תפריט
נְבִילָה לצורך פריחה
לפרק הקודם לחצי כאן
כמו פרח נובל, שמאבד את יופיו
שמשיר מעליו את עלי כותרתו.
כמו פרח נובל, שמאבד את תכונותיו.
מתכנס רק בעצמו, ומסיר את כישוריו מעליו.
ומסביבו כולם פורחים.
כמו פרח פורח, כך במקום השליחות
פועלת, נמרצת, עושה ללא לאות.
משתמשת בכישרונות, מביאה לידי ביטוי.
כותבת, יוזמת, אחראית עם גיבוי.
כמו פרח נובל שמאבד את הכל
-כך הרגישה כשהגיעה לארץ ישראל.
לפתע אין בה כלום, ואף אחד לא בא לשאול.
מבקשים רק מבנות אחרות – מתוך הרגל.
פתאום היא מגלה שיש מוכשרות ממנה,
פתאום היא רואה שמסתדרים גם כשאיננה.
ואט אט, היא מאבדת את יופיה.
לא מוצאת לכישוריה במה.
אף אחד לא מחפש אותה,
והיא… ממשיכה לחפש את עצמה.
אך הגנן המסור, את הפרח לא מזניח
הוא בסך הכל רוצה אולי לתת לו קצת לנוח.
כעבור שנים, דואג שיחזור ויפרח
וכולם יהנו מיופיו הרך.
אחרי שנים שהרגישה "כשרון מבוזבז"
שחשבה שהכל יהיה לה "לבז"
משמיים נחת עליה לפתע תפקיד
שלכולם על כישוריה העיד.
היא שבה לפרוח,
אחרי שספגה הרבה כח,
החלה ליצור, להיות פעילה
שוב לא הרגישה פרח בנבילה.
כי הגנן – הוא הרבי, דואג הרי גם לה
הלוואי רק שתהיה תמיד בסביבתה מועילה.
והמסר לכולנו – לפקוח עיניים!
כי לכל אחד בסביבתנו יש כישרון, או שניים!
תנו לפרחים לפרוחלגינה לצמוח
כי כשהכישרון מוסתר ונעלם
זהו הפסד לכולם…!
וכשרק ניתן לכל אחד את מקומו
נעניק הזדמנות לגלות את כשרונו,
כל סביבתנו תפרח, כולנו נרוויח
וכל אחד יזכה להיות אז – פרח פורח.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
12 תגובות
אני מרגישה כאילו אני כתבתי את הפוסט!!
הרבה שנים הייתי אחת שאף אחת לא ראתה את הכישרונות שלה כשאני חושבת על זה עכשיו אני באמת לא מצליחה להבין למה החבאתי אותן…
אף אחת גם לא הבינה למה רק עכשיו גיליתי להן…
אם את מרגישה שלא יודעים מהכישורים שלך תראי להן אותם את!!
אל תחכי שיפנו אליך!!! רק יעריכו אותך!!
מושקיי יא חיכתי לפוסט שלך!! ???
אין עלייך!!
בהתחלה היה עצוב לי כשקראתי שלא התאקלמת כל כך טוב,
אז ברוך השם שהסוף טוב והיום טוב לך?
ותודה על שאת מאירה את תשומת ליבנו. באמת צריך לשים לב יותר גם לאלה שנראה שאין להן מה לתרום..
"הגנן הוא הרבי"
?????
הקב"ה לא נמצא שם באיזור?
הלםםם.
הגינה שייכת למלך אם הבנתי, והרבי הוא הגנן של המלך כי המלך לא ירד אל הפרחים והאדמה..
משל יפה 😉
לא חשבתי כזה עמוק…
אבל מסכימה בהחלט 🙂
למה זה סותר?
כשאת מציינת שאדם מסוים עזר לך במשהו, האם את תמיד דואגת להזכיר שגם הקב"ה היה באיזור?
אם כן – אשריך. אבל אני לא מכירה כאלה.
כשליחה, אני יודעת, שהרבי הוא זה שמעביר לי את הכוחות בצורה ישירה. ברור שזה מגיע מהקב"ה.
האם כאומרים "משה רבינו הוציא את בני ישראל ממצרים" – גם אז את מתרעמת ושואלת אם הקב"ה לא נמצא שם באיזור?
זה בדיוק אותו הדבר.
זה לא סותר אחד את השני
וואו.
לא מוצאת מילים להוסיף..
מהמם!
כל כך נכון וצודק!
שמחה בשביל הפרח שפרח ומקווה בשביל אלו שעדיין בנבילה.
את כותבת מהמם!
חרוזים יפים?
איזו כתיבה!
מהמם. את ממש מוכשרת!
והתוכן בכלל מקסים!
ולמקושרת:
"המלך לא ירד אל הפרחים והאדמה.."
תרשי לי לתקן אותך אבל לדעתי ה' יורד בשביל כל אחת.
הוא מתעניין בתפריט שלך, בבגדים שאת לובשת, בכל דבר ממש.
(וזו הבעיה אצל חצי מהחילונים שמאמינים במציאות ה' אבל חושבים שהוא לא חושב על כל דמות קטנטונת).
בכל זאת המשל שהבאת חמוד ממש, ומשקף את הפוסט.
אני כל כך מזדהה
אני עכשיו בקטע של המסילה, הנפילה…
את נותנת לי תקווה
ואגב אני גם שליחה, והבלוג שלך כל כך גורם לי להרגיש בבית.סוף סוף עוד מישהי שחיה חיים דומים לשלי… שחושבת בראש כמו שלי…
זה כל כך כיף. תודה מושקי