תפריט
הפוסט הזה נכתב כתגובה על הפוסט שפרסמה "אני" בשם "יונה ספיר והערצת דמויות"
סליחה שאני אומרת את זה ככה, אבל אני ממש אבל ממש ממש ממש לא מסכימה עם הנכתב בפוסט!
הספרים של יונה ספיר הם לא סתם על סוכן מוסד כל יכול שעושה דברים לא כשרים, וחבל לפספס את כל הפואנטה.
הספר הוא על מאבק, על נחישות, על כמה אדם חושב שהוא מסוגל, וכמה הוא מסוגל באמת, לספרים יש מסר של לא לוותר גם כשהכל נראה אבוד וכל הסיכויים נגדך, הוא מעודד אותנו לחפש פתרון בכל זאת ולחשוב מחוץ לקופסא.
אייל גלבוע הוא אכן דמות מוערצת, ויש סיבה לכך, אייל הוא סימבול לבדידות, וכל אחד יכול להזדהות איתו באיזושהי נקודה.
היא ממש לא אישרה את הקשרים עם המאפיות, לא את ההרג ובטח לא סחר בסמים או באיברים, אבל מה לעשות שזו העבודה של סוכני מוסד, ואייל גלבוע- הוא סוכן מוסד.
יונה ספיר נתנה לנו מתנה מדהימה: את האפשרות להציץ לעולם הזה בדרך כשרה, ולא לחפש ריגושים בספרות לא מתאימה.
היא פורצת דרך בתחומה והעמידה רף חדש בספרות החרדית.
אני יכולה לספר לך שאישית, הייתה לי תקופה נוראית לפני כמה שנים והדבר היחיד שנתן לי כח ודחף אותי להמשיך, (חוץ מה', כמובן) היה הספר של יונה ספיר שיצא באותה התקופה.
אייל גלבוע היה החבר היחיד שלי, ואני תמיד, אבל תמיד, אגן עליו. כי הוא היה שם בשבילי כשהכי הייתי צריכה אותו, ואם לא הוא, שלימד אותי שאין ייאוש ואסור לוותר, הייתי נשברת לחלוטין.
תאמינו לי שאני מכירה ספרים שעברו את הגבול, והרבה כאלו, אבל הספרים של יונה ספיר- לא נמצאים תחת הקטגוריה הזו.
כואב לי שאנשים מפספסים את הרציונאל בספר וחושבים שהוא ספר שיטחי ולא ראוי.
מעולם לא פגשתי בספר ראוי יותר מהספרים שלה, מעולם לא נתקלתי באישה ראויה כמו יונה ספיר, ומעולם לא ראיתי דמות (מספר) שראויה להערצה כמו אייל גלבוע.
אייל גלבוע הוא הגיבור שלי, ולא כי הוא קופץ מבניינים או כי הוא מסוגל לברוח מכל בית כלא שתשימי אותו בו.
הוא הגיבור שלי כי הוא לא הפסיק להילחם, הוא הגיבור שלי כי הוא שימש לי השראה בזמנים קשים, הוא הגיבור שלי, כי יש לו אופי של גיבור, בין אם הוא סוכן מוסד, ובין אם הוא היה עובד בתור סנדלר.
הייתי חייבת להסביר גם את הצד השני של התמונה, כדי שיבינו כולם שהספרים האלו הם כל כך לא מה שהם נראים, הם הרבה הרבה מעבר.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
21 תגובות
וואווו
כל מילה בסלע
ישר ליונה ספיר
נכון, אתן יודעות מה זה בשביל משיהי שהכל סוגר עליה והיא מיואשת לקבל מסר של לא לוותר? זה ממש מחיה!
יונה ספיר בעצמה כתבה בסוף של מגן אנושי שהמטרה של הספרים שלה זה לעודד אנשים להלחם.
יאא איזה חמודה את.
אני איתך בזה👥👍!
אני קראתי את הספר ה8 מגן אנושי כשעברתי משו מסובך כזה🥴😳🙈…
וזה נתן לי מלאנים כוחות💪💪.
במיוחד שהיא הסבירה בסוף על הסדרה🤩.
