תפריט
קנאת סופרים
חסידות של הרעבע, מה שלומכן?
אז שבוע שעבר התחלנו לדבר על הקנאה..
ואמרנו שהיא מגיעה כשאנחנו לא מרוכזות במטרה שלנו, ובהתקדמות אליה..
ועכשיו, אני רוצה לדבר על קנאה מסוג קצת אחר…
אז….
הכירו אותה:
קנאת סופרים
קנאת סופרים, היא תופעה חיובית, שמגיעה (למרבה הפלא) כמעט מאותו מקום מימנה מגיעה הקנאה הרגילה…
מה בעצם ההבדל? בשני סוגי הקנאה, אנחנו מקנאות במישי שיש לה יותר ממנישהיא מתקדמת יותר ממני בתחום שמעניין גם אותי.
ההבדל הוא, שבקנאת סופרים-אני מנסה להתקדם ולהגיע לרמה של זו שאני מקנאה בה..
ואם נחדד את הדברים- בקנאת סופרים אני מפרגנת ומעריכה את זו שאני מקנאה בה, ושואפת להיות כמוה, ובקנאה רגילה-אני שונאת אותה, ולפעמים אפילו (אל תגלו..?) מנסה להכשיל אותה.
עכשיו בואו נחשוב שניה.. איך אפשר לקבוע מתי אני מקנאה בקנאה הרסנית, שמגיעה מהיצר הרע, ומתי אני מקנאה קנאת סופרים חיובית, שגורמת לי להתקדם ולשאוף גבוה?
התשובה נעוצה עמוק בתוך המשפט שהזכרנו קודם.. אמרנו שכל הקנאה תלויה ברמת הריכוז שלי במטרה ובהתקדמות.. זוכרות?
אז זו התשובה.. כשאני לא מרוכזת במטרה שלי, אני מסתכלת על אלו שכן מצליחות, וההצלחה שלהן מפריעה לי מאוד…
קשה לראות מישהו מצליח במשו שאני מתקשה בו..
אבל אם אני בעצמי מרוכזת במטרה ומתקדמת אליה (אפילו התקדמות מינימאלית..) אז מטבע הדברים כשאני אראה מישהי שעושה את אותו מאמץ-אני אפרגן, ואולי אפילו אבקש מימנה טיפים ואתן לה משלי…
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
וואי תודה רבה על הפוסט
החכמתני?
וואו תודה רבה!
את כותבת את זה מאוד קריא וברור..
תודה!!
תודהההה!!!
פשוט מדהים!!
ומה אם יש לי קנאה בחברה שמתחילה לרדת…..??
לא בעצם העניין, בדברים שנילווים..
לא כדאי לבקש ממנה עצות ולהתקדם לשם?
אבלל בהחלט מקנאה..
בעיקר בקטע החיצוני?
הפזור, הסגנון לבוש, הפוזה, התמונות, החיוך הלא טבעי בעליל?, הפתוח, המראה בכללי..
וגם בחופשיות, קל לה, יופי טופי לה, נח נחמד ונעים, מדהים..
מה עושים?
כי אני מקנאה. בחלק מהדברים
ממש ממש ממש לא רוצה להיות כמוה❣️
לא לא ולא! אבל גם לא רוצה לקנא בכל הדברים האלהה?
אוץץ מדף… צבטת לי את הלב…
מנסה לחשוב מה לענות לך..
אני חושבת שקודם כל, כדאי שנגדיר מה בדיוק את מרגישה, ומה בדיוק את רוצה מעצמך…
ואם אני מבינה נכון, מה שמפריע לך זה לא הקינאה, הרי את לא באמת רוצה להיות כזו…
זה עצם העניין שאת רוצה את הפריוולגיות של מי שמקפידה פחות…
מציק לך שהעולם הפחות חסידי על שלל זכויותיו קורץ לך קצת…
נכון?
