תפריט
מילים של אמא
לפרק הקודם לחצי כאן
היא ידעה שזה יגיע. כמו תמיד. השיחה עם אמא לפני הנסיעה. בסך הכל נוסעת לקעמפ של שליחות – כמוה. נוסעת להנות, להתמלא, לקבל ולחזור בעז"ה עם הרבה כוח להמשך השליחות.
אבל גם עכשיו, אמא לא ויתרה. כמו שלפני הטיסה לכינוס השליחות היא לא ויתרה.
"תזכרי שאת שליחה בכל מקום." היא אמרה לה. "גם אם לכאורה כולנו חב"דניקיות. גם אם אפילו כולן שליחות! תזכרי שאת שליחה. תזכרי שאת שונה ושאת צריכה להיות דוגמא חיה!."
היא כבר ידעה את המשפטים האלה בעל פה. יכלה אף לדקלם אותם מתוך שינה.
בינינו… לפעמים אפילו נמאס לה לשמוע את זה. 'כן, אני יודעת, אני שליחה בכל מקום, אני צריכה להיות דוגמא…' הייתה חושבת בליבה ומתוך קבלת עול מאזינה לאמה בדממה בכל פעם מחדש.
שנים יחלפו…. והמילים ימשיכו להדהד באוזנה. היא תמצא את עצמה בארץ ישראל, רחוקה מהמשפחה. אך המילים של אמא לא ירפו. בכל ניסיון, הם יעמדו מול עיניה. בכל התלבטות היא תזכור: "את שליחה בכל מקום. את דוגמא." ואם היא דוגמא – כיצד תרשה לעצמה לקנות חצאית גבולית, או לשנות את תסרוקתה מקוקו מסודר ל"חצי אסוף" עם קליפס?
"כל אחד שליח" – אומר הרבי אין ספור פעמים. כל אחד ובכל מקום. ואם כל אחת תזכור את המילים האלה, את המשמעות שלהם – מובטח לה שיהיה לה הרבה יותר כוח לעמוד בנסיונות.
1. כי היא תדע שיש לה את הכוחות של הרבי.
2.כי באופן טבעי, כשאת משפיעה – אינך מושפעת. כשאת יודעת שאת מהווה דוגמא – את תקחי הרבה יותר אחריות על מעשיך.
שנים יחלפו… והשליחה הצעירה תזכיר לאמה את הפעמים האלה שהן היו מסתגרות בחדר והיא הייתה משמיעה לה את המילים המוזכרים לעיל. למרבה הפלא היא תגלה שאמה לא זוכרת את הרגעים האלה..
האם זאת לא הוכחה להבטחת הרבי כי הוא לוקח את חינוך השלוחים "עליי ועל צווארי"…?
אשרינו!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
12 תגובות
מרגש. באמת.
את מדהימה וגיבורה!!
מצדיעה לך!!
ואת גם כותבת מהמם(;
ואוו מדהים!!!
ותכלס אני חושבת שזה באמת נכון להגיד לנו את זה כל פעם כדי שזה יחרט בנו, בלב שלנו! כדי שלא נתפתה ללכת אחרי צו האופנה או לקנות מאכל שרק בטיפ טיפה הוא פחות כשר…
והרבי הוא באמת דואג לכל השלוחים! זאת אפילו לא שאלה…?
וואו??
מלא התפעלות
מגניב, יכול להיות שאנחנו מכירות.
אתם מכירות.
או שאחת אחיות שלה;)
מעניין?
חחח סיקרנת..
אולי תגלי לנו? 😉
האיתי בשטעטעל…..
לפני שנתיים.
נראה לי בת דודה שלי רשמה אתזה.
וואו
צודקת לגמרי!!!!
כתיבה ממש זורמת ויפה!!
וואי את כותבת ממש יפה!!!
וגמאני שליחה…
ועד היום אני לא מעריכה את זה שאני שליחה, שאני צריכה להיות משפיעה ולא מושפעת, וזה נורא קשה!!
בשנתיים האחרונות התוודעתי יותר לדברים
שהם לא מתאימים לילדה חסידית….
אז אני ממש לא מרגישה שאני איזו משפיעה!!
אולי תסבירי לי איך אפשר להרגיש את זה….ולהיות כזאת
חבל שאני רואה את זה רק עכשו.. הייתי עונה לך מיד.
אבל למקרה שאולי בכל זאת תציצי לכאן יום אחד, אני אנסה לענות 😉
באמת שאני קיבלתי את החינוך הזה מהבית, מינקות. וכשלא מקבלים את זה זה כנראה יותר קשה…
אבל.. איך אפשר להרגיש את זה? פשוט להחדיר את זה. לומר זאת לעצמך שוב ושוב. "אני שליחה, זה לא מתאים, אני דוגמא, אני לא יכולה…" ובסוף זה חודר בעז"ה.
וזה לא אומר שאין נפילות, גם לי היו ועדיין לפעמים.. ולא מעט. אבל זה בהחלט, יחסית, מחזיק ועוזר.
לא יודעת מה הסיכויים שתראי את זה,
אבל בכל מקרה – מאחלת לך בהצלחהה!!!!