?
היה היה
לו לב קטן
ומתוק ופגיע, כמעט
לא היה בו
כאב, הוא היה
מאושר ורגוע
ואז, יום אחד
סערה הציפה אותו
במהירות
מילאה בו גלים בלי
בחירה, שטפה
בלי טיפת זהירות
והלב הקטן, הרגוע, סער
וגעש ושצף
פתאום הוא
הכיר מה זה רוע, ומה זה
כאב שמוצף
ובין כל גלים
עכורים, גם היו
גלגלים פה ושם, וגם דבק
לסתום החורים, וגם
חול לייבש את הים
ואחרי ששקטה
סערה, ואחרי שיובשו הגלים, ואחרי
שתוקנה השבירה,
ואחרי שנוקו
השבילים
אז
החליט לו הלב
הקטן, לעטוף את עצמו
בגלימה שאולי תשמרנו איתן
'אדישות מעושה' זהו
שמה
וקרח שובץ
בגלימה, וקור
אז עטף את הלב
ופתאום
יש כאן ריק, ודממה, ואין
שום דבר שכואב
ומה זה
גלים, הלב תהה, מי צריך
גלגלים וחולות
עמד הוא עטוף, גם
בחום לא דהה, הוא חזק
עם המון יכולות
ועכשיו הוא
אדיש וקפוא, מרוחק, מי יחבק
אותו עד שיפשיר? עד
תהפוך הגלימה לאבק, עד
יתחמם, והקור לא
ישאיר
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
6 תגובות
החנקתי זעקה. איזה תהליך! איזו כתיבה! מהממת את. רוצה לחבק את הלב הקטן שלך..
אימאאא זה היה אחד היפים!
נגע בי.
אחותי את טובה!
מהמםםםםם
ואי ממש נגע בי
פשוט אני
ומתוק ופגיע, כמעט
לא היה בו
כאב, הוא היה
מאושר ורגוע
ואז, יום אחד
סערה הציפה אותו
במהירות
ממש ככה במהירות!
כתיבה ממש יפה
וואיי חזק
מהממת
אה.
את כתבת את הלב שלי מדויק.
מילה מילה.
מי יחבק, אולי.. תנסי את לחבק אותו, הוא בטוח מתוק לפחות כמוך ומגיע לו, תאמיני.
אני מנסה… זה מנחם כל כך.
וגם, תרשי לעצמך לשתף (על מי את עובדת, שרהל'ה, כאילו את פשוט משתפת).
והכתיבה- מיוחדת מאוד.
הזדהות. מטריף