ומה שאנחנו רוצות להשיג, זה שלא תקנאי בה, ובמילים אחרות-שכל הכיף הזה לא יקרוץ לך כלכך…
אז בואי ננסה לחשוב איך אנחנו מגיעות לזה:
אממממ…
האמת שבאתי לצטט פה כלמיני מקורות, אבל נראלי כדאי שהתשובה תהיה פחות חכמה ויותר אמיתית. אז ככה:
אחת הרש"ים הכי מוכרים על החומש, מדבר על הבור של יוסף. החומש אומר: "הבור ריק אין בו מים", ורש"י מוסיף: "אבל נחשים ועקרבים יש בו". והרבי מסביר עלזה, שכשהראש ריק מדברים חסידיים-הוא מתמלא ברצונות לשטויות…
ואם ככה, צריך פשוט למלא את הראש בקדושה. לעשות שיעניין לך הרבי..
ואיך עושים אתזה?
תארי לעצמך מישי שאוהבת מאוד לעצב. סירטונים, תמונות.. כל סירטון שהיא תראה-היא תשאל באיזו תוכנה הוא נערך, כל מודעה שהיא תפגוש-היא תסתכל על הגרפיקה שלה ותביע חוות דעה. ולמה? כי העיצוב נמצא בתחומי העניין שלה. תחומי העניין שלנו הרבה פעמים מולדים, אבל… אפשר בהחלט ליצור אותם..ואיך יוצרים? ברגש שתשמעי הרבה התוועדויות, תראי סרטים של הרעבע, תלמדי חומרים חסידיים שמעניינים אותך, מטבע הדברים-הרעבע יתחיל לעניין אותך הרבה יותר.. ומטבע הדברים-לשאר הרצונות והתאוות יהיה פחות מקום בראש החמוד שלך….
טיפ נוסף: גאוות יחידה. תכניסי לך לראש שאת יותר מכל הדברים הנחמדים האלו. זה לא לרמה שלך. זה לא מתאים לך.. את חסידית הרבה יותר…
וכמובן, שאל תרגישי קדושה מעונה… להיות חסידה של הרבי זו הזכות הכי גדולה שיש! ו… זה גם כיף.. תנסי למצא סטייל יחודי וחסידי משלך, תחפשי את החוויות היחודיות שרק חסידה של הרעבע מרוויחה.. ויש המון כאלו..
ומשו קטן לסיום: תנסי להשפיע גם עליה.. כמובן 🙂 עצם העובדה שאת בעמדת השפעה תנטרל לחלוטין את הקנאה\ההשפעה שלה עלייך, וגם תועיל לה…
מקווה שיעיל לך?
ו.. אם משהו לא ברור-אני פה?
וואו הראש שלי מלאא רבי! הדבר הראשון שמעניין אותי
אז כנראה לא מספיק.. (היי זה אני ועיצוב!! לגמרי מה שכתבת.. כל סרטון, כל מודעה חח לגמרי.. חכם עדיף מנביא)
גאוות יחידה. נכון.. לא לרמה שלי.. ברור
אבל קשה לשכנע את היצה״ר שזה גם לא בשבילו? יאלה שישתוק כבר..
מה הן מפסידות וואי וואי.. זכיתי. זכיתי. זכיתי.
ברור
רק צריך את כל הדברים האלה להזכיר לי כשאני עומדת מולה..
זה נכון, כשאני(אוהו) מתחילה לדבר זה כבר רק רבי רבי.. אבל לא תמיד אפשר לדבר
לפעמים זה פשוט לדבר עם עצמי
כשהיא רק עוברת ליד.. או מעלה תמונה..
+++
חסידה את מדהימה! ממש תודה?! בשניה הראשונה אמרתי וואלה אני חייבת להכיר אותך חייבת.. אבל אז אמרתי אולי עדיף שישאר רק כאן באתר, באנונימי..
כי הרבה סיכויים שנגלה שאנחנו מכירות (כן הרבה סיכויים) ואזזז… ואז זה כבר יהיה אחר, משוחד..(?)?
יואו
אני אחזור על זה שוב אבל את מעלה בי קנאה מהסוג שבכותרתת
אוי איך עושים את זה
הלוואי כולן כמוך.. ממש תודה לך! חסידה שאת
מועילה כל פעם מחדש
אמממ
צודקת שזה קשה
אבל את יודעת מה?
דווקא זה שהקושי הזה קיים, זה מאוד מבורך..
