מהקב"ה ממש)
הוא ב"מודה אני לפניך", מיד כשמתעורר משנתו.
הוא בעצם מבטל את עצמו
"מודה", ורק לאחר שמודה לקב"ה הוא אומר
"אני לפניך" (שזה בעצם החיבור) – אני חלק מעצמות הקב"ה.
ההוראה בפועל מהשיחה:
מה שממחיש את היותנו אחים ממש זה בנתינת הצדקה דווקא.
(שעל זה נאמר "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה")
בעצם ההוראה היא להוסיף בניתנת הצדקה בהרחבה.
צדקה בגשמיות שעניינה צדקה ברוחניות-
לתת לקב"ה קורבן, כלומר למסור לקב"ה את הקשה לנו ביותר.

יחי המלך המשיח!