תפריט
אני לא יודעת אם משהי תקרא את הפוסט הזה בכלל.. כי כנראה אני ברת מזל שקראתי את הספר?
מן הסתם היה ראוי שאני אתחיל במשפט-'חיכינו לו כל כך הרבה והנה הוא הגיע..' אבל האמת שאני רק לפני שנה נחשפתי לסדרה הזו ואני לא מהאלה שהיו מההתחלה וחיכו 5 שנים בכיסופים ל'פדהאל', כך שאני די מפונקת.
אז אני אתחיל מכך שבשונה מהספרים הקודמים, לא היה קטע שגרם לי למחות את עיניי. אני לא יודעת אם זה טוב או לא טוב, כי ב'מהללאל' הועלו בעיני דמעות מדברים מרגשים וב'יוזבד' ראייתי היטשטשה כשיקוואל מת. בספר הזה, אולי ליבי היה מלא אימה ופחד מן הבאות, אבל… זהו. הספר לא היה מרגש מי-יודע-מה. למרות שאני בנאדם די רגיש (יוכיחו הבנות שכנראה קראו את מה שכתבתי שבכיתי ממהללאל- ויתפלאו), ומשהו זז אצלי בלב בכל אקט של הכרת הטוב כלשהו, וכאמור-היו מעט כאלו בספר.
אם תהיתן מהיכן צץ ב'יוזבד' בן נוסף לדיאלידאן, בספר הזה תהייתכן נפתרה- אדוניה, הוא בנו הסורר של יוסף. ואחרי שנים שדיאלידאן ריחק אותו מהארמון, הוא החזירו כעת. נשמע מעט מאולץ.
אני ספרתי, ומסופר בספר מכיוונם של לפחות 10 דמויות!
איסתרק, מהללאל, אלרון, טורנאל, פדהאל, אבידן, שלוואן, גדעון, יוזבד, פאר.
אני לא יודעת אם זה נורמלי ואני גם לא יודעת אם הסופרת לקחה בחשבון שכולם פקחות כמוני (?) ויצליחו לאחוז ראש.
ישנם כמה דברים שנותרו בפניי בתור סימן שאלה:
-מה היה עם החרב שאביו של פדהאל נתן לו אחרי שאנשי הנציבות עצרו אותו? חשבתי שהולך להיות איתה משהו יותר משמעותי (או שאולי בהמשך זו אותה חרב שאיתה הוא רצח את יוסף?).
-סב סב סבו של פדהאל התגלה אליו בחלום אחז בפרק ידו בחוזקה ואמר לו-אל תדרוש צדק כשאתה כועס (בערך ככה הוא אמר את זה, אל תתפסו אותי על המילה! הספר לא לידי) ואז כשהוא התעורר היתה לו סוג של עקיצה במקום שסבא רבא- רבא- רבא שלו אחז בו. היה עם זה משהו בהמשך? היו קטעים שהוא דרש צדק וממש התרגז אבל הוא לא אמר שסבו צדק או משהו.
הפריע לי איך דברים התרחשו בתיאום כל כך מושלם. בדיוק כשטורנאל הלך לדואר כי רצה לשלוח מכתב להוריו או משהו בסיגנון, איסתרק, גידעון פדהאל ודיזר באו לקחת סוסים למסעם. ובדיוק כאיסתרק פיקפק בנאמנותו של דיזר והיה זקוק לטורנאל כדי לנקות את החשד מזה הראשון. יש משהו לא אמין בזה.
כל כך היה לי חבל על שאול. הוא היה בחור לעניין. עם נשמה של משורר. אבל סופו נתון לדמיוננו כיוון שאינו כתוב בספר.
