לא מצאתי סיפור, כי ידוע שאצל חסידים בליובאוויטש היו המופתים מתגלגלים מתחת לשולחנות ואף אחד לא היה טורח להרימם כי כל כך תדירים היו. ככה אצלי כשאני חיה בשליחות, הסיפורים מתגלגלים לי אבל אני כל כך רגילה אליהם אז אני לא מצליחה למצוא בהם משהו מיוחד, להוציא אותם מכל הים של השליחות. הם פשוט כל כך טבעיים בשבילי כמו נוף. לכן הלכתי לאבי בשאלה: האם יש סיפור מהשליחות שזכור לך במיוחד?
אז זה הסיפור שסיפר לי:
הורי פתחו גן. בהתחלה הוא היה לאחים שלי בלבד, כי אני, אחי ואחותי למדנו במשיח קידס בכיתות ו, ה, וא. אבל הילדים הקטנים יותר לא היה להם גן ואמא עשתה גן ביתי רק לשלושת אחי מגיל 1 עד גיל 5.
לאחר כמה שבועות מישהי פנתה אליה וביקשה שתעשה ל-2 הבנות שלה גן שיותר דומה לשמרטפות. וככה זה גדל. עוד ילדים הגיעו, חלק מפבליק סקול וחלק מהורים שרצו חינוך יהודי טוב לילדים. ההורים שלי בקשו עבור כך סכום ממש קטן למי שיכל לשלם, התוצאה שלא היה ממש תקציב לגן שלא נדבר על הוצאות למורות כשבכלל הגן לא היה רשמי, בעצם עדיין לא רשמי וכך המבנה של הגן מיטלטל ממקום למקום פעם במחסן ששיפצנו פעם באיזו חווה נידחת לפני זה בחנות בתרומה עד שזה הגיע למחסן של ביתנו העכשווי אני בעצמי עזרתי לאבי לצבוע את התקרה, זה היה נחמד…
הסיפור שאני רוצה לספר הוא על התקופה של תחילת הגן ממש כשהינו במחסן של ביתינו הקודם(עברנו מתחילת הגן 2 דירות, ממש בלגן וכאב ראש, כשהגן במקביל עבר יותר מבנים מאיתנו).
אבא שלי הגיע לפני שנה בערך עם שלושה ילדים שלומדים בפאבליק סקול (בית ספר הכללי) שיכנסו לגן של הבית חב"ד, בעיקרון להוציא ילד אחד זה קשה, ולהוציא 3 בבת אחת זה היה בשבילינו הפתעה מרגשת. כי כל ילד זה עולם מלא, כמו שכתוב 'ביום יום' ט"ז אלול ש"כשעושים טובה ליהודי אז לא עושים רק לו את הטובה אלא לכל הצאצאים שיבואו לאותו יהודי עד סוף כל הדורות".
כששאלנו אותו איך נכנסו פתאום 3 ילדים חדשים, הוא אמר שבתפילה האיר לו להציל ילדי פבליק יהודיים, ולפנות להורים שהוא רואה בלי להתבייש. כשהוא יצא לאחר התפילה מהבית חב"ד כל הורה שהוא פגש הוא פשוט שאל אם יש לו ילד בפבליק סקול וב״ה כל האמהות ללא יוצא מן הכלל הסכימו להכניס את ילדיהם לגן של הבית חב"ד ללא היסוס כלל!
הייתה אמא אחת שהתבטאה ואמרה שכל יום היא בוכה שהיא מכניסה את בנותיה לגן של הגויים והיא חיכתה שמישהו ייגש אליה, והיא עצמה גדלה במוסדות חינוך חרדיים. מאמא אחרת שמענו סיפור מופלא אף יותר! כשאבא שלי ניגש אליה היא אמרה שבדיוק באותו בוקר היא כתבה לרבי, ובדיוק כמו בסיפורים היא כתבה לו: אנא הרבי מליובאוויטש תיתן לי סימן שאכפת לך שהילד שלי יגדל כיהודי, וממש בהשגחה פרטית מופלאה (כמו בסיפור על הטבח ניצול השואה מהולנד והמצות מהחסיד) אבא שלי פנה אליה והסתדרו הענינים ב"ה.
נסיים בזה שהמוסר השכל פה הוא ברור, שכשחסיד מחליט החלטה נחושה לפעול ולא להתפעל מהעולם הוא מגלה להפתעתו שהעולם כבר מוכן לגאולה!
יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם וועד!
גם את שליחה ורוצה לשתף אותנו בסיפורים מהשליחות שלך? כתבי את הפוסט שלך ישירות למייל: postimshutafot@gmail.com
תשמחי לענות לשאלון "שליחה אחת משלנו" מיוחד לשליחות? שלחי בקשה למייל הנ"ל.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
2 תגובות
וואי איזה מיוחד
וואו!!
לחשוב שכל זה התחיל מגן קטן ומשפחתי…
מדהים!