דווקא כשהיצר וההפתעות שלו קורצות לך…
במאמר של באתי לגני (תש"כ אם אני לא טועה..), הרעבע מסביר שהמעלה של יהודי שהיצר מפתה אותו, גדולה פי מליון מהמעלה של צדיק חסר יצר רע.. ולמה? כל דבר שצדיק עושה, אפילו דברים ענקיים כמו למות על קידוש ה', זה בסך הכל להחזיר לה' את מה שהוא נתן לו. ה' נתן שכל-מחזירים לו תורה. ה' נתן לב רחב-מחזירים לו צדקה.. אבל הצדיק לא נותן לה' שום דבר משלו.. כל מה שהוא נותן לה', בעצם כבר שייך לה'…
לעומת זאת לך, ה' נתן יצר טוב ויצר רע במידה שווה. וכמו ש 0=5-5+ ככה היצר הטוב +היצר הרע=כלום. מה שאת נותנת לה', זה משהו שה' לא נתן לך בכלללללל
כיח היצר הרע מבטל את היצר הטוב, ככה שהרצון לקיים מצווה, זה לא רצון של היצר הטוב, זה רצון שלךךךך
וכשאת עושה משו, מתגברת על משו, את נותנת לה' משהו שאין לו, אף פעם לא היה לו, וגם אין לו דרך אחרת להשיג…
וזה מדהיםםם
הרעבע מתבטא שם שכשיהוד כזה, שיש לו יצר טוב ויצר רע שווים עושה מצווה, הקב"ה מנשק אותו ומחבק אותו ממש.. (והרעבע מוסיף שזה לא על דרך הצחות.. לא סתם מילים יפות.. באמת באמת…)
אני חושבת שאם כל פעם כשיבוא לך משו של היצר הרע תדמייני איך באה הגאולה וה' מרים אותך, מחבק אותך, ומתחיל לתת לך נשיקות עם פרוט: "הנשיקה הזו, עלזה שלמדת מאמר, זו, עלזה שהלכת עם חצאית באורך המתאים, זו עלזה שלא הצטלמת בפוזה ההיא, וזו על….." את תצליחי לוותר על הרצון של היצר הרע-שממילא בדרך ככל הרצונןת האלו הם רגעיים, והחוויה שבהם מאוד שטחית ולא נשארת לאורך זמן, ולבחור בחוויה האמיתית..
ואיך תזכרי בזה כל פעם?
פשוט צריך לחפש שיטות להדביק אתזה לשכל…
להצמיד את המשפט לניגון ולזמזם אותו עד שיתקע בשכל, לשים תזכורות בפלאפון…בקיצור.. כיד הדמיון הטובה עלייך..(אוהבת גרפיקה אמרנו.. לא??)
ו… אם את בעניין להעמיק קצת.. אז כמה מקורות שיעזרו לך:
*קונטרס העבודה אות ב'-מומלץ ברמותתתת (בטוח כבר אמרתי אתזה פה לפחות פעם אחת…)
מוסבר שם בדיוק למה להמנע מכל הדברים החמודים האלו, שלפעמים אפילו לא מובן למה הם מזיקים (פוזות בתמונות, סיגנון לבוש…)
*המאמר "ביום עשתי עשר"-מסביר למה כדאי לבחור דווקא בדבר הנכון, ברצון של הרעבע, גם אם דברים אחרים קורצים יותר…
בהצלחה לך מהממת…
ובקשר למה שכתבת בסוף… באתר אני סתם נראת קצת נוצצת כי את שומעת מימני רק דברים חכמים.. במציאות זה לא תמיד כך.. (כמו אצל כל אחת בעצם..:) ) ו…כל אחת מסוגלת להתקדם, והמון.. בדבר מלכות אמור הרעבע אומר שבדור שלנו כל יהודי יכול להיות צדיק גמור… אז.. קצת עבודה וגם את שם?
בקונטרס העבודה כתוב
צריך להיות יראה, והיא מוכרחת
ומה זה גורם כשאין ירא״ש
ולמה חשוב.. והכל.
הבנתי.
רק לא מצאתי מה עושים בשביל שיהיה יראת שמיים..
איך מחזקים את היראה אחרי ש… ממ רופפה?
