פרולוג תמשיכו לבד

פרולוג

הרחוב היה שקט
זה היה מוזר, מוזר ולא רגיל.
ליל שבת בדרך כלל הרחוב מלא ורועש עד שעות הלילה המאוחרות, אפילו היא שיכולה להרדם בעמידה לא מצליחה להרדם בקלות כשבחוץ כזאת המולה,
עכשיו הרחוב היה שקט ורחלי נסתה לזכר איזה טקס אמור להתקיים היום, באחת נזכרה, אבא אמר עלזה משהו אתמול בערב.
נזכרה שאמא הפעילה סרטון של דובר צה"ל שבו מסביר בקולו הסטטי והמשמים את הוראות פיקוד העורף, את ההנחיות על השהיה במקלט,
בעצם הם מחכים לתקיפה הזאת כבר כמה שבועות, בבית הספר הנושא היה תמיד על סדר היום והיא שאף פעם לא עניין אותה במיוחד המצב הביטחוני בארץ לא שמעה את החדשות,
עכשיו זרזה רחלי את צעדיה, אם הרחוב ריק בשעה כזאת כנראה יש לכך סיבה, היא לא ממש רוצה להיות באזעקה באמצע הרחוב החשוך הזה, אין כאן אפילו בניין נורמלי להכנס אליו במקרה של אזעקה,
הצטמררה כשחשבה על מקרה שבו תצטרך להכנס לאחד הבניינים האפורים והעלובים שברחוב .
לו ידעה שמשהו נורא בהרבה יכול להתרחש בעוד מספר דקות איתה באמצע הרחוב הייתה מעדיפה להכנס ולשהות באחד הבניינים הקרים האלה לילה שלם, אבל רחלי פספסה, כ"כ מיהרה הביתה שלא שמה לב לגבר שפוסע במהירות אחריה.
כששמה לב כבר היה מאוחר, וגם ריצתה חסרת הנשימה לא הועילה, האיש היה מהיר ושרירי ממנה, רחלי נאבקה כמו על חייה, תרה אחר מקומות מסתור בדרך אך אפס, נותר לה רק לרוץ, לרוץ, לרוץ הרגליים שלה לא נתנו לה לעצור, לא שמה לב שנכנסת ומסתבכת ברחובות שלא מכירה, מסבכת את עצמה בשכונות חשוכות וריקות אף יותר מזאת שהלכה בה עד עכשיו, רחלי לא הסתובבה אחורה אפילו לא לשנייה, פחדה לראות שהאיש גדול הממדים עדיין מאחוריה,
היא לא הייתה צריכה להסתובב כדי לדעת שכן הנשימות הכבדות והצל הגדול שרץ מתנשף עדיין בעקבותיה נחמו אותה מעט, עוד מעט היא תהיה מאחורי זה, רק לאבד אותו ותבדוק איפה היא נמצאת בכלל, רחלי הגבירה בהפתעה את מהירות ריצתה, גורמת לרודפה להעצר לשבריר שניה של הפתעה, נכנסת לתוך סמטה צרה.
זאת הייתה טעות. היא לא ידעה אבל שלט רחוב ללא מוצא קידם את פניה, רחלי בהתה בבעתה ברחוב החסום והתנערה, לא, לא עכשיו תפסיד במאבק, הסתובבה אחרונה ולחרדתה ראתה את האיש מתקרב לעברה, היא כבר יודעת שאין לה סיכוי, לא יכולה לעבור בסמטה הצרה בלי לעבור דרכו, רק לנסות, אין לה ברירה היא חכתה קצת, מסתכלת לעברו מחכה שיתקדם לעברה ופתאום תפסה את שתי רגליה ופתחה במנוסה…