היום יום הפשוט משקף הכל
כמו לכל חבדניקית טובה שלצערה יש לה סמארטפון, גם לי יש חסימה.
אמנם גוגל, אמנם וואטספ, אבל חסום.
השבוע החלטתי שיש אתר חדשות שמתיימר להיות חרדי, אבל מבחינתי הוא לא מייצג אתר שאני רוצה שיהיה לי בתוך הפלאפון.
אז כמו כל חבדניקית טובה, פתחתי את נטספרק, וב"שליחת פניה למנהל ההגנה שלך לחץ כאן" לחצתי שם.
הודעת מייל קצרצרה לנטספרק: "אם תוכלו לחסום לי את אתר פלוני אלמוני אודה לכם מאוד, כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה".
אכן, האתר נחסם.
באותו יום בערב, כשכתבתי דו"ח לרבי, הוספתי שם שהיום חסמתי את הפלאפון על פי שיקול דעתי האישית.
בפרשת השבוע יש שני פסוקים שביחד מבטאים את כל הקונספט של חודש אלול.
כידוע וכמפורסם לכולן, שראשי התיבות המפורסמות ביותר של חודש אלול הן "אני לדודי ודודי לי".
בפרשת השבוע, "אני לדודי", הכמיהה וההגעה אל הקב"ה מבוטאות במילים "אֶת ה' הֶֽאֱמַ֖רְתָּ הַיּ֑וֹם לִֽהְיוֹת֩ לְךָ֨ לאלוקים"
והמילים "ודודי לי" נמצאות בפסוק "וה' הֶֽאֱמִֽירְךָ֣ הַיּ֗וֹם לִֽהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה"
עפ"י הסדר של ראשי התיבות ועפ"י הסדר של הפסוקים בפרשה, ניתן לראות את האופן של העבודה בחודש אלול.
קודם כל, "אני לדודי", "את ה' האמרת".
דבר ראשון אנחנו צריכות ליזום את הצעד הראשון ולפסוע פסיעה קדימה. לטפס ללמעלה.
לאחר מכן מגיע השלב שבו "ודודי לי", "וה' האמירך". השלב שבו הקב"ה מושיט לנו את היד. (מטאפורית, כן?)
מהי המשמעות של המילה "הֶֽאֱמַ֖רְתָּ"?
רש"י עונה על כך: "לשון הפרשה והבדלה".
במילים עוד יותר שלנו, יש כאן סמל למשהו ייחודי ולא סטנדרטי.
במהלך כל השנה השוחקת (ובמיוחד בשנה המטורפת שעברה עלינו הפעם) יש הצגה עם המון שחקנים. מנסים לתפוס רגעים וסצנות על הבמה, אבל שוכחים שהבמאי הראשי מארגן הכל, והוא נמצא מאחורי הקלעים, ובאפשרותינו ללכת לשם ולגלות את האמת הצרופה שמתחבאת מאחורי הבמה.
בום מגיע חודש אלול, ופתאום יש הרגשה טהורה כזאת של איפוס מערכות עולם הזה. פתאום לרכל על חברת כיתה לא מרגיש ממש נעים. בואו נלמד שיחה במקום זה. ברגע אחד התפילה של חודש אלול יותר עמוקה מהתפילה של י"ב אייר (תאריך רנדומלי לחלוטין לצורך העניין)
פתאום בחודש התשובה והרחמים כשי"ג מידותיו מאירות, יש דחף לא להזניח את החלק האלוקי, אלא לגלות ולחשוף אותו לעין כל.
דווקא בחודש הזה חושפים את מאחורי הקלעים ועושים "הֶֽאֱמַ֖רְתָּ". מבדילים ומדגישים את הייחודיות הקדושה שבנו.
מרגישות נצנצים באוויר אחרי כל המילים הקדושות שהפרחתי?
אחרי כל הטאדדם והטאררם הזה, מגיע המבחן האמיתי. האם כל זה נשאר בבחינת טאדדם וטאררם או שיש תחושת מחויבות להוריד את כל הנצנצים האלה לחיי היום יום?
בשלב הראשון שבו אנו מתקרבים לקב"ה, הפסוק המלא הוא "אֶת ה' הֶֽאֱמַ֖רְתָּ הַיּ֑וֹם לִֽהְיוֹת֩ לְךָ֨ לאלוקים וְלָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֗יו וְלִשְׁמֹ֨ר חֻקָּ֧יו וּמִצְוֹתָ֛יו וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְלִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹלֽוֹ"
אר יו אנדרסטנד? (מהמאתגרות באנגלית..)
הפסוק לא אומר "אֶת ה' הֶֽאֱמַ֖רְתָּ הַיּ֑וֹם לִֽהְיוֹת֩ לְךָ֨ לאלוקים ולחשוב שהכל נצנצים בחיים וסבבה לגמרי" חלילה וחס ושוב חלילה וחס!
הפסוק האמיתי מחייב. הוא אומר לנו "לָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֗יו וְלִשְׁמֹ֨ר חֻקָּ֧יו וּמִצְוֹתָ֛יו וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְלִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹלֽוֹ".
הפסיעה הראשונה, ה"אני לדודי" שלנו לא נמצאת בשמים. היא נמצאת ביום- יום שלנו. בהנהגות השגרתיות. דווקא שם צריך לחפש. איפה עוד אני יכולה להדר? לקבל על עצמי משהו חדש?
אז במהלך צעד ראשון של "אני לדודי", סגרתי מעצמי אתר שלא הרגיש לי שהוא תורם לי ביראת שמים.
מה את לקחת על עצמך?
בבקשה ממני אליך, קחי משהו קטן ותדווחי לרבי. אשמח אם אפילו תכתבי כאן תגובה על ההחלטה. בטוח יעזור לעוד בנות ויעודד אותן, והקב"ה בחסדו ישלים את ראשי התיבות ויהיה לנו "ודודי לי". טוב נראה ונגלה תמיד מהקב"ה!
גוט שבת, כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה!
*מקור: ליקו"ש חלק ט'.
13 תגובות
וואו מהמם כמו תמיד ויותר!!!!!!!!
תודה?
גם את נהיית מהאלה שאומרות מהאלה???
ואווו הילי זה כ״כ יפה איך שאת מקשרת את זה לחיים שלנו!!
אהבתי ממש!
וואו מהמם!! את חמודה!! עם אנטלגנציה רגשית ושכלית גבוהה!! אהבתי! יאלה החלטה!
וואו את כותבת מהמם!!!!!!!!
וכל הכבוד לך!?
היליייייי אין על הפרשת שבוע שלך!! איןןןן!!
מושלם כמו תמיד!!
לקחתי החלטה בזכותך תודה 🙂
ממש יפה!!
יש לך כתיבה זורמת וחמודה ממשש?
הילי, אין כמוך!!
דבר תורה מובן, מוסבר יפה-ממש עושה חשק לקרוא:)
אחד היפיםםם!!
יואווו.?
ואוו
כל הכבוד על החסימה;)
ואיזה מסר!! תודה רבה רבה!!
מזלל טובב!!
ואו.
ממש ממש יפה!!
תודה לך!!
אגב, כל הכבוד על החסימה;)
במילה אחת: התגעגעתי.
תודה.