שאלה נהדרת…
האמת שהתשובה לזה מופיעה בהמשך של הקונטרס, וגם בתניא.. בפרקים י"ז י"ח..
אז כמו בכל עניין בעבודת המידות, גם פה, הפתיח כדי להכניס יראת ה', זה התבוננות.
הרעבע מסביר ממש במה צריך להתבונן:
בשתי מילים-בגדולת ה'.
ברגע שאת מבינה עדכמה הוא גדול ונעלה, ומה הדרישות שלו מימך-את תרוצי לקיים.
ואני אתן לזה משל מהחיים שלי שנראלי ימחיש לך קצת…
לא מזמן (לפני הקורונה בערך..?) יצא לי להשתתף בטיול אתגרי במיוחד.. שכלל סנפלינג מראש איזה צוק באנשהו.. טוייב.. טיפסנו את הצוק, והאמת שלא פחדתי במיוחד.. עד שהמדריך הסביר לנו מה צריך לעשות… ככל שהוא נכנס לפרטים הקטנים של התנוחה, המיקום של הרגליים, איך להחזיק את החבל וכו-אני נכנסתי יותר ללחץ.. באוטובוס חזור, הבנתי דבר מעניין: אני לא בנאדם פחדן.. יצא לי לקפוץ בנג'י, ולעשות לא מעט דברים מסוכנים… אבל ההסבר המפורט, גרם לי להבין את גודל האחריות ולפחד…
הרעבע מסביר בהמון מקומות, שככה זה עובד… ברגע שהתעמקת בנושא, תתחילי להרגיש כלפיו רגשות… (זה יכול להיות לחשוב הרבה על הגאולה ואז לחכות לה, ויכול להיות גם בנושא שלנו..) ככל שתלמדי ותביני מי זה ה', ומה הוא רוצה מימך, את תגיעי אל המקום אליו מדבר האדמו"ר הרש"ב בקונטרס… והייתי רוצה לדייק קצת את מה שהוא אומר: הוא לא מדבר על סתם יראת ה', הוא מדבר עלזה שהחושים יתכווצו. מה ההבדל? יראת ה' תגרום לך לא לעשות את מה שאסור. אם תתבונני הרבה בקשר שלך עם ה', בגדלות שלו ובטוב שהוא עושה לך, החושים יתכווצו-תביני שאת שייכת לה', ותעשי רק את מה שמותר.
ולפני שתשאלי איך מתבוננים בגדולת ה' אני אענה: קודם כל, ללמוד. אז יש לנו חלקים נרחבים בתניא שמדברים עלזה (ממליצה בעיקר על פרק מ"א, מ"ב, ותחילת פרק מ"ג כדי להבין למה לירא מה', ועל פרקים מ"ח, מ"ט כדי להתבונן באהבת ה'..), וגם בקונטרס העבודה באותיות ג' וד' מדובר על גדולת ה' (בעיקר על התבוננות באהבת ה', אבל אני חושבת שמה שכתוב שם מתאים גם להתבוננות בשביל "כיווץ חושים"?) ואם זה לא מספיק-תכתבי ואתן לך בשמחה עוד חומר… ואחרי הלימוד (כמובן שבלימוד שימי לב יותר לאיכות מלכמות… אני אישית לומדת גג 5 שורות כל פעם ואז מתבוננת ומתוועדת עליהן…) פשוט להתבונן. לחשוב על מה שקראת.. להפנים.. להתחבר ולהנגיש ללב…
בקיצור…
אם רוצים תוצאות-יש הרבה עבודה…
בהצלחה לך!?
???תודה לך?
יואו… חסידה זה המון ללמוד
ואת אומרת גם שצריך ללמוד יותר בעיון ויותר איכות מאשר כמות וזה קטע קשה אצלי אז אני יותר יקרא ויחשוב על זה.. מקווה שבסדר
(ואת אלופה שכמוך.. אם את מצליחה באמת לעשות כמו שאמרת בעיון על כל קטע קטן אז לא פלא שאת כזאת.. אבל מדהימה שאת מצליחה באמת. שיא הקשה.. (למשל את האות ב בקונטרס פשוט קראתי, עניין של חצי שעה גגגגג)
?תודה כל פעם