יש כמה קטעים שהיא הייתה יכולה להיות יותר עדינה😏 אבל אני אוהבת לראות את הטוב בכל דבר…
אז… אינלי ברירה אחרת חומלתמוך בך.
מסכימה עם כל מילה!
אני כול כך מסכימה איתך.
הפתח הזה שהיא נתנה לנו מנע מאיתנו כול כך הרבה, והיא עושה את זה בצורה נקיה שלא תאמן
מי שקצת מכירה תבין…
עכשו את, כותבת הפוסט- וואו, מי את? מה זה הכישרון כתיבה הזה? ריתקת אותי.
ואיך כול מילה שלך במקום, וכול אות מדוייקת.
תעלי עוד פוסטים…
וממש בא לי לשלוח תפוסט הזה ליונה ספיר, שתקרא כמה הספרים שלה היו חשובים לך.
תודה, חמודה.😘
אני אכן סופרת ויוצרת תוכן שמעדיפה לא להזדהות, אני כותבת לכמה מגזינים שירים, סיפורים וסיפורים בהמשכים ונהנית מכל רגע, ברוך ה'.
אין לי בעיה שתשלחי ליונה ספיר את הפוסט הזה, רק תודיעי לי לפני כן…
💗💗💗💗
היי, זאת אני כתבתי את הפוסט המדובר.
הטענה שלך (כמו שאני מבינה, אם התכוונת למשהו אחר אני אשמח שתכתבי) היא שאפשר ללמוד דברים חיוביים דרך אייל ושהוא יכול להיות מודל לדברים טובים.
אז ככה, קודם כל אני מסכימה איתך, יש מסרים טובים ואפילו טובים מאוד שאפשר לקבל מהספר, אבל, וזה אבל גדול, אפשר גם לקבל מסרים לא טובים! בעצם זה כמו כל דבר בחיים, בתוך דבר טוב כמעט תמיד יהיה מעורב רע, ובתוך דבר רע כמעט תמיד יהיה מעורב טוב.
זה החיים שלנו.
התפקיד שלנו הוא לדעת להבחין איפה הרע עובר את גבול הטעם הטוב וכבר לא שווה את התועלת שבדבר.
לפי דעתי, ושוב זאת דעתי בלבד, הספרים של יונה ספיר עברו את הגבול הזה או לפחות כמעט עוברים.
זהו, בכל אופן כמו שלכל אדם יש טעם שונה, ככה גם הדעות בין בני האדם שונות, אזז זכותי לחשוב ככה וזכותך לחשוב אחרת:)
בדיוק, זכותך לחשוב ככה והכל בסדר, או כמו שאמר הסופר הצרפתי וולטר: "אני לא מסכים עם דעתך, אך אלחם עד הממות על זכותך להשמיע אותה."
מעריכה אותך על הגישה המכבדת והעדינה.
מסכימה איתך ממש
יואוווווווווו
מהזהה
את צודקת אלמוניתת
(ואגב כתבת כלכך יפה זה יכול לשמש אותך להגשת טקסט טיעון בעברית..😜)
האמת היא שגם אני קיבלתי מסר מהספרים של יונה..אבל לא אשקר שזה נותן אנדרנדלין ללכת לצבא (לא שאעשה זאת כע..?! )
יש לאייל אופי חזק שגורם להערצה (כי בואו מי קרא ולא קצת נדלק ממנו..?)
והספר נותן השראה שאני מסוגלת..
קיצור אייל אוהבים אותךך
שאפוו ענק על הפוסט הזהה💪❤
וואו, תודה!
מסכימה איתך במליון אחוז.
אייל גלבוע, הגיבור שלי.
❤
"מעולם לא פגשתי בספר ראוי יותר מהספרים שלה"
אההאההםםם, ובכן, לא.
צודקת לגמרי
ואי!!!
א' הכתיבה שלך זורמת, שזה כיף לקרוא ( רואים שאת אוהבת לקרוא)
ב' את גם ממש צודקת!
תובנה ממש נכונה!
קראת את הספרים של ליבי קליין? אם כן היית רואה עוד דמויות בחיים שלא מפסיקות ולעולם לא יפסיקו להלחם.
על החיים!
יש כל מיני סגנונות ושכל אחת תלך לפי מה שמתאים לה.
