תפריט
עלטה.
אפילה סמיכה עוטפת אותי מכל כיוון.
משום מקום צצה דמות מולי, לבושת שחורים.
"היי", היא אומרת.
אני בוהה בה, "מי את?".
"אתה", הוא מתקן.
"מי אתה?", אני חוזרת על השאלה שוב, המומה. המבט שלי נעוץ בבגדיו השחורים.
"את באמת רוצה לדעת?".
"כן".
"את לא", אומרת הדמות ונעה קדימה. אני נסוגה צעד אחורנית.
"מה אתה עושה כאן?", סלידה מציפה אותי.
"שאלה טובה", עונה הדמות בשקט, מסתובבת ונעלמת באפילה.
אני קורסת על הרצפה. "מה הולך כאן???", צועקת לחלל, מיואשת. הצעקה שבה אליי באלפי קולות מהדהדים.
פאק. אור נדלק בבת אחת.
תדהמה.
אני-בחדר-שלי.
משקפיים שחורות לעיניי, מולי יושבת אמא שלי. גם לה יש משקפיים.
אני מכחכחת, מנסה לטהר את גרוני.
"מי זה היה?", הקול שלי יוצא צרוד כזה, משונה.
אמא שלי מביטה בי במבט נוקב, מפלח. העיניים שלה מצטמצמות לשני חרכים צרים:
"בעלך"..
איך זה? להמשיך?
האמת שאני באמצע לכתוב עוד סיפור, יש לי כמה 'ממתינים בתור' 😁
הערות, הארות וחוות דעת – בתגובות 👇
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
30 תגובות
פרח!
וואי שזה היה גאוני.
הכתיבה שלך–בלעתי תמילים.
ודחוף תראי לנו המשך..מחכה:)
תודהה 💗
לא רוצה לאכזב אף אחת, אבל אני לא כ"כ בטוחה שאמשיך.
סתם כתבתי אותו באחר צהריים משועמם אחד 🙃
נכנסתי ללחץץ
אל תמשיכיי
ככה לא אמור להיות בעל של משהי!! נכנסתי ללחץץ
שלכון פה יהיו פעלים טובים ומשמחים ואוהבים ולא מפחידים בשום צורהה
חחח..
הצחקת אותי עם ההיסטריה שלך! 😅
ותודה על האיחול ה*קולקטיבי, המברך – יתברך 💗
*קולקטיבי – ציבורי, כללי 🙂
יש לי קטע להפוך באיזשהו שלב לאנציקלופדיה על שתיים…
דפקט שלייי 😄
לא להמשיך?
בסדר, בסדר. הפסקת כתיבה.
אני לא ממשיכהה 🤣
משום מה זה יותר הצחיק מהפחיד… לפחות אותי…😆
אבל בעיקרון זה טוב. מוזר קצת אבל אני מניחה שבדיוק זו הייתה הכוונה…
אממ.. אני לא נכנסת עכשיו לנסתרות, אבל בוא נאמר שהכוונה הייתה שתקראי.
מעבר – זה כבר בחירתך 😊
פשוט יש לי מאתיים שאלות…
מה זה 'עלטה'? כולן בטוחות שהיא באיזו סמטה אפילה או באמצע השומקום, ובסוף מתברר שמדובר בחדר שלה!
אבל מילא אנחנו, הקוראות, אנחנו יכולות להיות מופתעת. אבל למה היא מופתעת?
היא לא זכרה שהיא בחדר שלה? איך היא הגיעה למקום הזה, היא הרי לא נולדה שם! (וההוכחה- שאחרי זה היא זיהתה שזה החדר שלה.. כלומר היא ראתה אותו לפני זה…😆)
איפה אמא שלה יושבת, על הרצפה? כי אם האמא יושבת מולה, והיא קרסה קודם על הרצפה…
בקיצור, צריך עיון 🤔
כן גם אותי זה ממש הצחיק
מה? אמאלה!
מה הלך פה?
אני דיי שמיחה שאת מבולבלת, זו המטרה, פחות או יותר 😄
לא חושבת שאמשיך אבל נראה.
אויש קרעת אותי מצחוק!!
בעלך..
ת'אמת?
לא חשבתי שזה יצחיק מישהי..
אבל אחלה, "מצווה גדולה להיות בשמחה" 😁
יואו כתיבה מטורפתת והסיפור מה זה מסקרןן מחכהה
תודה 🥰
לא נראה לי שאני אמשיך אותו, אבל רבות מחשבות בלב איש..
נחיה ונראה.. 😉
יאווו קולללל תמשיכיייי.
אני אוהבת תקועים האלה… שידוכים נשים אומללות וזה…. חחחח
תודה 😁
ו.. למה את חושבת שההיא מהסיפור אומללה?
כאילו, אין לי מושג, כן?
סתם כתבתי קטע לא ברור.. 🙃
חחחחח הסוף מצחיקק
וואו, אני דיי בהלם.
לא חשבתי שכ"כ יצחקו מזה כאילו כתבת בדיחה פיקנטית עסיסית!..