יוסף לא הוזכר כמעט בכל הספר, אני לא יודעת איך להסביר את זה אבל… די התגעגעתי אליו. אל הנבלות שלו, אל העורמה שלו, זה היה טיפה חסר. אבל הוא הופיע בדיוק ברגע הנכון. ועם משפט שכל כך הולם אותו (וכמו שהזכרתי קודם- הספר לא לידי, לכן אני לא אצטט את המשפט המדובר. אז את יכולה לרוץ לספרייה לפתוח את דלת הזכוכית שלה לפנות למדף השמור ל'ממלכה במבחן' לקחת את הספר ולפתוח אותו בעמוד– האמת אין לי שמץ, כי כאמור- הספר לא לידי).
יש משהו שמציק לי בכל הסדרה. הקונספט שלה הוא שלכל ספר קוראים בשם של הגיבור שלו, אבל אז שיוצא הספר הבא, נשארות אותן דמויות- אבל מוסיפים אחת נוספת שלא הייתה קיימת קודם, ו'מכריחים' אותי לחבב אותה. כשקראתי את 'איסתרק', חיבבתי אותו, הוא היה הגיבור של הסיפור, עברתי את מסעו המטלטל יחד איתו. כשקראתי את 'מהללאל', הגיבור של הספר הקודם, איסתרק, הפך לסתם דמות משנית בספר, וזה סוג של מוריד מהערך שלה. וכך גם ביוזבד, כשמהללאל חביבי כמעט ולא הוזכר. אבל בפדהאל די פוציתי (אפשר לומר ככה? מלשון פיצוי) מזה. כי את יוזבד לא-מי-יודע-מה חיבבתי, ופה איסתרק היה בפרונט, וגם מהללאל די היה. כך שזה היה סוג של פיצוי.
(האמת שיש לי עוד דברים רבים לומר אבל… מאוחר. ויש בצפר)
האמת היא, אני מאוכזבת. לא מהספר חלילה! אלא מהעובדה שהסדרה נגמרה. אבל עכשיו אני אופטימית ונותנת לכם לנחש את שם הספר הבא! במידה ויהיה (אז אולי… אני לא כל כך אופטימית?..)
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
15 תגובות
וואי, הזוי, אבל אני מסכימה איתך לגבי כל נקודה ונקודה שפירטת. אפס התנגדות, שזה די מוזר, בכל זאת זה פדהאל..
אפשר לומר שכיוונת לדעתי;)
יהיה ממש מעניין לשמוע את שאר הדעה שלך לגביו! אני אשמח שתמשיכי..
(מעניין אם גם שאר הדברים שהפריעו לי בו הפריעו גם לך;))
נ.ב: סתם הערה קטנה לגבי אבידן – לדעתי מיה עיגלה אותו[=הפכה אותו לדמות עגולה יחסית]וסיפרה עליו יותר, כדי להראות לנו שיש גם אנשי נציבות טובים, בשונה מכל המפלצות הבוגדות שבשאר הספר. אבל אבידן הוא רק אחד לעומת שאר אנשי הנציבות הלא-משהו, ולא הכי מצליח לאזן לנו, אבל הפירוט עליו כן תורם בדרך זו או אחרת לעלילה, לדעתי.
נ.ב.ב: במחשבה שניה, נראה לי שהתכוונת לאביהוד..
אני צודקת?
נ.ב.ב.ב: וואי, יש לי המון מה לומר על פדהאל. תוהה אם להעלות אחת ולתמיד פוסט מסודר שיכלול את כל רשמיי לגביו(שכמובן, יראה כאילו הוא העתיק את רוב הפוסט שלך בערך)..
תודה על התגובה אבן דרכוש❤
לגבי הנ.ב.ב- כן התכוונתי לאבידן, ומיד אחרי שכתבתי את הפוסט נזכרתי שיש גם את אביהוד.
דייקת.
הסוף מידי טוב
לכולם אושר ועושר.
קצת קיטשי, אבל תמיד כיף לקרוא שהכול יסתדר(למרות חוסר ההיגיון)
רציתי שיהיה קטע שדיזר מגלה שאחיותיו ניצלו והתחתנו- לא היה.
