האמנם זה העיקר?!
שמואל הקטן, מגיע לאביו אדמו"ר הצ"צ.
זה עתה שמע את מוכר הספרים שהגיע ומציע לכולם מסחורתו.
הילד שחסך פרוטה לפרוטה רוצה גם לקנות ספר.
ילד צדיק, טהור שזהו רצונו.
מה הייתם מצפות מאבא רגיל? שכמובן ישמח ויתן לילד שלו מידית.
אך לא כך אדמו"ר הצ"צ עשה. הוא אינו אבא רגיל וילדו גם הוא לא ילד רגיל. הוא ילד שיגדל להיות אדמו"ר המהר"ש.
הצ"צ קבע שהוא צריך קודם כל לדעת מה שכתוב בספרים שכבר ישנם ורק אחר כך לקנות ספר נוסף.
המהר"ש התפלא: "אבא אתה יודע מה כתוב בכל הספרים? איך אתה קונה כל שנה ספרים חדשים?"
והאבא מפתיע אותו ומראה לו שכן מה שביקש ממנו בנו אמר בע"פ מתוך ספרים בספריה.
***
רגע שניה? מה איתי?
כנראה שתקראי את את הפוסט יעבור כבר מזמן ה' טבת, אבל מה קורה עכשיו? האם למדתי מספיק מהספרים שכבר נמצאים? האם הפנמתי מה שבהם כתוב? ההוראה של הרבי אחרי משפט הספרים היתה לפתוח אותם, להתחיל ללמוד. האם קיימתי את ההוראה הזאת? או שהרבה יותר קל לי לקיים את ההוראה של קנית ספרים
חשבון נפש..
***
כדי שלא תרגישו מדוכאות בסופו של דבר הצ"צ הסכים לו לקנות ספרים למרות שעוד לא הכיר את כל הספריה
אבל עדין אולי כדאי שהשנה אקבל החלטה טובה לפתוח את הספר?
נקודה למחשבה…
שיהיה בהצלחה
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
6 תגובות
צודקת כל כך חסידה:)
ואגב הפוסט יצא בה' טבת?
טנקיו חסידה!
נקודה למחשבה, נקודה לעבודה.
אממ פגעת בקושי שלי?
אבל את צודקת.
נשתדל ליישם.
תודה על הפוסט הנכון הזה:)
יואו אני בהלם שכתבתי את זה אתמול בערב והיום זה עלה.
תודה על התזכורת.
יאוו איך שאת צודקת…
תודה חסידה