בתוכי
מה, אפשר לשנוא עוד מישהו
חוץ מאת עצמי?
[אני מרגישה בתוך קופסת זכוכית, חסינה
והידיים שלי דופקות עליה חזק חזק
והפה שלי צועק שזה לא פייר.. זה לא פייר לעשות לי את זה..
אבל קול חזק בתוכי, או שלא, מלטף אותי בשקט. ולוחש "שש… שש.. ילדה… תהיי בשקט.. שש… אני יודע מה אני עושה.."
אני רוצה לצעוק לו שהוא לא, שזה לא נכון.. שזה בור שיהיה קשה לצאת ממנו..
אבל הגרון שלי נחסם.. לאט לאט…
ובשכרון חושים.. אני נופלת.. ונרדמת..
והוא, מלטף אותי. כיף לי איתו.
הוא נותן לי רוגע, רדום. ושקט.]
מזמן לא התעייפתי כל כך… מהנפש שלי.
איה.. היא שוב מתעוררת.. אני אלך לישון.
שתשתוק.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
16 תגובות
אני.. חשבתי שמחקו את זה.
לא מבינה איך זה קרה..
השגחה פרטית כנראה.
אני הלומה. וואו. לא יודעת.
טוב, אם זה כאן.. זה צריך להיות כאן.
(לא יודעת לתאר את ההלם שלי כרגע)
הי, ילדה..
את בסדר?
כרגע? אין לי מושג.
זה ישן. מלפני כמה חודשים. זה שייך לתקופה אחרת בחיי…
אבל.. היה לי טוב בכאב הזה, והמון פעמים אני מתגעגעת אליו. מאוד.
רק הידיעה שזו התמכרות לכל דבר עוצרת אותי מלציית לקול הזה שבתוכי.. הקול המרגיע והמפתה זה.
אני מסתכלת לתגובה ומישום מה קרה פה משהו מוזר.. אני סימנתי תאהבתי הראשון ואת את התגובה, זאת אומרת שרב הקוראות לא שמו לב לפוסט מישום מה. כי זה באמת אף לא קרה בתקופה האחרונה לפחות.. בהשגחה פרטית.
תאמת שהזדהתי עם כל המחשבות האלה שלא נותנות מנוח.. והנפש המעייפת כל כך.. החיים שלי כל כך יפים מאיפה כל המחשבות האלה??? די! שקט! שששש
הפוסט עלה בצורה מאוד מוזרה בכללי.. הוא ישר ורק למאה פוסטים, וגם שם, רחוק. ואז קפץ למעלה ולכן ראיתן אותו. כנראה שהסתבך שם.. השגחה פרטית כבר אמרנו.
עצוב לי שאת מזדהה.. זה ממש ככה, הכל בסדר… למה השנאה הזו? למה כל מה שהיא הביאה איתה.. למה? למה אני כל כך מכורה לכאב הזה.. למה אני לא מצליחה, או יותר מדויק לא מספיק רוצה.. לנתק אותו ממני.
היום אני חלקית לא במקום הזה, אני לא נותנת לו לפגוע בי. אבל השנאה הזו, הכובלת.. שגורמת לי לקמול, מתעוררת לפעמים.
לפעמים הכי קשה לרצותתת להתרפא. יש אנשים שנשארים חולים או שמטפלים במשהו לא מהשורש והוא חוזר. אמא שלי מטפלת בקינזיולוגיה שזה בעיקר על מחלות שנוצרות מבעיות רגשיות..
בקיצור, מאחלת לך שתצליחי לרצות באמת לצאת מזה ותפרחי תפרצי ותתני לעולם את הטוב שבך!❤
תודה על התפילה הזו.. אני צריכה אותה.
בעז"ה! אני בטוח אצליח.
אני לא שייכת לשם.. פשוט קצת מסובך לי, בלב.
איהההה
מה זה היה עכשיו???
אני…
אעאעאע
נראלי עדיף שאני לא יכתוב כלום עכשיו..
אני רק יגיד לך שאני הכיי מזדהה אם זה בעולם עכשיו…
ומאיתך עכשיו?
יותר טוב?
אוי לא…. ממש אחד לאחד?
אל תקשיבי לו.. בבקשה.. את יותר חזקה מהקול הזה… אל תפלי לשם.. אל תתני לו להרוס אותך. אני מתחננת.
לא מגיע לך הדבר הזה.. פשוט לא.
אני יותר טוב, בשליטה עליו. אבל זו רק שליטה טכנית.. לפעמים בלילות הוא משתולל, אבל אני מחזיקה אותו כרגע.
כן… כמעט אחד לאחד…
אני…
אעאע
מנסה.. לא באמת כלכך מצליחה…
יאאא כיף לי לשמוע שאת מרגישה יותר טובבב
❤❤
תנסי להאמין בך. להזכיר לעצמך שיש לך המון כוח. המון. המון כל כך ולפעמים את לא מרשה לך להשתמש בו. תנסי להזכיר לך שיש תקווה, וה' יעזור לך. תנסי להאמין. כי זה אמת.
רק אנחנו לפעמים מפריעות לעצמנו לקבל אותה, מקרקעות את עצמנו.. אבל תביני אותך.. תביני אותך שזה פשוט קשה לך, ואת תצליחי.
את לא שייכת למקום הזה. את לא כזו.
אני מדברת מתוך התמודדות, ממש עכשיו.
מדברת מתוך מכתב שכתבתי לעצמי…
מגיבה באיחור אבל מקווה שתקראי…
ואווו ילדה תדעי שאני ממש ממש רוצה להכיר אותך ולדבר איתך באמיתי…
את פשוט מצליחה לפגוע לי בלב פעם אחרי פעם…
משהו לא מוסבר שבקושי קורה…
זה…
זה קשה להאמין בכל מה שכתבת פה..
לחשוב שיש לי כוח כשאני מרגישה שהוא פשוט נגמררר…
לחשוב שאני חזקה כשאני מרגישה הכי חלשה בעולם…
לחשוב שאני יצליח כשאני רק נכשלת שוב ושוב…
קצת קשה להתעלם מהמציאות ולהאמין לדברים כאלה…
ואוףףף אל תגידי לי שאת שוב מרגישה ככה…
ההרגשה הכי מתסכלת בעולםםם
אני אוהבתותךך ובהצלחה ענקית בהכלל
שיינוש ונקודה הגבתי גם לכן אבל כנראה זה היה חשוף מידי ולא בדיוק ניתן להעלאה…
תודה על התגובות. עצוב לי שאת מזדהות..
אני עכשיו יותר טוב ב"ה, כמעט ולא במקום הזה.
❤
ושיינוש.. מה איתך? דואגת קצת..
מממ אני יהיה בסדר…
אל תדאגי לי.
אני לא דואגת. את בטוח תהיי בסדר.
אני יודעת.
את חזקה.
את תצליחי.
או שאני יהיה בסדר או שאני יראה ככה…