איסתרק עממי יותר וזה נחמד, משפחתו שלו לא הוזכרה כמעט- באסה
הספר הכי מובן, הכי יפה, הכי מגניב
מכול ממלכה.
דיזר יודע שהאחיות שלו ניצלו ואומרים את זה בצורה עקיפה כשהוא יושב ליד המיטה של יוזבד כדי להוקיר לו תודה על כך שהציל את האחיות שלו
אני יודעת
רציתי שיהיה קטע מיוחד בשביל זה
ספר שלם חפרה לנו ובסוף זה מוזכר דרך אגב
חיכית לו כ"כ קצת, באמת מפונקת!!!!!! אני מחכה לו שניםםםםם!!!
הספר באמת לא היה מרגש, אני שונאת ספרי רגש… וזה היה לי מצוין, אני שונאת שמנסים לסחוט דמעות…
הקטע שצץ פתאום אדוניה היה באמת קצת קיטשי, אבל זה היה הכרחי…. אגב, גם פולס הומצא פתאום… איפה הוא היה עד עכשיו?
באמת היה כמה קטעים מוזרים-
*כאילו מה הקשר בנ"א שקורא מחשבות?? ועוד במיוחד שהוא אמר שזה שאחראי על הארמון- אין לו כוונת רעות- והוא כן הסגיר את איסתרק ואלרון….
*מה הסיפור עם הציפור???? מה השטות הזאת? למה היא רודפת אחריו??…
*ובאמת גם הקטע עם הכוויה היה לא ברור…
הדברים שהפריעו לך כי הם היו בדיוק כ"כ מושלם- כמו שטורנאל הגיע לדואר בדיוק אז- דווקא לא כזה גרועים- בגלל שפשוט אם זה לא היה קורה, היא לא הייתה כותבת את זה, נכון? היא כתבה את זה בגלל הצירוף מקרים לכאורה…
בנוגע לשאול- לי דווקא לא כזה הפריע כי מעולם לא אהבתי אותו, וכתבת שסופו נותן לדמיוננו, וזה לא נכון, כתוב בפירוש שהוא מת!!! תסתכלי ותראי… (ניחומיי:)
דווקא זה שלא היה כתוב על יוסף- לא מידי הפריע לי, כאילו- זה לא היה מידי חסר…
לי היה חסר פה שלא היה כתוב כלום כלום על מיכאל!!!!!!! כל הזמן ליווינו אותו, באיסתרק בשבי, במהללאל- כשהוא היה בבל וכשמהללאל הזדהה בשמו, ביוזבד- כשהוא היה באחוזת בנטילאן, ועזבנו אותו בסוף יוזבד כשהוא רק חזר לארמון, ועכשיו ציפיתי שיהיה כתוב עליו משהו!!!! ולא היה כתוב כלום!! זה היה חסר, ורציתי שיהיה לפחות פעם אחת מפגש מתועד של מהללאל עם מיכאל, שיראו את הדמיון שלהם אחד ליד השני…..
אהבתי ממש איך שזה נגמר!!!
יכול להיות שזה טיפה קיטשי, אבל זה עדיף פי כמה מאשר שיוסף ימשיך למלוך…
יאללה, יצא ממש ארוך…
אשמח לתגובתם על תגובתי…:)
הציפור הייתה דווקא מגניבה- אבל לא הבנתי למה היא כביכול הצילה אותו…?
מתי כתוב ששאול מת?- את בטוחה, לא נראה לי.
זה היה חמוד ומגניב אבל לא הגיוני בעליל…
היא הצילה אותו כשמישהו (שאול נראה'לי..) תקע בו סכין עד שהוא הרגיש בשר ועצמות והרבה דם, והוא בעצם תקע את הסכין בציפור שהייתה בתוך הכיס של פדהאל… והציפור מתה..
שאול מת בבירור, כשיוזבד מתעורר בפרק אחד לפפני האחרון- כתוב שם שהוא לא זוכר כלום.. ואז כתוב שם במשפט אחד שהוא מת.. תבדקי..
