לילה.
אני קמה, נוטלת ידיים. מתלבשת במהירות.
כוכבים נוצצים ברקיע האפל.
מסתכלת במראה, מיטיבה את הבגדים. מוציאה מהמגירה את העדשות השחורות ומניחה על עיניי.
מחכה לבעלי, הוא לא מופיע.
צללית נעה מאחוריי.
"זה אתה?", אני שואלת. מקווה.
הצללית פוסעת עוד פסיעה, נעצרת במרחק נגיעה ממני: "לא".
אני מצטמררת.
"אין לי שם", הוגה הצללית באטיות מרגיזה, "כי עוד לא נולדתי".
בום.
היא מנחיתה עליי את הידיעה בפתע.
"את.. מה?", השיניים שלי רועדות כמו כל הגוף.
הצללית צוחקת בשטניות. היא מתקרבת עוד פסיעה קטנה, מהדהדת, ונעמדת מולי.
"קוראים לי מיאה", היא מושיטה יד ו.. מורידה את כובעון הסוודר שלה.
אני מתעלפת.
היא נראית בדיוק כמוני.
"ה-צ-י-ל-ו-!", אני מרגישה שהעולם סוגר עליי. צורחת.
היא מתנפלת, תוחבת יד ברזל לפי.
"שקט!", היא מסננת. "את לא רוצה שאני אקרא לעורבים השחורים".
אני משותקת. "אז באמת יש שם עורבים?", זה המשפט היחיד שאני מצליחה להוציא לבסוף.
היא צוחקת שוב, בקצרה. הצחוק שלה מהדהד באין-סוף השחור הזה.
"הגעתי", קול מוכר נשמע מאחוריי, אני מסתובבת בחדות.
כל ההקלה שבעולם נמסכת בקול שלי: "סוף סוף!".
הוא מביט בי ובכפילה שלי במבט מוזר.
"אה, היא הגיעה פתאום", אני מעדכנת.
מבטו נע ממני לכפילתי. "את בטוחה?".
"כן", אני מקמטת מבט, "למה?".
הוא לא עונה. סוקר אותנו במבט משונה עד מאוד, שבכל הזדמנות אחרת היה מצחיק אותי, גורם לי להתגלגל על הרצפה מרוב צחוק.
"לא נכון!", הכפילה פוצחת את פיה, וקולה, לשם שינוי, עדין ומתחסד.
כמוני.
"מה לא נכון?", הוא שואל, מפנה מבט אליה.
"היא משקרת!", רועמת המתחזה, "פתאום היא הגיעה לכאן ואיימה עליי שלא אגלה את התרמית!".
אני נסערת. "ממש לא!!".
בסתר ליבי אני מרחמת עליו, על בעלי, שמביט בנו במצוקה ולא יודע מה לעשות.
"איך קוראים לך?", הוא שואל לבסוף.
"מיה", אומרות שתינו במקהלה.
אני קופאת, המומה. תולעת מטפסת לי בגב. אני נעה על מקומי באימה מורגשת.
מבטו אומלל, אומלל ממש.
"אל תאמין לה", אני מתחננת, "זה.. איך להוכיח לך?".
זיק עובר בעיניו: "על' מה דיברנו בפגישה הקודמת?".
הגבות שלי יוצרות קשת במרכז המצח. אני מנסה להיזכר, מתאמצת ממש, אך לפני שאספיק אומרת הכפילה בחיוך: "על התשלום בחיים".
הוא נאנח בהקלה וזורק אליי מבט זועף משהו, ועוד לפני שמבטי מתעמם, אני שומעת אותו שואל: "אז מה שלומך?".
וזהו.
אני שוקעת בערפל מר, סמיך.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
16 תגובות
דבר ראשון הלב שלי פרפר שראיתי שיש המשך!
אני מאוהבת קשות בסיפור הזה!
בחיימשלי לא קראתי סיפור כל כך יפה. מכל הספרים שקראתי בחיי.
בלי הגזמה בכלל חחחחח
והפרק היום היה הכי יפה מכל הפרקים את הולכת ומשתדרגת!
כבר ספרתי לכל החברות שלי את ההתחלה והם התלהבווו.
אנחנו כל הזמן מדברות על העולם השחור.
