פרידה- 1

איך את עם פרידות?

מסוגלת להכיל או משתדלת להתחמק מהן כמה שאפשר?

נסי לכתוב לנו על אחת כזו

בשיר, בסיפור או במשפט.

נתראה בשמחות:)

שליחה

זה היה לפני 6 חודשים
זה קרה בפתאומיות
היום שבו עזבתי את הפנימיה
ובאתי הביתה
בחיים לא האמנתי שזה יקרה
6 חודשים באמצע השנה להיות בבית??
מי חשב על דבר מופרך שכזה??

אבל זהו
אחרי החגים
התקופה הזאת נגמרת
ואני נפרדת מהמשפחה שלי
בפעם המי יודע מה
אבל זו לא סתם פרידה
ככל הפרידות הקודמות
הפעם אני עוזבת את הבית
אחרי חצי שנה
של חוויות
של גיבוש
של מריבות
של לדפוק את הראש בקיר
והעיקר
של משפחה
שיהיה לי בהצלחה!!!

חמודה

פרידה תמיד מכאיבה לי. מאוד.
תמיד כשאנחנו נוסעים לבקר את הסבים והדודים (אנחנו לא גרים באותה ארץ) שלי קשה לי להפרד… נורא קשה!
אני אדם שנשבר מהר. ושונא שונא שונא פרידות. ממש.
ככה גם קשתה עלי הפרידה מהחברה הטובה שלי (שפתאום נעלמה… )
וגם כשההורים שלי נסעו ונשארנו עם סבתא שלי היה מאוד קשה (זה היה לפני כמה שנים. אז תרגעו, אני לא תינוקת)
אוףףף למה יש בכלל פרידות? למה זה מועיל???

דה וינצ'י

סוף
וזה מוזר
כי הרגשות על מצב of
בלאגן
אבל
שקט נרגן
מזוודות. מוניות.
חיבוקים. פרידות
בכיות. הרבה דמעות.
ואני – מאושרת
לא! אני לאאא!!
פשוט לא מעכלת…
רק במטוס, אחרי שנסק
הבנתי. מאוחר.
זהו… זה נגמר
וככה זה תמיד בפרידות.. מעכלת אחרונה אחרי שכולן הולכות
זה עדיין רלוונטי לבכות???

יהלום מלוטש

פרידה.
מהעיר שמאז שנולדתי אני בה.
15 וחצי שנים.
15 וחצי שנים שהתחילו לי את כל החיים.
פה נולדתי, פה התחלתי את חיי.
פה אני מכירה ויודעת, את כל השבילים, את כל הדרכים.
השכנים, החברות מהעיר.
אמנם, בתיכון שלי אשאר (שזה המזל היחיד ב"ה) אך בעיר לא.
וזה נשמע מופרך,
ל ע ב ו ר.
לעיר חדשה, שאת דרכיה כלל לא מכירה.
הרחובות, החניות, האנשים בקהילה.
זה חלק מהאווירה, שכעת אצטרך ללמוד אותה.
וזה לא רק העיר, זה גם החברות, החברות מהעיר שאיתן אני נפגשת הרבה, גם בחופש.
זה כבר לא יהיה.
גם מהם צריך להיפרד.
אך חשוב להסתכל על חצי הכוס המלאה,
כי לבית גדול יותר נעבור,
לסביבה יותר טובה.
ששם בוודאי יהיה יותר טוב.
אז בסה"כ, הכל לטובה.
והכל מאת ה'!!