אם הייתה לך האפשרות לפגוש דמות מהעבר..
את מי היית בוחרת?
נסי לחשוב אחורה… עוד אחורה..
היטוריה יהודית. היסטוריה משפחתית.
תחשבי טוב טוב.
מה היה קורה באותה פגישה?
ספרי לנו:)
דולי
אני רואה את עצמי עומדת מול אישה אחת, רגילה,
עוד אחת מהנשים היהודיות שעד לפני תקופה קצרה היו משועבדות במצרים.
אני מסתכלת לה עמוק בעיניים ושואלת אותה בשקט: אני רוצה שתעני לי בכנות.
שמעתי על התופים שהכנתן, עוד לפני שהגיעה הגאולה.
אני יודעת שהייתן נשים צדקניות, מאמינות בגאולה, מצפות לה.
אבל, יכול להיות שהיו רגעים בהם היית קצת מסופקת? רגעים שלעגת לאמונה שבך?
ששאלת את עצמך, מה – באמת יכול להיות מצב אחר, פתאום, אחריי 210 שנים?.
ואני ממשיכה בהחלטיות: אני יודעת שהיו רגעים כאלו. אז מה?
אני שואלת אותה, והעיניים שלי מתחננות כל כך לתשובה.
אז מה עשית ברגעים האלו??
איך הצלחת להתמודד עם הייאוש הזה, ולהמשיך לקשט את התוף הקטן, כי הנה הנה עוד רגע והגאולה כאן?? איך????
אבל אני לא מסתפקת בזה, רוצה לנצל את הפגישה הזו עד תום.
ובבקשה, תתארי לי איך הגיעה אלייך הבשורה.
פתאום באמצע ערב רגיל שעמינדב בעלך חזר מהעבודה המפרכת בבניית הפירמידות.
תארי לי. אני רוצה לזכור את הרגעים האלו שלך, ולקבל מהם כוח.
כי קשה לי כל כך כאן בגלות.
קשה לי לחכות כל כך הרבה זמן, בערך פי עשר מכמה שאת חיכית.
ולפעמים מגיע אלי מין רגש כזה של ייאוש..
גם אני רוצה להאמין באמונה שלמה ולהכין את עצמי שהנה הנה הוא בא.
אז תודה לך שענית לי, אני בטוחה שזה יעזור לי להאמין שאני לא יצטרך יותר להתגבר על הייאוש כי הוא פשוט יבוא.
אני
כשאני אפגוש אותה.
את אמא שלי.
אני רק אגיד לה.
שאני בטוחה שהיא הייתה אמא נהדרת
וחבל שלא הספקתי להכיר אותך
ושבמקומך
באה אמא אחרת
שהיא לא אמא שלי האמיתית
אבל אני בטוחה
שטוב לך שם למעלה
ואת מתפללת עליי
נכון, אמא?
מרגריטה
וואו
איזה אתגר כתיבה מהמם!
טוב אז דבר ראשון הייתי מאוד מאוד רוצה לפגוש את הרבי ואת הרבנית חיה מושקא.
וזה הולך בעז"ה להיות בקרוב ממש!
דבר שני, הייתי רוצה לפגוש את סבא וסבתא רבה שלי
שלא זכיתי לראותם ולהכירם
אני
#נורמלית
הייתי רוצה ללמוד מפיו של רבי שמשון מפריז,
להתפלל בבית הכנסת כשרש"י קורא בתורה ואולי לשמור על רבינו ת"ם באותה הזדמנות!!
הייתי רוצה לבקר במעבדה של תומאס אדיסון או ללמוד באותה כיתה עם לואי פסטר,
לשבת באותו כלא עם מרקו פולו.
הייתי רוצה לחיות בקהילה של הרמב"ם!
ואחרון חביב הנביא הכי הכי אהוב עלי אליהו הנביא!
אותו אני פוגשת כל פסח חחחח.
מבחינת מצב כלכלי מעניין לחיות בתקופת שלמה המלך ומיד למות כשהוא נפטר, כי אחר כך סתם כאב ראש.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
16 תגובות
דולי- וואוו איזה כתיבה! משיח כבר כאן וזאת לא סיסמא בואי ננסה לאחוז בזה בכל הכח ולקדם את הגאולה!
אני- את כל כך מתוקה שעמדו לי דמעות בעיניים… מאחלת לך שכבר תבוא הגאולה ותפגשי שוב את אמא שלך!
מרגריטה- הלוואי וגם אני יזכה לפגוש את הרבי והרבנית בקרוב ממש!!
אני-באמת חבל שזה היה רק באתר? אבל אל תדאגי זה עוד יקרה!!!
אני- שתיכן זעזעתן לי מיתר בלב
מי זה שתיכן? יש ארבע.
2 שמות בשם אני
"בן, רואה את שני העצים שם? אדם פוזל רואה ארבעה"
"אבל אבא יש רק עץ אחד"
ולקוי ראיה רואה חצי עץ ?
פוזל הפוך יכול להיות
דולי את בן אדם אמיתי ועמוק!!
מאוד אהבתי את מה שכתבת!
אני,הכאבת לי זה קצר וכואב,מלא הצלחה בהכל?
מרגריטה,אהבתי את האמונה הוודאית שלך!!
והאחרונה חביבה,אני.
ממש מבאס….
בעז"ה נזכה.
דוליי
בחרנו דמות מאותה תקופה!!
אם באלך תראי באתגר של יום שישי..
אבל כל אחת לקחה למקום שונה לגמריי
נכוון ראיתי את זה:-) את כותבת מהמם!! היה ממש כיף לקרוא את התיאורים שלך!! זה היה ממש חי!
מצחיק באמת שהגענו לאותה תקופה:-)
אני – הדמעות בעינים שלי
אוייש אני, זה מהזה עצובבב
ואני בכלל לא מעריכה את אמא שלייי
?
אני, ריגשתתת
אמאלה, צמרמורות ?
אני הייתי רוצה לבקר בספרד של ימי תור הזהב, להתבשם מקרוב משירתם המופלאה של ר' אברהם אבן עזרא, רבי שלמה אבן גבירול ור' יהודה הלוי-
שכל פעם שאני נתקלת בשיריהם אני מתמלאת רוממות ויראת כבוד. לו לא הייתי מפחדת, הייתי נשארת שם בספרד הרחוקה, גם בימים המאיימים של הגירוש, הייתי רוצה לפגוש באנוסים שנשארו בה, וחיו חיים מלאי פחד וחרדה קיומית, בצל הצוררים, ולוקחת עימי את הרשמים הללו גם לעולם שלי, היום…
?
נורמלית, לא יודעת למה, אבל צחקתי!
אדיסון זה זה של החשמל, נכון?
לואי פסטר?
מרקו פולו? הוא ברח מהכלא? משהו כזה?
ולא להיתמם! יש לך ידע מטורףףף!