ועכשיו אני חייבת לשלוח להם את זההה.
אמאלה שלמות.
אני מחכה כבר להמשךךך
באלי ללגום את הכל בבת אחת.
תודה ימוכשרת. אתתת באמת יש לך עתיד מושלם.
אם קיים המושג 'להתעלף מהתרגשות' אז הוא נולד בדיוק לרגע הזה!!
חור בגרב!!!
אני טובעת! (ממחמאות, כן?😅)
סתם, באמת התרגשתי.
את לא יודעת איך עשית לי חשק להמשיך..
תודה לך ולחברות שלך 😉
מה זה עשיתי לך חשק???
אני חשבתי לשלוח לך 20 תגובות כדי שלא תעזי לחשוב שלא.
חחחחחחח
אבל באמת זה אפילו לא שאלה
יש גבול לנחמדות שלי ולוויתורים שלי…
אני משקשקת!!!
אבל למה באיומים? לכי בטוב 😍
ואגב, אני בעד 20 תגובות. עופי על זהה 😄
הצילוווווווווווו
תצילי ואתה פליזז
חח אני במתח נוראיי
חח.. אני שמחה שאת בלחץ, דיי בכוונה 😉
סתםם…
תודה ❤️
רק ראיתי את הפוסט וישר כבר הייתי בתוכו.
את…אמאא
תגידי מהה זה איךך??
הדמיון שלך—לא נורמלי!!
תקשיבי אני לא יכולה פליזז תשלחי עוד פרקים הצילווו אל תתקעי אותי במתחח
אין עלייךךך
יוו… איזה כיף לשמוע 😍
תמיד ידעתי שאני מדומיינת והינה גם הוכחה מבחוץ 😅
אל תדאגי, אני לא מתכוונת להשארי אותך במתח.
תודה בכל אופן ❤️❤️
היי פרח!
אומנם רק ריפרפתי אבל נראה ממש יפה..
רציתי לשאול – מתי כתבת את זה? כמה זמן לקח עד שהם פירסמו? פשוט כתבתי משהו ואני רוצה הערכת זמן..
היי, chaya!
קודם כל תודה ❤️
ולשאלתך – את מתכוונת מתי התחלתי לכתוב?
את הפרק הראשון העליתי בתור קטע ללא המשך שיצא לי לכתוב, סתם ככה. אחרי זה ראיתי שאני דווקא מתחברת והמשכתי.
אבל באופן כללי מסכמים עם העורכת, וסיפור בהמשכים מתפרסם מידי שבוע ביום קבוע שמחליטים מראש.
דיברת כבר עם העורכת? (מצרפת מייל אם את צריכה: postimshutafot@gmail.com)
סיפור בהמשכים מתפרסם רק לאחר שהוא מסוים וכל הפרקים כתובים, גמורים.
האמת שאני לא כ"כ יודעת לתת לך הערכת זמן מדויקת..🙁 תלוי כמה זמן לוקח לך לכתוב.
מקווה שעזרתייי..
יאללה, מחכה לראות את הסיפור שלך! 🤩
בהצלחה! ❣️
נדירררר
אומייי
🤤🤩😍❤️💖👍
תודהה 🤩😇
ז.ה… מ.ה.מ.מ.מ.מ.ם…!!!
האאא יואוווווווו אינלימילם!!!
מפחיד ומותחחח בתרוףףףף!!!
יש לי שאלה קצת מוזרה… את לא נלחצת בעצמך מימה שאת כותבת…???
זה פשוט מותח בתירוף…
אלופה!!!
הכתיבה שלךךך…🤩🤩🤩…שיווו…מוכשרתת!!!
מדהימה שכמוך❤️❤️❤️
שם!!!
איזה כיף לשמוע 😋
ולשאלתך ה'קצת מוזרה' – לא, נכון לעכשיו אני לא מלווה בסיוטים למיניהן, אבל מי יודע? 😉
ו.. תודה ❤❤
אאאאאאאההה
זה מטורףףףףףף!!!!
מוכשרתת אחתתתת!!!!
אני מחכה כבר לפרק הבאא
תודההה
הסמקתי 😊
סתם, תאמיני לי שגם אני מחכה לראות מה יהיה בפרק הבא 😉
טנקיו שקראת והגבת! 💗