צפת של מטה /9

אחרי חודש מופלא בבית, שוב אני באוטובוס. בוהה בנופים המתחלפים, בחושך שאופף את ההרים הירוקים לאט וביופי של השמיים. (רק אני בוהה בשקיעות כאילו הן אדם אהוב שלא פגשתי זמן רב? אני תוהה איך חברות שלי יגיבו אם אומר להן להסתכל לשמיים. אותי בכל אופן זה מרגיע).

האוטובוס דוהר צפונה אל צפת. המחשבות שלי דוהרות עוד יותר קדימה, הן כבר רואות אותי בצפת נושמת בכבדות את האינטנסיביות, שיכורה מאושר ומבולבלת מרוב אנשים.

המחשבות של אורי של התיכון מתחילות לזמזם לי בראש, יש לך חברות, אין לך חברות (מחשבה מטופשת. מחשבה לא מטופשת בכלל. למה זה מעסיק אותי? בן אדם בן אדם בן אדם). את בסדר כמו שאת, אני מרגיעה את עצמי, יודעת שכל עוד אני פה אני רצויה. ואני גם סך הכל בן אדם נחמד שתדעו.

מה יהיה בקיץ? עם מי אני אצא לשליחות? איך אני אמשיך לשמור על רוגע, כמו שאני לומדת ככל שהימים מתקדמים? למה אני במגמה הזו בכלל? אני שואלת את ימי ראשון הארוכים בכפר חב"ד, והקיץ עונה לי במשב רוח חם – את פה. אורי, תעמדי מול עצמך. את בחרת, את רוצה את החיים האלה נכון?

נכון, אני כאילו מהנהנת לפחדים שהתנחלו לי בלב. אני שמחה שאני בדרך דיי ברורה בחיים שלי, אבל הלא נודע ממשיך לזמזם כמו תמיד.

וכשכל האחריות על החיים שלך היא בידיים של אדם נחמד כמו שאת, למה לך לדאוג? (זו אורי הציני אומרת. היא יודעת בדיוק למה לדאוג. יש לה סיבות)

***

אין שום מפלצות בעולם כלל ( זו המנטרה החדשה שלי)
צפת הופכת אותי לטיפוס חיובי ולמען האמת אני דיי מרוצה מהעניין. כמו בכל שבוע, לפני שאני נוסעת לסמינר, אני עורכת רשימת כללים ליצירת "אורי המושלמת". הכללים האלו הן משפטי חיזוק (לעוסים, אם ננתח אותם במבט ציני קר) שאמורים לתת לי כוח לשבוע בצפת ולצלוח אותו טובה יותר ושמחה.

אנסה להסביר לכם קצת מהמורכבות של שבוע בצפת
דבר ראשון – זה לא הבית, אין הביטחון הפשוט של חיים
דבר שני – אין שעות שינה והאוכל סביר.
דבר שלישי – יש חברות כל הזמן. כל היום, אין אותך את חלק ממסה כבדה של חברה
דבר רביעי – את רוצה להקים בית כן? קורה משהו בשלב שבו את הופכת לאישה ואת צריכה ליצור אותו.
אז צריך כללים כדי לגדול. לא כללים – מחשבות טובות.
למשל – "מתנותיו של הווה " זה סוג של משפט מאפס שאני אומרת לעצמי כששוב אני נגררת לשליליות.
הוא אומר – לכל הווה יש את המתנה שהוא נותן לך. עם את לבד בדירה אז במקום להרגיש בודדה בעולם תנצלי את השקט. ואם את ביחד עם עשריית בנות – תשמחי בחברה. זה קצת יותר מסוגנן מהאמת של לשמוח במה שיש, לנצל את המתנות של הרגע. ויש לכל רגע כאלה (לרגע עכשיו למשל יש מתנה מדהימה – הרים של צפת, מדרגות של העיר העתיקה, המון ירוק, קצת לבד ונביעת מילים)

ככה אני מנסה לסגנן את עצמי לאורי טובה יותר. וחיובית, כמובן.
עוד משפט מסגנן – רגע את למעלה ורגע למטה, אל תשפטי את החיים שלך לשלילה אם עכשיו כואב.
את זה אני אומרת לעצמי די הרבה. זה ניסוח שלי ל"גם זה יעבור". כואב? יעבור. תמיד קמים בסוף ולא צריך להבהל מליפול.
את לבד עכשיו? אבל לפני חמש דקות היית ביחד. את עצובה? אבל תזכרי כמה שמח לך מאנשים מהחיים ומהטבע.

נכון שאני בחורה מקסימה?
אורי הצינית לא רגועה היום, היא רוצה להגיע לפואנטה, מה הסיפור של לסגנן את עצמי בלי סוף, אי אפשר פשוט להיות אני?

***

ברחתי מההתוועדות ביום רביעי השבוע. המשפיעה שלי זמינה בשעות חסידיות שכאלה, ואין מה לעשות. דברנו.
לא תכננתי את זה, מבטיחה, אבל פרץ ממני נאום מלא כאב. למה אי אפשר להיות פשוט אני?
כל הזמן לעבוד, לשנות אותי, לשפץ ולסגנן ולהעמיד את הרגשות במקום. לא להיות מי שאני, צריך להיות טובה יותר. כל הזמן אני חושבת ומגיעה למסקנות חדשות, ומחליפה למסקנות אחרות.
החיים פשוט עובדים ככה? להדחיק בלחץ את השליליות, להכניס את החיוביות בכוח?
אולי כן.
כן.
אני שתקתי. לא רצתי כבר לחשוב.

***

בעצם לא ממש.
אנחנו אנשים עם לב מקומט וחיים מורכבים. אין לנו מוח של בינה מלאכותית גם לו רצינו. אנחנו עושים למעשה רצף של טעויות שהופכות אותנו לאנושיים ולא כלילי תפארת בכלל.
אנחנו כאן בשביל לתקן. והמאבק הזה שבו את מדייקת את עצמך בלי סוף, ואין לך מנוחה כי את רוצה להיות טובה יותר, להרגיש טוב – הוא הסיבה שלשמה הכל קיים. ה' בחר שנהייה כאלה, שנצטרך לעבוד כל הזמן.
וכשמבינים את זה אפשר קודם כל לנשום, להרגע, הרצון האלוקי הוא שיהיו קונפליקטים, את לא מחדשת שום דבר.
ואז אפשר לחבר בין שני הקצוות
שלמות הנשמה שתוביל לתיקון הגוף.

כלומר – לחבר בין הרגש הקטן, הסיטואציות חיים הכואבות – לאלוקים שלי בתוך כל דבר. שום דבר לא סתם. וכמו שכבר אמרתי לכן
אין שום מפלצות בעולם כלל.
(רק בדמיון שלנו, ועליו אפשר לשלוט, אנחנו יכולים הרבה יותר מהפחד)

***

ולסיום משפט יפה מהשיעור היום
האמונה מכילה בתוכה גם כאב וגם שאלות, היא לא מפחדת מקונפליקטים היא חזקה מהם, ואולי דווקא בזכותם