קאט

מביטה בחלון
כבר אין שם עוד כלום
קולות רדומים
המבט שלי עמום
מביטה בשפיות
גם היא כבר הלכה
רעש חזק מהפנט של שתיקה
ורוח מפחידה באוויר משתוללת
מבעירה בי את כל התקווה

שעוד יבוא יום והשמיים יתבהרו
קולות חזקים את הרקיע יבקעו
עוד יום יבוא והשם בכבודו יתגלה
השטן ישחט ההעלם יעלם

העולם יגמר
הקולות מתחילים לבקוע אותי
הם שרפו כבר הכל
והשקט מפחיד
הרחובות דוממים
רק רוקד הלפיד

ושום דבר כבר לא נשאר בעולם
רק חושך גדול מתפשט
נקודה מנצנצת בין הכוכבים
נקודה שבוכה שאותה לא רואים

שיום יבוא והשם יחריב את העולם
יבנה עולם מתוקן על גביו
כי הרי אי אפשר לבנות בלי להחריב
נשמה מלוכלכת בכאב מתכבסת
עכשיו בונים לה עתיד

אור יקרות מתפשט
שמיים כחולים מתחילים להבציע
אור לבן מסנוור
לב של אבן מתחיל להבקיע
עולם חדש מעוור
עיניים שבורות נפקחות שם לאט
לב חדש מתעורר
חיבוק אחרון ו….קאט.