תפריט
זריזות ועצלנות
זריזות
מכירות את הסמל הלאומי של הדואר? כן, כן הצבי.
חיה הדורה, מלאת חן ו- זריזה (למרות שאני מניחה שאם אני עושה עצומה כל עמישראל כולל עובדי הדואר עצמו מסכימים להחליף את הסמל לצב. תכל'ס… זה לא ידרוש מהם לעמוד בקצב של החיה קלת הרגליים הזו J).
נתקלתן פעם בכל מיני פרסומות שבתמונה (להמחשה בלבד כמובן) אישה מלהטטת בין אינספור דברים ויש לה עשר ידיים? לא רציתן גם? טוב אולי לא עשר… אני גם אסתפק בחמש העיקר שאוכל להתחרות בקצב המחוגים הדוהרים של השעון.
בן אדם זריז הוא בן אדם שלא דוחה מהיום למחר, אם יש לו מטלה הוא יישב לסיים אותה. עליו הכי קל להטיל את כל הפרויקטים למיניהם הוא עושה את זה הכי טוב, זאת אומרת מהר…
בוסים אוהבים את האנשים שפועלים כמו טורבו, רגע אחד הם במשימה הזו שניה אחרי הם כבר סיימו אותה ועברו למשימה אחרת.
תחשבו על זה, יש משהו כל כך מרגיע בידיעה שסיימתי את כל המטלות בלי לדחות אותן. ככה הן לא עומדות לנו כמו עצם בגרון מאותתות על המצאן בכל דקה ודקה. ואם זה מבחן? בכלל קטסטרופה…
אבל זריזות זה רק לא רק בהספקים לימודיים. זה לסדר את החדר, לארגן את המטבח, לשטוף כלים (ושלא יחכו בערימה מלוכלכת עד למחרת). בקיצור לעמוד במטלות שהבטחנו לעשות אבל לא בשניה האחרונה…
כל הלחץ והעצבים שעולים והדברים שנופלים כל רגע מהידיים ו- ו- ו- רגע סטופ!! להירגע… לנשום עמוק…
זה לא שווה את זה.
בשניה האחרונה של היום, אין את כל חמישים וארבע השעות, שלושים ושש הדקות ועשרים ושתיים השניות שבזבזתן (סתם מספר שהמצאתי J )
וחבל…
תזכרו, זריזות שלווה רוגע.
עצלנות
רגע. שניה. תכף. עוד חמש דקות.
אה, אני חייבת לכתוב? טוב נו.
עצלנות זו עצלנות, לא? תחשבו. אני ממילא לא בלחץ כמו חברתי הנאמנה. לא דחוף לי להספיק הכל. הכל אצלי רגוע, לא משנה מה אעשה ומה לא. עדיף לרבוץ על המיטה. וזה שבסוף לא עלה הפרק מחוסר מילים? לא קשור אלי. מה, כן?
עצלן נמשל בתניא ליסוד העפר- כמו עפר ששוקע למטה מטה, ואין לו כח להתרומם. נכון שזה בדיוק הדימוי שעולה לכן על עצלן השוכב במיטתו? הוא שוקע מטה מטה, ללא יכולת לקום, אפטי, לא אכפת לו מה יקרה. במצב גרוע הוא יכול גם לא לאכול.
אה, וגם עצלנית יכול להיות. כמו.. כמו שתואר מקודם. אופס.
יש בעל חיים בשם עצלן. יש בדיחה/ סיפור עם ידוע על חיה זו. רוצות לשמוע? מניחה שכן.
העצלן נוהג להתלות על ענף עץ, ולא לזוז משם בכלל.
יום אחד העצלן ואימו העצלנית היו רעבים מאוד. אמא עצלנית ביקשה מעצלן הקטן: "לך וקטוף לנו תפוח מהענף לידך". ובתגובה: "אין לי כח".
כדי לא להלאות אתכן, רק אכתוב שאמא עצלנית שלנו ניסתה שוב ושוב, אך העצלן הקטן בשלו.
אזרה האמא כח, וזזה לעבר הענף הסמוך לקטוף את התפוח המבוקש. כאמא טובה, היא זזה עוד קצת והביאה אותו לעצלן הקטן שהיה על הענף לידה.
אמרה אמא עצלנית לעצלן הקטן: "אכול! הנה הבאתי לך" והתשובה כמובן? "אין לי כח"..
אחרי הסיפור שאני בעצמי סיפרתי, אני חושבת שזה קצת מגוחך. אז אולי אלמד מידידתי הזריזה?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
31 תגובות
אממממ נראה לי שתלמדי ממנה… כמובן רק אם יש לך כוח?
אני אישית נמשכת לצד העצלן, העייף בסיפור סתם כי אני אוהבת לישון? רק בעקבות המחסור בזמן נהפכתי לאחרונה לזריזה… זה ממש שינויים מפחידים?
משבצת ובמבי אתם כותבות מהמםם!!!! ועל נושאים מרתקים!!