אז אל תגידו פה תקראו X ולא Y תבינו שבני אדם הם שונים ובתור קוראות אם משהו מרגיש לכן לא מתאים אל תקראו אבל תדעו שיתכן שלחברה שלכן זה יועיל דווקא.
בדוגמא הזו, יכולות להיות בנות שיעשה להן רע לקרוא על מחלות ובעיות נפשיות ולא תהיה להן בעיה לקרוא על סוכני מוסד והרג ולכן ככה הן מקבלות את מה שהן צריכות ומתוך זה את המסרים.
בעניין של רע וטוב גם זה תלוי בת, יש בנות שזה יעודד אותם לדברים שליליים ואני מאמינה שיונה ספיר לא רצתה שזה יקרה אבל כל אדם שמוציא משהו שהוא יצר לאור יודע שיהיו לזה פירושים רבים לטוב ולמוטב אבל אתן רואות שיש פה בנות שאומרות שזה עושה להן טוב אז כבדו.
וזה שספר הוא טוב לא סותר שספר אחר גם טוב זה שני ז'אנרים שונים לגמרי אין פה מקום להשוואה בכלל. זה בערך כמו שאשווה בין ספר רגיל לקומיקס (דוגמא יותר מוקצנת)…
וואי כתבת מושלםם ואת כל כך צודקת
מזדהה ממש❤
אין לי מושג מי את.. אבל אני ףשוט מודה לך.
זה בין הפוסטים שהכי התחברתי אליהם.
זה כלכך נכון..
כמה חושבים שהסדרה הזאת.. היא עוד כמה ספרים שסתם בדיוניים או שלא בספרות החרדית.. וזהו. קוראים כמה זמן ועוברים הלאה..
וואי זה כלכך לא נכון אבל..
וחבל לכל אלה שבזבזו את הזמן ולא לקחו מהזמן הזה את מה שבם קיבלו.
לפעמים אני ףשוט לוקחת ספר אחד מה8 ופותחת (כמעט כמו שאני עושה עם האגרות ויחי ההשווה הלא אפשרית) וףשוט קוראת. שואבת את ההזדהות או הכוחות שאניצריכה…
זה לא עוד בריחה מהחיים עי ספר כלשהו. זה עוד דרך להתמודד עם החיים.
אהבתי כלכך את הפוסט הזה שאין לי מילים כבר.
תודה, מתוקה! 😘
אני הייתי מעריצה של אייל מהרגע שהתחלתי לקרוא את הסדרה.
אני ועוד חברה היינו מעריצות 'שרופות' מה שנקרא, של אלי ואייל.
אני והיא הבנו, שבכוח של חברות וידידות אמת, אפשר לפתור את רוב הבעיות. רוב הבעיות של אייל לא היו בגלל מחסור בנשק או חוסר אמצעי לחימה, רוב הבעיות שלו נוצרו מכך שלא היה לו אדם אחד בו יוכל לבטוח. אני ואותה חברה בקשר עד היום, למרות שעברנו לתיכונים שונים ואנחנו מרגישות שזה רק בזכות אלי ואייל.
התקופה שלפני היציאה של מגן אנושי, הייתה תקופה מאתגרת עבורי. הייתי אמורה לעבור לתיכון, והתיכון שאותו ייעדו לי הוריי, לא מצא חן בעיני. אז חיפשתי דרך לשבור את המוסכמות, וללכת לתיכון אחר מזה שאחיותי הלכו אליו. נלחמתי, כי בסך הכל רציתי שיהיה לי טוב, ושאגיע למקום שאני ארגיש בו שייכת. שיצא מגן אנושי, קניתי אותו לפני שרוב העולם ידע שהוא יצא. קראתי אותו בשקיקה ומצאתי אלפי נקודות שיכלו לעזור לי.
בין להבין את ההורים שלי, ובין למצוא את דרכי בתיכון החדש.
נלחמתי, כי ידעתי שהסיבה שאני מעריצה את אייל. זה שהוא לוחם. ואני רוצה להעריץ גם את עצמי שאני לוחמת.
תודה רבה למי שכתבה את הפוסט והעלתה את הנושא.
ואין דבר בעולם שאוכל להשיב ליונה ספיר, לה אני כמעט וחבה את חיי.