עניין של כוונה

סיפור.
ילד ביקש מאמו שתלמד אותו את סודות הבישול.
תמיד הוא היה מסתכל בהערצה
איך היא כמטה קסמים
הופכת חומרי גלם פשוטים
למאכלים ערבים.

והאם כמובן
שמחה מאוד
לשמע הבקשה.
היא הוציאה את ספר המתכונים
שלפה ממנו מתכון מוצלח
ובקשה ממנו להביא את המצרכים.
שמן, מלח, פלפל שחור, תפוחי אדמה, בצל ובשר.

הילד התבונן בכל פעולה שעשתה האם בשקידה
עת קצצה את הבצל, וטגנה אותו בשמן.
קלפה את תפוחי האדמה
הוסיפה את המצרכים לסיר
תיבלה בעדינות
והניחה לסיר להתבשל על אש קטנה.

בארוחת הצהריים
טעם הילד את האוכל
אשר ראה את כל שלבי הכנתו
עד שהגיע היישר לצלחת שלו.
"האוכל ממש טעים אמא" החמיא מכל הלב
"בשבוע הבא, אתה מכין" בישרה לו האם.

חלף שבוע…
והילד את אמו רצה להפתיע
להראות לה שאת רישומיו הטובים של המאכל
עוד לא הספיק לשכוח…
לקח את המצרכים הנדרשים
הכין את התבשיל בחיפזון כדי להספיק
טיגן את הבצל מהר, הוסיף תבלינים
והניח את התבשיל על אש גבוהה כדי שיהיה מוכן בזמן.

כשהסתיים הבישול, טעם הילד מהאוכל שהכין
הוא ציפה למצוא טעם קסום,
אך אכזבה מרה קידמה את פניו
הטעם, הטעם היה תפל… קצת חרוך…

אבל למה?
שאל הילד
הרי הכנתי את אותו מתכון?!
לא דילגתי על שום שלב,
השתדלתי לדייק ככל שיכלתי"
שאל הבן בתחושת כישלון.
ענתה לו האם:
בסוף, הכל תלוי בנו
ברצון, בהשקעה,
בכוונה שלנו לתוצאה טובה
אוכל טוב או אוכל רע
אפשר להכין
מאותם מצרכים
הלא כן?