אין לי כוח ללכת לבדוק באיזה עמוד..
אם יהיה צורך- אני אעשה את זה..
אבל את גם יכולה לבדוק לבד….
כי הסכין ששאול תקע בו נתקעה בה במקום בו
תודה על שהגבת❤
אמת שאני דיי מפונקת בקטע הזה אבל האמת שאני לא יודעת מה היה עדיף לי- לקרוא לפני שנה או לפני חמש??
אני דווקא אהבתי את הקטע שהוא קורא מחשבות, וזה לא בדיוק שהוא קורא – הוא פשוט יודע לפענח את מצפוני נפשו של האדם?.
על העניין עם הציפור – היא הצילה את פדהאל מהסכין ששאול נעץ בחזהו. ואולי בעצם היא באמת הגלגול של המחנך שלו וזה התיקון שלה? אנא עארף…
ובקשר לשאול- לא כתוב שהוא מת! (האמת שלא בדקתי, כי הספר לא לידי- אבל אם היה כתוב שהוא מת 'בפירוש' כמו שאמרת- הייתי שמה לב לזה) כתוב שיוזבד מבקש מדיזר לקרוא לו… וזהו.
האמת שממיכאל לא ממש היה אכפת לי. אני לא מכירה אותו. הוא לא היה בכ-ל הסדרה חוץ מאיסתרק בקושי, אז לא ממש הציק לי שלא הזכירו אותו.
כנראה הסוף באמת היה קיטשי ( איזו מילה מגניבה זו! אולי בגלל זה כתבת אותה פעמיים בתגובה שלך?)
גודביי
באתי לכתוב שכן כתוב ששאול מת אבל ראיתי שריבת חלב כתבה…. אז כן, זה לא כתוב במפורש מה שכתוב במפורש זה שדיזר נותן לו מכה שהוא מאבד את ההכרה (הספר לא לידי) ואחר כך כשיוזבד מתעורר אז הם לא רוצים לספר לו מה בן דודו רצה לעולל לו לפני מותו (משהו כזה שוב הספר לא לידי)
אהבתי ברמות את הקטע שאיסתרק יותר עממי וחברהמן… אין הרבה קטעים על המשפחה שלהם כמו במהללאל וחבל… אבל הסוף יפהה אולי קיטשי אבל יפההה
וגם הסוף כאילו שם את איסתרק ויוסף בשני הפכים כאילו בקטע המשפחתי שלהם… זה גם יפה.
אהבתי ברמות את השחנשי"ם של איסתרק ופדהאל… וגם את העקיצות של אלרון.. ואת הקטע בגבול עם טורנאל….
דווקא לא התחברתי כל כך לשאול אז לא כזה נבהלתי שהוא ניהיה קראי…
היי זאת לא אני כותבת הפוסט, אל תתבלבלו.
זה לא שאני לא מסכימה עם הנאמר, אבל אם אני הייתי כותבת ביקורת על פדהאל היא לא הייתה נגמרת כל כך מהר… וגם הייתי מוסיפה שעם כל הביקורת, היה לי ממש כיף לקרוא אותו!!
הוי סליחה.. לא ידעתי שיש כבר את השם אלי..
דווקא כן ידוע הסוף של שאול
הוא מת..
עמוד 848 למטה
אוקיי סורי
רק עכשיו אני שמה שהרבה כבר כתבו ששאול מת , אני מבינה שאין לך את הספר אז אני אצטט לך מהספר..
אולה מדבר אם איסתרק על יוזבד
"זה חסד" אמר עולה קולו עצור "זו הזדמנות לחסוך ממנו ומכל משפחתו את הכאב שבידיעה למה הפך שאול ומה הוא ניסה לעולל לפני מותו. בואו לא נספר לו יותר מאשר הוא חייב לדעת כדי להבין איך הגיע לפה."