תפריט
נגמור לי המילים..
זהוווו… גמרתי יודבית!! נשמע כיף והכל לא? לגמור בגרויות, חופש וכו'.
אז זהו, שלי לא…
לא רציתי לגמור את השנה, היה קשה וכואב נוראא עם הפרידה מהבנות.
לא מצליחה לעכל שאני לא יהיה עם הכיתה יותר.
בעעעעעע ? ?
היתה לי שכבה כל כך מתוקה , וזהווו נגמררר!
אני כותבת עם דמעות בעיניים!
למה??? למה יש פרידות? קשה לי ככה! לוקח לי הרבה זמן להסתגל ולהתרגל לדברים חדשים, ועד שהיה לי טוב, שוב לעזוב? להיפרד?
זה עושה לי פשוט דיכאוןן:(
אבל מה לעשות שאני חושבת כל היום רק על זה?? מדי קשורות אלי..
החברות היו לי כמעט הכל בשבילי!!!!
אני בעז"ה מקווה שאשמור איתן על קשר וכו', אבל לא בטוח עדיין שאראה אותן שוב. אולי רק שיחות, וההודעות.
וגם זה לא יהיה אותו דברר! כל אחת תפנה לדרכה, לא נהיה ביחד, ולאט לאט הקשר התחלש או שהתנתק ח"ו
יאוווו אני לא מצילחה לשוב שזה יהיה ככה.
היו לי חברות טובות וחמודות ממש, וככה בבום הכל נגמר. לאאאא רוצה!
אוף אוףףף
יש פה עוד יודבתיות שמזדהות איתי? מה אתן חושבת על זה? יש לכן אולי הצעות איך להתמודד? אשמח ממש
(מצטערת על איך שיצא הכתיבה שלי.. פשוט הייתי חייבת לפרוק אז זה התוצאה)
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
11 תגובות
קשה. קשה. קשההה. וזהו.
מזדהה ברמות ולא מפסיקה לחשוב על זה, לא מצליחה לראות את עצמי שנה הבאה בלי כל זה??????
לא נשמע כיף אפילו לרגע!!
הסיוט הכי גדול שהיה לי בחיים האלו (ולא בהגזמה!)
אוףף אוףף אוףףף
הלוואי והיו לי הצעות בשבילך איך להתמודד עם זה..
יווו תיכתבו
אני בכיתה ט'
ואני גם פוחדת מיזה
אמאלאאאא
לנסות להסתכל קדימה ולא אחורה, לראות את המשך החיים, אפשר גם להיפגש עם החברות, בשביל שהקשר לא יתנתק, אבל לדעת באמת שהפרידות האלו טובות להמשך החיים, הם עושות אותנו גדולות ובוגרות זה עוזר לנו להמשך החיים, זה מחשל(אם כותבים את זה ככה) אותנו.
אני בי"א אומנם ועדיין לא בי"ב אבל לדעתי זה מה שיכול לעזור. מקווה שעזרתי במשהו, תעדכנו אם עזר למישהי..
בהצלחה ענקית!!!!!!!!!!
היי, אני כבר לא יודבתית:) סיימתי שנה שעברה.
אבל מזדהה איתך קשותת.
האמת שהקושי של הפרידה התעצם לי יותר כשהתחילה השנה, כשפשוט קלטתי שנפרדתי מבנות מהממות, ולא רואה סיכוי סתם ככה לשמור איתן על קשר רציף.. לא אפשרי פשוט.
יש לי עדיין על זה צביטה בלב. כן, שנה אחרי. אבל למדתי להשלים עם זה סוג של. זה החיים, וחברויות הולכות ובאות.
ועדיין זה קשה! נכון!
אבל אם זה חברות אמיתית הגיוני שיישמר קשר למרות הפרידה, ואם זה סתם בנות נחמדות שהיה כיף איתן, אז זה כואב וקשה, אבל זה דרך העולם… ואת תכירי בעז"ה עוד חברות מהממות בהמשך החיים. (שאולי גם תיפרדו בסופו של דבר אבל שוב, כמה שזה מבאס, זה החיים..)
נראלי סתם ביאסתי אבל רצית הזדהות-קיבלת?
בהצלחה לך 🙂
כע זה כואב. ממש לא הדבר הכי קשה שעברתי אבל זה ברמה של 8/10, אפילו שלא היה לי טוב בכלל בבי"ס ובכיתה.
מאחלת לכולנו לעבור את זה עם כמה שפחות נזקים
היי
אני עולה לט'
כימעט אותו דבר
אני עוזבת את כל החברות שלי
והולכת לתיכון אחר
שאף אחת לא אולכת
פחדתי
עכשיו אני פחות
עברתי כיתה אז אני יודעת…
בכל כיתה יש את הבת זאת
ואת החברה ההיא
אותן בנות!
רק בשמות אחרים
ופרצופים שונים…
אבל אני…
אוהבת שינויים!
אז אנחנו שונות…
יאללה חתונההה
וואו.
כיף לך שזה ככה.
שתדעי שעם כל הקושי הזה, והכאב המסוים שבפרידה- זה טוב. זה אומר שהיה לך טוב.
לא יודעת למה, אבל אני חיכיתי לגמור עם זה. עם החברות. עם הקשרים. עם ה'ביחד' היפה הזה.
והיו לי בכיתה ובשכבה בנות טובות, מקסימות וחמודות. ממש.
לא נראה לי שזה יעזור, אבל נסי לזכור שהקושי מגיע בגלל הטוב- – –
ותתפללי, שימשיך להיות טוב.
בהצלחה!
אחח כואב
בהצלחה בהמשךך
מזדהה בכמויות!
גמלי קשה עם שינויים, יציאה מהשגרה מכניסה אותי לדיכאון..
אולי באמת יש למישהי עצות?