אבא אין לי כח,
עוד יום עבר בחוץ ונשרף לי שוב המוח.
עוד יום של כאבים, מסתכלת על העורבים
מקנאה בעבירות נוצצות של אנשים….
עוד יום של קורבנות,
שירים שעפו מהלב שלי את הגינות.
הצמיחו לי פרחים ששרפו לי ת'קוצים
ורק הציתו אהבה שלא נגמרת בחיים…
ואין לי כח להתמודד
שנה וחצי שהלב שלי על מאתיים לא עובד
והוא כל היום שודד
עוד טיפות מים אחרונות
לחיות בלי חשבונות
הוא לא מצליח לחבר את השברים של הדמעות
ומי יתן לי כח אם לא אתה
להמשיך לשרוד בעולם בלי הפסקה
אני שבורה
כמו בשואה מרגישה כלואה
והעורבים משוטטים
מעל הראש מסתובבים
מאיימים שהם הורגים
אם עוד ציוץ אחד
אני שוברת ת'מיוחד
והופכת שוב להיות עוד בת של אף אחד….
ושוב אמא שלי קוראת,
לכבות את המחשב?
הלב שלי מתהפנט.
עוד ציוץ אחד קטן והעורב שלי כבר מוכן
תופס אותיי ברגע האחרון של החורבן..
אבא אני בוכה, אני הבת של הקורבן.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
6 תגובות
דומיה איך. פשוט איך את כותבת ככה.
וככ הרבה.
פשוט וואו!!
באמת איךךך
מוכשרת אחת!
😊❤
זה שיר נורא נורא קצר יחסית לשירים אחרים שלי….
אבל,… איך אני כותבת ככה? אני לא…. הנשמה שלי. פשוט מוציאה הכל. לא יכולה לשמור בפנים
אמאלה.
זה שורףף
דומיה,
אין לי מילים.
הכוזרית שלי ❤