ציפיתי שזה יגמר..
שזה לא יקרה.
חשבתי שיהיה סטופ.
שלא אחשוב על זה.
שזה ילך.
שהמוח ישכח.
שלא יתגעגע.
ציפיתי שיהיה סוף.
שלא אגיע.
לא חשבתי,
חזקה?!
חלמתי על זה.
והשתתקתי.
עכשיו,
כועסת.
ולא פוגעת.
שונאת
ולא פוגעת.
צורחת.
ולא פוגעת.
יודעת,
ולעזעזל
פשוט תעשי את זה.
הדמעות חונקות,
האויר מזמן הלך.
אין רגע,
אין שקט.
לא משנה כמה זמן עובר
עבר..
כמה אנשים היו,
תמיד זה היה.
נשאר.
מתגעגע,
מצפה.
חולם ומדמיין.
שורף,
כואב.
צורח.
הצילו…
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
אאוצ'
נשמע עצוב..
הגאווה שיש לי אליך..
את גיבורה הזויה.
כועסת,
שונאת,
צורחת,
ולא,לא!(באלי להדגיש את זה במליון מדגישים.)
(ואת כ”כ רוצה…וזה בוער בך…בגעגוע שחור אדום כזה…)
כמה כוח…כמה את…
ואיה שזה לא עובר…ושזה עדיין שורף..ומתגעגע…
ומלחמה…אבל תראי אותך,מנצחת.
וואו.
ובכלל…
מילים שלך הגיעו בדיוק אחרי שאני לא הצלחת להחזיק
וזה היה הכי הרבה זמן שלי(17 ימים…)
וקצת חשבתי שזהו,לעולם.
ועכשיו.😒.
אני.שונאת.אותי.
אני.מעריכה.אותך.
רק אל תשנאי אותך. ילדה
אם רק זה היה רק😏
אי אפשר שלא לשנוא אותי.
(ואתם תגידו לא נכון,עובדה אנחנו,
ואני יגיד עובדה,אני…ואשנא עוד…)
ואני אגיד שאפשר
ושוב פעם אומר שאפשר
ורוצה לומר גם אלף פעמים, אבל אני עייפה.. אבל תדעי לפחות שאני רוצה.
וזה כ"כ לא רק.
וזה כ"כ חייב.
ושנאה עצמית היא נוראית
רק לאחרונה טעמתי ממנה.
את יכולה !!
ואת תצליחי .
אני מקווה שאני מבינה למה התכוונת, כי אם כן –
גם אני הייתי במקום הזה, לא האמנתי שאני אצליח להתגבר על עצמי, לעצור.
והיום אני פה.
זה היה מסע, נפלתי הרבה אבל זה שווה את זה.
ופליז-
תאמיני בעצמך,
ובבקשה אל תשנאי, בבקשה!!
זה הכי אנושי בעולם ליפול,
אבל תזכרי גם לקום.
אל תתני ליצר להפיל אותך לקרשים. תראי לו מי את 💗
הצילווו!!!!
אמא'לה.
מה קראתי עכשיו?!
מה זה?
מי נתן לך את המפתח ללב שלי?
מאיפה צצת פתאום?
אין לי מילים. וואו!
היטבת לתאר במדויק את מה שאני מרגישה לפעמים.
ואין מה לדבר בכלל על הכתיבה שלך.
את מדהימה ❤