תפריט
לא בבחירה
לפרק הקודם לחצי כאן
40 מסעות עברו בני ישראל במדבר. טוב… אז ב"ה היא לא הגיעה ל-40, אבל מספיק הרבה בשביל לשנות קצת את כיוון החשיבה.
בסך הכל עברו שלוש שנים וקצת מאז שהחלה ללמוד בארץ. כמה פעמים היא עברה מקומות שינה… היא כבר הפסיקה לספור.
מחברה לדודים, ומדודים לחברה, ומשם לחברה אחרת ולדודים מהצד השני… גם כן חוויה…
למען האמת, כשהשנים יחלפו והיא תמצא את עצמה מספרת לאחרים כמה מסעות היא עברה, היא בעצמה תתקשה להאמין שאכן מאחוריה עבר כזה.
אז הגיע הזמן לשנות את כיוון החשיבה ויותר מדי ברירות – אין.
ברוב קולות (ההורים והיא, בעזרת המשפיעה) הוחלט שתעבור לתיכון אחר, שם תוכל לישון ולהתגורר באופן קבוע אצל דודתה.
"משנה מקום משנה מזל" – אבל יהודי – הוא למעלה מהמזל.
היא הגיעה לתיכון החדש,
הייתה בראיון כנדרש,
ביקרה בכיתה בו הולכת ללמוד – וליבה החל להתמלא חשש.
לשנות מסגרת, באמצע כיתה י', לפתע לא הרגיש לה כה נכון וחכם.
אף שההחלטה כבר הגיע מזמן. חוץ מזה, באמת לא היו לה הרבה ברירות
לפחות שם תהיה לה מיטה לישון וארבע קירות… (סתם בשביל החרוז)
מתוך היא השלמה, היא נפרדה מכיתתה. הן אף קנו לה מתנה נחמדה. זה רק הגביר לה את תחושת האכזבה. לפתע חשה שהיא הייתה כאן אהובה, ומי יודע מה יהיה שם…?
מבט אחרון על בנין התיכון. מחר היא טסה לחגוג את חג החנוכה במקום שליחותה ולאחר מכן היא כבר תהיה במקום אחר…
היא עוזבת בתחושה קשה כשלצידה צועדת חברה שידעה קצת לפני כולן על ההחלטה.
אז, כששמעה על השינוי המתוכנן, אמרה שאולי תוכל לארח את חברתה, בכדי שתישאר כאן.
אך השליחה לא ייחסה לכך חשיבות, מבחינתה הכל היה סגור לבלי שוב.
כעת, בעת פרידה, אמרה לה שוב החברה: "אני לא נפרדת ממך, כי מבחינתי זה לא סופי. אולי בסוף כן תבואי לגור אצלי…"
השליחה נחתה בביתה כשבפיה בשורה, שאולי תוכל לשוב ולגור אצל חברתה.
אמה לא הבינה, וקצת חששה. הרי בכל כבר הוחלט, לשם מה כעת הבקשה?
בסופו של דבר – נפל הגורל, הרי אמרנו שיהודי הוא מעל המזל.
בזכות החברה חזרה השליחה לתיכון המוכר כשבפיה מסר.
יש מי שקובע היכן תהיה שליחותינו. יש מי שמחליט היכן נמלא את תפקידנו.
הרי הכל כבר היה סגור וברור שהיא עוברת למקום חדש.
אך אם ה' החליט ששליחותה תהיה כאן – לא יעזור כלום.
היא תחזור לכאן.
לא סתם.
למלא את השליחות.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
21 תגובות
Nice!
מדובר עלייך כאילו? הסיפור שלך?
אממ כן 🙂
אלופה!
לא קל….
מעריכה אותך ובכלל את כל השליחות בעולם.
חזק אני מעריכה אותך ,? שהיה לך בהצלחה בשליחותך את כתבת את זה בצורה מאוד יפה
וואי אמאלה את מהממתת!!
ואוו מהמםם!!!
באמת שעמ"י הם מעל המזל!!
איזה חברה מתוקה יש לך שהיא ככה הסכימה!
מדהימות שתיכן!
וואוו מדהימה אחת!!!
והחברה שלך בכלל צריכה להיות אדם מיוחד..
וואוו.
שאלה קטנה-
איך את מסתכלת על הדברים היום מלמעלה?
נכון? הגיוני?
היית נותנת לבת שלך לעבור כזה דבר? לגור אצל חברה…?
שאלה יפה.
קודם כל, אני מאמינה שמה שהיה זה בהשגחה פרטית.
או כמו שאמא שלי אומרת – זה לא היה טוב, אבל לא הייתה ברירה אחרת…
לגבי הגלגולים מבית לבית – בשום פנים ואופן לא הייתי נותנת לבת שלי לעבור את זה.