סתם שאני אדע: הקטע עם הבעל זה מה שמצחיק?
דווקא רוב מי ששאלתי אמר שזה מלחיץ/מותח/מבלבל/מסקרן
אבל יפה, הופתעתי. כמעט כולן פה צחקו מזה. לא, לא צחקו – נשפכו.
בעצם.. נקרעו.
תלוי בעיני המתבונן 😉
אמאאאאאאאאאאא
בחיים אני לא ארצה לפגוש גבר בסמטה אפלה גם אם זה בעלי לעתיייידד
חייבת להמשיךך!!!!!
אני כבר לא עומדת במתח
חחח..
תודה 💗
סליחה מראש על החפירה, אבל סורי, אני לא בטוחה שאני ממשיכה את הסיפור.
זה היה קטע להפגת שיעמום ותו לא.
אבל נראה.
אם יהיה לי זמן, כח, אממ… שיעמום? אולי אני אמשיך.
בכל אופן תודה, שתדעו שהתגובות שלכןןן גורמות לי לכתוב, אז זה דיי תלוי בכן 😄
בחיימשלי לא נהנתי ככה מסיפור
אני בשוקקקק
הקטע של את באמת רוצה לדעת?
את לאאא
🥹🥰
זה משפט שלייי
את כותבת נדיררר
באלי המשךךךך אפילו שזה לא ממש קשור
כי זה הקטע של זה שזה קטע קצר
אבל תשלחי עודדד
יעווו התלהבתייי
שלחתי לחברה שלייי
מקוה זה מרגש אותך
חחחחחחח
👍👍👍👍
וואווו!! אני ממש-ממש-ממש התרגשתי 💖
דווקא הייתי בבאסה ששלחתי את הקטע הזה בלי לחשוב הרבה, ועכשיו עולים לי מלאא שיפוצים שיכלתי לעשות.
אבל תודה, נראלי שרק בזכותכן אני אמשיך 😁
שתדעו לכן שזה לא משנה כמה בנות יכתבו "מושלםם", תמיד כל תגובה תעשה עוד יותר טוב, ועוד יותר, ועוד יותר. זה מה שנותן את הכוח להמשיך לכתוב.
אז תודה לך, ולך, ולך, ולכלללל מי שהגיבה כאן.
קבלו את זה כתודה אישית ממני 🥰
הצילוווו!!!
הפחדת אותייי!!!
מתחת אותי!!!
הצחקת אותי!!!! ברגע שכתבת שזה בעלך…פשוט התפוצצתי כנראה בגלל ההקלה, וההפתעה
והיקר הוא אומר לך שאת לא רוצה לדעת…
למרות שישר קפצתי חזרה למתח, אני באה להמשיך לקרוא ואז מה אני רואה?!!! אני רואה שזה הסוףףףףףף!!!
למההההההה????!
שיוווו את כותבת מהממממממממ….ם
פליזזז תמשיכי לכתוב!!! למרות שזה הכי משוגע שיש…!!!
מוכשרת שכמוך!!!
חחח.. תודה, שם 💗
כמו שחפרתי – אני לא בטוחה שאמשיך אבל יתכן שכן.
ובכל אופן – שתדעי שממש כיף לקרוא את התגובה שלך, זה עושה תחושה טובה 🙃
וכן, הגדרת את הסיפור הזה מצוין:
משוגע.
חח תודהההה על המחמאות שלך!!!
מהמממ…ת שאת!!! אלופהההה!!!!!!!
אני מסמיקה פה…את מחממת לי את הלב!!!
לא!!! לא!!! לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!!!!
פליזזזזזזזזזז!!!! את חייבת להמשיך!!! פליזזזזזזזזזזזזז!!!!
מתחת אותי!!!
הכתיבה שלך מהממממ……….ת!!!
הוא משוגע אבל בקטע טובבבב…!!! ממש!!!!
ואיי חחח הלחצתתתת 🥹😅
בטח שתמשיכי!! את כותבת טובב!
מחכה להמשך💚
תודה 🥰
מתלבטת אם להמשיך, מה ואיך.
סורי שנגמר לי הלקסיקון 😊
וואווו מהמםםם
הסוף קצת לא ברור כאילו… בעלה לעתיד? היא התחתנה כבר? למה היא פחדה ממנו? הוא אלים כאילו? ולמה הוא הגיע אליה בכלל? אני סתם אוהבת לשאול שאלות😂😂
אבל בהחלט הלחיץ אותי חוח😚
את כותבת מהמםםם!!!
או-אה.
אז ככה:
היא נשואה? לא, עדיין. זה אכן בעלה לעתיד.
למה היא פחדה ממנו? נסי לדמיין את עצמך עומדת בשומקום חשוך, את לא רואה כלום (שזה לבד מפחיד😉) ועוד מגיע בן אדם לבוש שחורים ולא מזדהה. דיי מלחיץ, לפחות לדעתי 🙃
למה הוא הגיע אליה? אממ.. בגדול אני בעצמי לא יודעת, כן? אבל כנראה שבקרוב אדע.
ו.. תודה 💗
אבל לא בטוח שאמשיך.