זה נראה אחרת כשאתם מציגות מידה והיפוכה אחת מול השניה
כנ"ללללללללללללללל?
כנ"ל?
#משבצת: אין לי ממש כח ללמוד ממנה, את מבינה למה, נכון?? סתם, אני לא באמת כל כך עצלנית. זה רק לפרוטוקול?
תודה על המחמאה. זה מאוד נכון שכשמציגים דבר והיפוכו ההבדלים מתחדדים. לכן הרבה פעמים אנחנו מרגישות שאנחנו מתהלכות על חבל דק, נכון במבי?
במבי: בטח! אני תמיד מסכימה עם מה שאת אומרת, חוץ מהקטע שעצלנות זה טוב?
יואו איזה יפה כתבתן!
בכלל לא הרגשתי את האורך…
וזה כל כך נכון, ובאתן לי בול בזמן עם כל המטלות של הבצפר?♀️
ממש כיף לשמוע!?
האורך זה הפרמטר שכל אחת מודאגת ממנו?
משבצת אני פשוט בהלם!!!! ממתי את עצלנית????
מיילא אני..
פשוט כתיבה מושלמת אהבתי ממש
אה ואת לא צריכה לדאוג הפרק בסוף כן עלה..
ממני באהבה?:
העצלנונה
ברור שאני עצלנית! איך לא שמת לב?
ואני שמחה לשמוע שאנחנו כותבות מושלם?
אגב, תמיד את מנחשת נכון??
עצלות ??
תכונה נרכשת?
עצלן תמיד בלחץ ממטלות שהוא דחה.
חרוץ תמיד בלחץ ממטלות שאסור לו לדחות
בקיצור מה זה משנה, לרדוף אחרי הרוח או אחרי עצמך
וואו תקשיבי, יש לך הערות ממש חכמות! שמנו לב?
את צודקת לגמרי.
לא משנה מה האדם עושה, הוא במרוץ החיים שאנשים אחרים הכתיבו לו.
חזק!
אוי יפה!
צבי=במבי לא?!
צודקתתת
איך ידעת?
תותחיותתת
תודה!
תמיד ידענו?
חחח
?
אם לא הייתי עצלנית הייתי מפתחת תוכנה שפותחת את הזום לבד כדי שאני אוכל להמשיך לישון…
אז אולי באמת צריך ללמוד קצת מבמבי כדי שאוכל להיות כמו משבצת?
אה נ.ב חשוב לכולם משבצת בכלל לא עצלנית!!!!!!!!
כבר דיברנו על זה?
והנ.ב. בכלל לא חשוב. כולם מבינים לבד??
חמודה קטנה?
אין אין על הבלוג הזה!!!
אני חושבת שכבר אמרתי את זה?
יואו אתם פשוט כותבות מהמם!!!!!
תכניסו לכם לראש עוד פעם ועוד פעם,
עד שתקלטו שיש לכם עתיד מזהיר בכתיבה?
ומה שאני אוהבת בבלוג הזה,זה זה שהוא ממ שלחיים,
הגעתי למסקנה בעקבות כך,שאחד ממאפייני
זה עצלנות??
ונראלי שהספקתם להכיר את החסרון היקר הזה שלי?
לשמחתכם אני עובדת עליו,אז אל תתפלאו,אם הוא לאט
לאט ייעל בעז"ה!!
נ.ב-גם אני חייבת לציין שוב את מה שמקלות בגלגלים ציינה!
עד כמה שהספקתי להכירך משבצונת?
את האחרונה שתהייי עצלנית!!!
אז להבא אל תשכחו לציין בפרק הבא
שלא מחייב שמי שכתבה את התכונה זה מה שמאפיין אותה,
למען לא יחשבו אחרת?
מחכה לפרק הבא:)
שליחההה התגעגעתי…
יואו את מסקרנת אותי?
קשר וירוטאלי?!
הקדשתי לך פוסט פעם 😉
אני לא זוכרת שהקדישו לו פוסט,
חוץ מציפור לילה החמודה:) שהזכירה אותי בכמה משפטים,למרות שזה לא היה נצרך בכלל?אז אם זאת את ,את מוזמנת לאמת
את חששותי!
חח כן…
בשמי החדש (שש)
ציפוריתתתת
חזרת אלינו 🙂
ושליחה בעולם תראי אני מגיבה לך אפילו ללא #משבצת
אופסייי 🙂
בהחלט אופסי, במבי!
הייתי חייבת למחות
חח משבצת ובמבי, אתן מתוקותתת חח
גם אני התגעגעתי ציפורית:)
מזל טוב על השם?
נראלי יצאנו באותה תקופה מהאתר,
(כאילו אני הפסקתי את התגובות,
אבל את הקריאה ,תאמת שלא לגמרי?)
שמחה שחזרת מחופשתך,
באמת היית חסרה עם תגובותיך החכמות:)
אני גם מקווה בקרוב להצהיר שחזרתי ברשמי,כרגע אני ממש פעם ב.. מגיבה ,
משבצת ובמבי נא להעריך את ההשקעה?