מצד לגור אצל חברה – למה לא? ההורים שלי כמובן בררו לפני כן שמדובר במשפחה טובה מכל הבחינות. כשנודעו שכן (והם באמת משפחה נדירההה ומי שמכירה אותי ואותם יודעת על מה אני מדברת :)) לא ראו סיבה שלא אהיה שם.
אצל משפחה כמו זו ממש לא אתנגד שהבת שלי תתגורר אם יהיה בכך צורך 😉
לא רק שהסכימה-
הציעה בעצמה.
והיא באמת מיוחדת.
את יותר מחמודה
נהנית לקרוא כל שבוע מחדש!
אהבתי את החרוזים ?
ואי מעריכה אותך.. אני יודעת איזה קשה זה להתגלגל בין אנשים ולהרגיש קצת נטל…
ב"ה שמצאת לך מקום נוח ונעים בסופו של דבר…
וואי מושקי איזה שליחה מהממת?!!! הבלוגים שלך כל כך מדהימים והמסרים שלך בכלל!!כל פעם אני נהנת מחדש!!! ואני ממש מזדהה איתך למרות שאני שליחה בארץ ולא במקום נידח בחו"ל? שברגע שמשפיעים לא מושפעים.. ובאמת לי ב"ה קל להיות בצניעות וכו' כי תמיד אני בשליחות ולכן זה מחייב!! ולכן אני מעריכה אותך שאת לא יודעת כמה? שלא רק שאת עזבת את המשפחה והשליחות כדי להיות בהווי חסידי, ושלך בארץ הרבה יותר קשה להיות חסידית כי את לא בשליחות שהתרגלת אליה ואת בסביבה חב"דית ולכן זה פחות מחייבו למרות הכל נשארת חסידית באמת! ותכל'ס גם בכיתה זו שליחות לא פחות חשובה לקרב ולהשפיע!! זה לגבי הבלוגים הקודמים שלא הגבתי עליהם?.. ובאמת עמ"י מעל המזל!!! ואיזה חברה מדהימה יש לך,אם ככה היא צריכה להיות מיוחדת כמוך?!!! נ.ב יש לי שאלהקצת סקרנית אבל אם את מרגישה שזה קצת חדירה לפרטיות את לא חייבת לענות..באפשרויות שחיפשת מלכתחילה לא לקחת בחשבון אופציה של פנימיה בקריות או בצפת??
קודם כל תודה על המילים החמות 🙂 באמת שכיף לקבל אותם..
השאלה שלך לגמרי צפויה ואפשר לומר שחיכיתי שמישהי תשאל אותה 😉
אז קודם כל, בגלל שכמו שכתבתי בפוסטים הקודמים, התחלתי ללמוד בארץ כבר בכיתה ז, באופן טבעי רציתי להמשיך לתיכון עם החברות שכבר הכרתי…
חוץ מזה, שכשאני הייתי בט' (ועכשו אני קצת חושפת משהו ;-)) הפנימיה בצפת עוד לא הייתה חסידית כמו שהיא היום, כי לא היו כל כך הרבה שליחות שלמדו בארץ. והפנימיה בקריות הייתה די חדשה ולא התחשק לי להיות שפן ניסויים ;-)…
כמובן שלא תיארתי לעצמי מראש מה אצטרך לעבור עקב השיקולים האלה…
והיא עדיין לא משו בקטע החסידי..
תמיד יש במה להשתפר…
אבל זה לא בהשוואה בכלל למה שזה היה כשאני הייתי בתיכון..
סליחה? היא כן משהו בקטע החסידי. הרבה משהו. יותר מהקריות- זה בטוח. ואמרו לי את זה בנות שלומדות בשתי המקומות.
בבקשה לא להתחיל עם סטיגמות לפני שמבררים היטב. תודה.
וואו
את מדהימה אותי כל פוסט מחדש..
הכתיבה מהממת!
היורשה לי לשאול בת כמה את היום?
תודה!!! 🙂
אממ… בגיל שכבר לא שואלים 😉 סתםםם
חכי בסבלנות, בהמשך זה יחשף בעז"ה 😉
תודה רבה שענית!! עכשיו הכל מובן שמחה שענית לי למרות שהשאלה שלי לא הייתה הכי במקום? ותכל'ס בסופו של דבר הכל בהשגחה פרטית וב"ה שבסוף כל הגלגולים הביאו אותך למקום הכי טוב שיכול להיות!! מחכה כבר לפרק הבא?
אני כל כך שמחה בשבילך!!!!!!!!!!
יוווווו
אני עכשיו בשנתי השלישית בתיכון, והייתי בשלוש תיכונים כבר… ואני כל כך כל כך שמחה בשבילך שהחברה שלך הצליחה לחסוך לך את המעבר הזה!!!
ואיזו חברה נאמנה היא!!!
מאחלת לך רק טוב ???