?
הוא דילג מעל בורות המים
הודף בידיו
את העשן חורך הריאות
נשמתו עודנה בוכה
ממראות הגופות
סילק דגלים לבנים
בזעת אפיים
זה לא הזמן לכניעה
אמר בלי קולות,
הוא יודע
בקרב הזה
הוא היחיד שקובע.
נושך שפתיים
מיישר כומתה
וממשיך הלאה
אל הקרב הבא.
ויש רעש
ואין ציוץ,
השקט צורח ברחובותיו
בשבילי ליבו
בצמתי חייו
שנסללו בדם חבריו
שקבעו לעצמם דרך
על מצפונו
על רגשותיו
והם גידלו בם מערות
וקוצים
חללים שלמים
עמוקים,
וריקה נפשו
ואין לה ממלא
לעולם לא יהיה
כי יבשה היא
ויבשו נחלי דמעותיו
יבשו ולא ידמעו עוד.
והוא יודע
בקרב הזה
הוא היחיד שקובע
אם להיות
או לחדול
אם להמשיך לצעוד
או ליפול
אם להחשיך
או להאיר
את עצמו
את העולם שבליבו.
הוא יודע
בקרב הזה
הוא היחיד שקובע.
חזר הוא אל בורות המים
אל העשן
ולגופות
הרים דגלים לבנים
והניף מול עולם ליבו
נשבה הוא בקסמי הרגש
נשמתו עודנה בוכה
את דמעות צעירותו
מעבירה אותן לעיניו
לליבו
את שיר חבריו הוא צורח
חובש בגאווה את הכומתה
וממשיך הלאה
אל היעד הבא.
ואין רעש
ואין ציוץ
ושקט מבורך ברחובותיו
בעולם ליבו
בצמתי חייו
שגידלו בם שדות
ופרחים
נחלים שלמים
שזורמים.
והוא יודע
בקרב הזה
הוא היחיד שקובע
אם להמשיך להאיר
את עצמו
את העולם שבליבו.
ובבואי היום אליך
אשיר לך שירה
את צליל חייך הבוקע
מתוך החשיכה.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
6 תגובות
רננההההההה ???
אם להיות
או לחדול
ואוו,❤
.
אמא'לה.
וואו!! טובה שאת!!
יבשו נחלי דמעותיו
יבשו ולא ידמעו עוד,
ונשמתו עודנה בוכה,
אין לה ממלא
כי יבשה היא.
הנשמה שלי הצליחה קצת לגעת בעיניים, להרטיב אותן. וזה בזכותך.
שמרתי לעצמי, לעוד הרבה פעמים של קריאה.
–
בקרב הזה
הוא היחיד שקובע.
הוא יודע?