על הבינוני

עבודה בתניא
כתבתי עבודה בתניא על הבינוני וממש אהבתי איך שיצא לי וממש התחברתי אולי כי אני ממש רוצה להיות שם אולי כי זה מחזק לא באמת יודעת למה
אבל ממש רציתי לשתף אתכן בהרגשה שלי אז תהנו
"מאיפה מתחילים?"
"מכאן ממש כאן"
"אבל מפחיד אותי"
"אל תדאגי, תתחילי"
"טוב תאחלי לי בהצלחה"
"בהצלחה!"
היא אומרת ולשלום מנפנפת
ואני, חוששת, מפנה פנים קדימה וללכת, מהלא נודע פוחדת.
מתחילה בהליכה קדימה, זהירה
זה טוב זה כיף.
ואני רוצה. אז אני רצה!
ואז זה התחיל-
….
'אולי… '
'אל תחשבי על זה אפילו!'

…
יום רביעי כ' שבט תשפ"א
עוד יום שאני מתאפקת
עוד יום שאני עוברת
עוד שניה
ועוד שניה
שהופכת לדקה
ומשם לשעה
עשרים וארבע
ואז שבוע
שאני מתאפקת
שאני שורדת
ועל עצמי עובדת
להיות בינוני שואפת
על התאבות רק מהרהרת
ולא, לא מיישמת
ואפילו לא חושבת
רק לפעמים מהרהרת
אבל המחשבה הזאות מיד הצידה מוסטת
זה קשה
אבל אני מרגישה עם זה שלמה
לא מתחרטת לרגע
חייבת להמשיך הלאה
אז להתראות בפעם הבאה
…
'אולי..'
'אל תחשבי אל זה אפילו!!'
'אולי רק מעט, רק קצת'
…
יום שישי כ"ב שבט
זה הולך ונעשה קשה הרבה יותר
זה כל כך בוער
שכשאני אמורת רק עוד דקה
אני כאילו יושבת עם סטופר
כאילו אין לי עוד חיים שלמים ככה
זה ככה!
ככה?!
פשוט ככה?!
חיים שלמים?!
מתאפקים?!
נלחמים?!
לא רוצה!
לא איכפת לי
אני ממשיכה
אז יאללה ביי ושיהיה לי בהצלחה

…
"אולי.."
'אל תחשבי אל זה אפילו!!'
'אולי רק מעט'
'תזהרי בבקשה'
אבל רק מעט'
'תתאפקי נו עוד דקה'
…
יום ראשון כ"ה שבט
אתם יודעים מה ההבדל בין מהרהרת לחושבת?!
שחושבת זה שאני מתמקדת
ומהרהרת זה שהמחשבה רק עוברת
אני לא באמת בזה מתעמקת
בזה מותר נכון?!
זה סתם נבזק בי
אני לא באמת חשבתי
טוב עכשיו אני לגמרי איבדתי את זה
יש בי איזה סוג של שמחה
אב די אני כבר לא יכולה
טוב יאללה
מחברת
עצה אני חייבת
יש לי רעיון
גאון
פשוט לחשוב על משהוא אחר כמו אולי….
על פרשת השבוע
או איך לעזור לאמא
תודה מחברת
את ממש עוזרת
…..
'אולי רק מעט'
'תזהרי בבקשה'
אבל רק מעט'
'תתאפקי נו עוד דקה'
'כן, נו לא, אבל אני רוצה, אבל אמרתי משהוא, קצת ממש קצת נו מחר אני יתחיל מחדש, לא אני כבר באמצה אני סתם ייפול לא כדאי לי נווו מה לעשות?! כן לא כן א כן לא כן לא כן לא כן לא כן לא'
….
יום חמישי ב אדר
אז מחברת
אני צודקת
את באמת נתת עזרה שממש עוזרת
אני כבר אחרי החצי
אני כבר בקושי נופלת
אני מתמודדת
אני מתחילה קצת לרבות מעצי נחת
אבל יש לפעמים שאני מהרהרת לפעמים שאני חושבת
אבל מיד אחרת חושבת
זה קשה
זה קשה
באלי לצעוק:
היי אפשר עזרה?!
אבל אני הולכת לאכול משהוא מתוק
אני עושה הכל בסדר אל עדיין מסופקת
שומעים אותי?!
כי אני עושה כל כך הרבה
אבל למה זה כל כלך קשה?!
….
'אולי רק מעט'
'תזהרי בבקשה'
אבל רק מעט'
'תתאפקי נו עוד דקה'
'כן, נו לא, אבל אני רוצה, אבל אמרתי משהוא, קצת ממש קצת נו מחר אני יתחיל מחדש, לא אני כבר באמצה אני סתם ייפול לא כדאי לי נווו מה לעשות?! כן לא כן א כן לא כן לא כן לא כן לא כן לא'
"די כבר! שקט!"
אני מסננת.
…
יום ראשון ג' אדר
כן זה מחייב להיות כזה קשה
כי אחרת זה לא נקרה
לרגע אני לא משועממת
המחשבות
אותי ממלאות
אבל אל תדאגו רק טובות
ועוד יום שאני מתאפקת
עוד יום שאני עוברת
עוד שניה
ועוד שניה
שהופכת לדקה
ומשם לשעה
עשרים וארבע
ואז שבוע
שאני מתאפקת
שאני שורדת
ועל עצמי עובדת
להיות בינוני שואפת
על התעבות רק מהרהרת
ולא, לא מיישמת
ואפילו לא חושבת
רק לפעמים מהרהרת
אבל המחשבה הזאות מיד הצידה מוסטת
זה קשה
אבל אני מרגישה עם זה שלמה
לא מתחרטת לרגע
…
'אולי רק מעט'
'תזהרי בבקשה'
אבל רק מעט'
'תתאפקי נו עוד דקה'
'כן, נו לא, אבל אני רוצה, אבל אמרתי משהוא, קצת ממש קצת נו מחר אני יתחיל מחדש, לא אני כבר באמצה אני סתם ייפול לא כדאי לי נווו מה לעשות?! כן לא כן א כן לא כן לא כן לא כן לא כן לא'
"די כבר! שקט!"
אני מסננת.
ומבפנים כנרה צועקת
כי הדלת כאילו נטרקת
כי מהמחשבה אני כבר מתנערת
את המבט ממקדת
וממשיכה ללכת, מתעלמת
…
אני רוצה אני רצה
הלאה והלאה
נלחמת
נופלת
מתרוממת
צועקת
בוכה וצוחקת
שומעת מאחורי אותה אומרת
:"אין אלייך אלופה איך את ממשיכה!!"
אני מסתובבת
את מבטי בה נועצת
"ככה? ממשיכים? השכרה? ככה? כשאני פצוע? אני! פצועה דואבת! עוד שניה מתמוטטת!"
" אל תדאגי את תתחזקי תלמדי איך לעבור את זה ביותר קולות"
" מה שתגידי לבנתיים אני פצוע אבל משתגיד"
אני ממלמלת לעצמי
"טוב אז תודה!"
"בשמחה רבה בהצלחה"
אז אני ממשיכה
נלחמת
נופלת
מתרוממת
צועקת
בוכה וצוחקת
ככה כל החיים
אני לומדת מכל מכשול שאני עוברת
זה קשה
זה מאתגר
אבל אני רוצה!
אז אני רצה!