צלופן וסרט

סוגיית המתנות:)

היי, זאת אני "אנונימית" שכתבה פה כמה פוסטים. החלפתי שם:) קריאה מהנה:)

כבר פעם שלישית שאני רואה אותה ברחוב. "פעם שלישית גלידה" אני אומרת לה בחיוך.
"אוהו! גלידה זה רעיון מצוין!" היא מלמלת. "תגידי, ראית אולי באיזור עטיפה של גלידה?"
לא הבנתי בכלל מה היא רוצה ממני. בשביל מה היא צריכה עטיפה של גלידה?!
בגמגום קל הסברתי לה שעטיפת גלידה אפשר למצוא בפח. אבל למה בדיוק היא צריכה עטיפה של גלידה?
"אהה" היא ממהרת להשיב "יש למישהי מאוווווד חשובה עוד מעט יום הולדת ואני מחפשת מתנה להביא לה!"

לא רוצה לחשוב איך הפנים שלי נראו כששמעתי על זה, אבל המוח שלי רץ כמה מהלכים קדימה ודמיין אפיזודה שנעה בין גיחוך לרחמים, בה אישה מכובדת אוחזת בתדהמה עטיפה דביקה המספרת על הקלוריות של התכולה שהייתה בה.
"סלחי לי, אבל את בטוחה שאת רוצה לתת למישהי חשובה עטיפה של גלידה? אולי עדיף משהו שהוא לא רק… אממ, עטיפה זרוקה, אלא גם בעלת תוכן?"
הנערה שמולי חשבה קצת, ובסוף הסתכלה עלי במבט מבין. ההרגשה שלי השתפרה לאור זאת שכעת אותה אישה מכובדת לא תחזיק עטיפת גלידה בחגיגת יום ההולדת שלה.
"טוב.." מלמלה הנערה "אז ראית אולי באיזור איזה סוכרית טופי, שקית ביסלי או משהו כזה בשביל להביא לה?"
אני בטוחה שכל אחת כבר נתנה בחייה 15₪ לעסקנית הכיתה, בכדי שתצבור את כל המטבעות ותפיק מהם מתנה מכובדת דיה בדמות צלופן עשיר בסרטים מסולסלים וכמובן מגבות רכות, סט סירים או מצעים מכובדים בפנים. אף אחת לא חשבה להסתפק בעטיפת גלידה ברחוב, ואפילו לא בביסלי.

למה? כי זאת מישהי שחשוב לתת לה מתנה עטופה היטב. המתנה מעידה על מחשבה ואכפתיות, ולא חלילה על מזל של מציאת עטיפה זרוקה ברחוב.

פתאום אותה נערה דמיונית צצה בראש שלי, עם חיוך מנצח וקביעת עובדה שכעת, אחרי שלימדתי אותה את תורת המתנות היא תלך ותקנה לאישה החשובה ההיא מוצץ נחמד של שילב, אולי אפילו עם ציור של ברווזון צהוב עליו, ותעטוף אותו בצלופן מרשרש וסרט פפיון מרהיב.

מיד סילקתי בבהלה את המחשבה ההיא והתחלתי להגדיר בפרוטרוט איך נותנים מתנה.
המתנה צריכה להתאים לרמה של מקבל המתנה. שתהיה שימושית. אחרת, מה הענין?
המתנה צריכה להראות כמו מתנה. לעטוף אותה יפה.
וכמובן, היא צריכה להינתן כמו מתנה. שאני ארצה לתת אותה והמקבל ישמח לקבל אותה.
אהממ, עד כאן לסוגית המתנות? יכול להיות. לא בטוח. הרי, איך אני בעצמי נותנת מתנה?
היי י"א ניסן. נעים לפגוש אותך. אז ככה, הכנתי לרבי מתנה.
כן, היא עטופה בסרט. מוגדרת בדיוק מה ההחלטה. לא בערך, לא כמעט. אני יודעת מה ההחלטה. יש לה זמן, מקום ואופן ביצוע.
היא שימושית. בהחלט. ההחלטה הזאת תשפר את העולם ותכין אותו יותר לקראת משיח!
ובטח, עם כל האהבה אני נותנת לרבי את המתנה. בטוח שהרבי ישמח לקבל אותה, הרי אני כל כך משקיעה נותנת ורוצה להוסיף, כל החלטה היא מתנה בשביל הרבי!

לא נותנת לרבי מתנה בלי רצון. לא נותנת לרבי מתנה תת רמה, לא נותנת לרבי מתנה תיאורטית.
נותנת לרבי מתנה. פשוט מתנה. נתינה מתוך אהבה.
כי אני אוהבת את הרבי, ואני חייבת כל כך הרבה לרבי. כל החיים שלנו בנויים לפי מה שהרבי הנחיל לנו. שיחות, מאמרים, הגהות, ברכות, הוראות עידודים. את כל השעות ביממה הרבי הקדיש לנו. לחסידים שלו.
אז מה אנחנו מחזירות לו?