תפריט
זה נגמר
זהו.
זה עוד רגע נגמר.
אני לא מאמינה שזה קורה, אבל יש לי צביטה בלב.
מה, יכול להיות? ייתכן שאכפת לי לגמור תיכון?
כמה קיטרתי על הבגרויות והעומס, המורות המעצבנות והשגרה המשמימה.
ועכשיו זה מפריע לי?
מסתבר.
אכפת לי כי קשה לגמור עם משהו שהתרגלתי אליו, יותר מדי אפילו.
כי קשה לי להתחיל משהו חדש ומעורפל.
עצוב לי לדעת שיש בנות שכנראה לא אפגוש שוב, כי הן פונות לאפיק שונה ואחר ממני.
מפחיד אותי לחשוב כמה אני גדולה עכשיו, והעתיד בידיי.
כואב לי שלא הגשמתי עדיין חלומות שליוו אותי לאורך כל התיכון. למשל לומר למחנכת מכיתה י' כמה אני אהבתי ואוהבת אותה, והניכור שלי כלפיה נבע רק ממבוכה, ולהציג בפסטי השנתי.
וכן. אני עוד רוצה להיות ילדה.
כזו שלא מצפים ממנה לקחת אחריות על הבחירות שלה, כזו שלא מצפים ממנה שתתנהג למופת, כזו שחתונה עדיין נשמע לה משהו רחוק.
כזו שעוד קטנה, ולא צריכה לדאוג את דאגות העתיד.
מי שתכיר אותי תופתע מאוד, כי אני הכי משדרת רוגע ובשלות רגשית.
ואני כנראה באמת בוגרת, וצריכה כמו דרך העולם הזה להתקדם, גם אם זה קשה וכואב.
אז זהו. עוד רגע זה נגמר.
אני רק צריכה להפנים את זה, ולהתגבר.
כי גם משהו חדש מתחיל.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
וואוווווווו איזו י"בתית חמודה אתת
מאוד מאוד מוכר! הכתיבה שלך מהממת!
כל כך מזדהה?
גם אני עדיין מרגישה ילדה, למרות שאת רוב הציפיות הקצת קטנוניות שהיו לי לפני התיכון הגשמתי…
אין לי ספק שאתגעגע לתיכון שלי, ולשלל המורות והחברות שלא אפגוש יותר.
כע כשאני חושבת על זה, כל השנים ציפיתי לסיים, וכשמגיע הרגע אני מגלה שהתייאשתי מלהגיע אליו וכבר התמקמתי בנוחות בתוך המערכת.
וואו, זה נראה לי תחושה שרק מסיימת תיכון יכולה להבין.
אוווף, קשה לי! בא לי מישהו שיבוא ויחבק אותי ושאני אצליח סוף סוף לבכות את הדמעות שאצורות בי.
שלוואן מהממת,
תמיד התגובות שלך נגעו בי, ועכשיו במיוחד.
מרשה לי לשלוח לך חיבוק חזק חזק?:)
וואו ציבי איזו הזדהותת
תודה שכתבת במקומי פוסט פרידה. אין בי כוחות לעשות את זה.
היה לי כל כך עצוב לגמור. אוףף להפרד מכולם..
וזה אחרי שב ט-י-יא רק חיכיתי לרגע הזה. פתאום ביב קלטתי מה המשמעות האמיתית של הסיום. והרגע הזה הגיע מהר מדי..
מקווה שכל מי שהבטיחה ובקשה להשאר בקשר באמת תקיים את ההבטחה.
ואם את, שקוראת, גם הבטחת לחברה שלך שתשמרי איתה על קשר, תשמרי. זה כל כך חשוב.
??
וואו. מזדהה איתך ברמות!
היטבת להגדיר את התחושות שלי(:
למרות שאצלי הן עוצמתיות יותר וגם יש עוד כמה..
שיהיה לכולנו בהצלחה ענקית בעז"ה בהמשך החיים!!
ציבי את ממש מהממת!! תיארת כל כך במדויק את מה שאני מרגישה… שלוש השורות האחרונות מטריפות! תמשיכי לכתוב…
שוב יורדות לי דמעות..
אני כבר שבוע אני נפרדת מהכל ומכולם,
מפנימה שזהו, יוצאים לחיים עצמאיים אני כבר לא ילדה קטנה שמגוננים עליה כל הזמן. הגיע הזמן לקחת אחריות, דיי לשטויות שלי.
אחד הדברים הקשים והעצובים..
זה כנראה חלק מההתחשלות לחיים.
ניחומיי שבסופו של דבר הכל עובר, בוא נאמר אני לא מתגעגעת ליסודי;)
ציבי זה היה במקום! תודה.