יש או אין?
הוא חי בגן עדן.
עם אשתו ובעלי החיים.
היה לו הכל.
אוכל בשפע ובקלות.
אוויר טוב לנשימה.
עולם מלא בכל טוב, בלי רע.
רק דבר אחד ויחיד נאסר עליו.
ודווקא אותו הוא חמד.
הפירות מעץ הדעת.
הם חיו בגטאות ובמחנות.
לא היה להם דבר.
איבדו צלם אנוש.
קליפות תפוחי אדמה
ניתנו להם פעם ביממה.
טיפות מים בודדות להרוות הצמא.
אך הם, לא איבדו את עצמם.
בכל בוקר הודו לה' על שהשיב להם נשמתם.
אמרו ברכות השחר.
להודות על מה שיש.
קמנו בבוקר –
כל השאר בונוס.
עניין של הסתכלות.
יכול להיות לנו הכל –
ונתלונן על מה שאין.
ויכול מי שלא יהיה לו כלום –
ויודה על מה שיש.
הלוואי שנזכור תמיד רק להודות.
(מבוסס על מכתב של הרבי)
14 תגובות
פשוט מושלםםם
מושקיייי
אהבתי מאד מאד!
תודה:)
כל כך אמיתי ונכון אבל ככה זה בחיים אנשים רוצים דווקא את מה שאי אפשר…
זו לא חכמה להגיד "ככה זה.."
החכמה היא לשנות זאת בעצמינו 🙂
ואוו! מרשים וממש מחזק!!!
תודה מושקי
מדהים!
לייק
ממש יפהה
ווואו!!
מושקי אין עליך בעולם!
פשוט טוב שאת כאן.
ואו ואו
ואו וואו ועוד פעם וואו!
הלוואי באמת שנזכור..
אלופה מושקי!
?כתוב מהמםם! אלופהה!
כל כך נכון!
מדהים כמה שזה מתאים לגישה המוארת של הרבי.
ואת כותבת טוב, קצר ובהיר;)
וואווו איזה יפה זה יצא
העלת לי חיוך!!!
תקשיבייי אחותת
את גדולה!!!!!!!
ליקקק ענקקקק
חזקקק??
עשית את זה תמציתי ומושלם?