"על מנת"

הירידה והעליה וגילוי האלוקות שלי
הפעם לא אנסה לכתוב יפה וספרותי.
פשוט ארשום דברים כהווייתם, ממש עכשו כשזה עוד טרי.
אז אתן קודם טיפ טיפה רקע על עצמי.
אני נחשבת בעיני הסביבה לחסידית. אפילו מאוד.
וביני לבין עצמי – זה מה שאני באמת משתדלת להיות.
עם עליות וירידות, כמו לכל אחת… לפעמים מדובר במקרים חד פעמיים, ולפעמים בתקופות….
ולאחרונה, כמו לרוב בזמנים של חופש. אני בתקופה… לא משהו בכלל מבחינה חסידית, יראת שמיים. התפילות, בזבוז הזמן, התכנים שאני צופה בהם…

וגם היום, היה כך. התפילה לא הייתה תפילה, לא ניצלתי רגע לקדושה (למעט ברכות לפני ואחרי הארוחה) והתכנים שצפיתי בהם במסך… אממ… לא הכי גרוע, אבל… שה' יעזור לי.
אבל היום, יותר נכון הלילה, כשהגיע סוף היום, ובעצם כבר אמצע הלילה. וגיליתי שהשעה כבר אחרי אחת בלילה, פתאום שאלתי את עצמי 'איך זה שלא עושים כלום כל יום ועדיין מגיעים לשעות כאלה…' והרגשתי רע עם עצמי.
אז אחרי שהתארגנתי לשינה וכו', החלטתי לצפות בוידיאו היומי של הרבי שאני מקבלת מדי יום, אבל כבר חודשים (בלי הגזמא) שלא צפיתי בהם.

אני מדליקה את הוידיאו, שמתחיל במילים הבאות של הרבי (מצטערת מראש על אורך הציטוט, אבל פשוט כל מילה מדויקת ולא רוצה לפספס): "כיוון שיהודי הוא בעל שינויים, אזי בשעה שהוא עובר שינוי, יכול הוא לחוש נפילה, כיוון שהשינוי – במבט ראשונה, בסברא חיצונית – אינו שינוי למעליותא, אלא ענין של נפילה וירידה; זה פועל אצלו נפילת רוח, עד לעניין של עצבות וייאוש וכיוצ"ב."

כן, אולי לא תיארתי את זה מספיק, אבל זה בדיוק מה שהרגשתי כשהחשבתי על המצב הרוחני שלי. עצבות.. ייאוש… וכיוצ"ב..

והרבי ממשיך לתאר את ההרגשה, בהקשר לתשעה באב, שבמצב כזה מרגישים שכאילו בית המקדש הפרטי שלי נחרב, כי הייתי צריכה להתנהג בצורה מסוימת שיגרום ל"ושכנתי בתוכם" ובמקום זה נהגתי אחרת – ובזאת בעצם גרמתי למעין חורבן בית המקדש.

אומר הרבי, שאחרי תשעה באב בא ט"ו באב – עליו נאמר שלא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב – וזה מלמד אותנו שאסור להתייאש! כי כל ירידה כזו, יש בה פוטנציאל להיות "על מנת" עליה. יש לה מטרה. הירידות והנפילות שלנו הן לא סתם.

כמו שאפשר לבוא מיום כמו תשעה באב, תוך זמן קצר, ליום שמח כמו ט"ו באב,
כך אפשר אחרי כל ירידה להגיע לעלייה הכי גדולה!

ובלשונו הק': "זה שקודם היה "שבע יפול צדיק", אל הכוונה ח"ו שהוא נהיה ההפך מצדיק, אלא שבו עצמו ישנו עניין, אשר לפי מעמדו ומצבו לפי שעה הוא במצב של "יפול",… אולם כל ה"שבע יפול צדיק" הם במטרה שיהיה את ה"וקם" באופן הכי נעלה."

זאת אומרת, זה שנפלתי, ואפילו הרבה פעמים… "שבע" ולתקופה ארוכה… זה לא הופך אותי להיות משהו אחר. זה הכל זמני. והכל במטרה להגיע למצב של "וקם" – מצב של עליה!

עכשו, שימו רגע בצד את התוכן המדהים של השיחה. אתן קולטות את ההשגחה פרטית המדהימה שהייתה לי כאן?? את גילוי האלוקות??? בול אני במצב כזה, בול אני מחליטה לראות את הוידיאו היומי, ובול זה התוכן בוידיאו! אין אין אני לא יודעת איך להכיל את זה!!!

וברור שזה חיזק אותי. ונתן לי כח.
ובעז"ה אני הולכת לעשות משהו נורא קשה בשבילי, אבל אני אחזק את החסימה. ובעז"ה מכאן באמת תהיה לי עליה.
נ.ב. אם מישהי רוצה את המשך התמליל של השיחה, תגידו ואקליד בשמחה אם יהיה ביקוש. כנראה אפשר גם למצוא בספרים – זה התוועדות ט"ו אב תשמ"ד.
לא ציטטתי הכל כי לא היה לי כח להקליד, בפרט שלא ידעתי עד כמה יהיה סבלנות לקרוא… אבל באמת שזה מדהים ומחזק!
אז אם מישהי רוצה, רק תגידו ומצידי בשמחה?
טוב בירברתי מספיק, תודה שקראתן ונתתן לי לפרוק ?

אחת הנקודות.