תפריט
תם אך לא נשלם
לפרק הקודם לחצי כאן
שותפה יקרה!
תם לו החלק השני של מסע החיים שלי. והחלק השלישי, טרם החל.
מקווה שהוא יהיה בירושלים הבנויה! ובתוכנית הגלותית חלילה – במקום השליחות בו גדלתי.
אז… כן, לכל מי שזה הפתיעה אותי, אני נשואה ב"ה 😉 אישה צעירה, אך עדיין עם רוח של נערה במובנים מסוימים , שנהנית להביע את דעותיה בנושאים חסידיים ועמוקים ולשתף וכל עוד אין "שותפות בדרך" לנשואות, אז זו גם הבמה שלי, ברשותכן ;).
כפי שכתבתי בהקדמה לבלוג וכפי שאולי שמת לב במהלך הפרקים, חיי, ובעצם החיים של כל אחת מאיתנו, מזמנים לנו מצבים שונים. יש מאלה המשמחים ויש מאלה המאתגרים… והחכמה היא לראות תמיד את הטוב.
מה שהחזיק אותי במהלך השנים והתלאות שעברתי (יש עוד הרבה דברים שלא סיפרתי.. ;)), אלה בעיקר שני דברים:
הידיעה והאמונה שהרבי נמצא איתי תמיד ושולח לי כוחות. גם כשאני לא מרגישה זאת.
האמונה שהקב"ה מסדר לי את החיים בצורה שהכי טובה בשבילי. גם כשאני לא רואה זאת בגלוי.
במהלך הבלוג השתדלתי להביא כל מיני רגעים מהשליחות. רגעי קושי ומשבר, לצד רגעי סיפוק ונחת והכל מתוך ניסיון לתת לכן הצצה קטנה לחיי שליחות .
אז דבר ראשון, רוצה לפנות לשליחות שבינינו. אלה שעדיין מתמודדות (לא בתקופת הקורונה) עם געגועים וטיסות בלתי פוסקות:
תזכרו שהרבי איתכן. תמיד. שולח כוחות. גם כשלא חשים זאת. ותזכרו שאין כמו חיי שליחות! ובשביל זה שווה הכל. (כמובן שזו דעתי ואפשר לחלוק עלי אבל עם אמונה זו – פשוט הכל נהיה קל יותר.)
ולאלה שעדיין לא זכו להיות שליחות באופן רשמי. אז… כן, כל אחת היא שליחה. לא סתם הקב"ה שם אותך איפה שאת. ובכל שלב בחיים תזכרו שהקב"ה איתנו, הרבי איתנו ואם רק נבחר לראות את הטוב – החיים שלנו יהיו הרבה יותר מתוקים.
מקווה שלקחתן, ולו משהו מהמסע שלי, למסע שלכן .
תודה שהיית שותפה לזיכרונותיי (מי שהייתה ;)). עבורי, הייתה זו הזדמנות לפרוק את עברי הלא רחוק והגדוש במטענים על הכתב… אז תודה על ההזדמנות .
ותודה למגיבות המהממות שחיממו את ליבי בכל פעם מחדש!
מ.א.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
20 תגובות
מושקי האהובה שלייי!!! ?
תודה רבה לך על הבלוג המדהים הזה!!!
אז גם אם לא תמיד הגבתי- תמיד עקבתיי
ואת אחת המדהימות שאני מכירה (לא באמת מכירה;)).
קיצור אוהבתתת! ותמשיכי לכתוב דחוףףףף. מחכה ממששש ???
תודה לך! 🙂
אוףףף איזה מבאס….
זה באמת באמת מסתיים????
ממש אהבתי את הבלוג שלך ולמדתי ממנו הרבה!!!
מקווה שלפחות תעלי פוסטים!!?
אעלה בעז"ה 😉
היום כבר שלחתי אחד 🙂
ותודה לך תמיד על התגובות המפרגנות!!!
טוב..כבר כתבתי את זה בפרק הקודם אבל למה לא שוב ?
קודם כל – פשוט תודה, הזדהיתי עם כל כך הרבה דברים וחיזקת ממש עם ההשקפה שלך:)
חוץ מזה- את ממש מוכשרת בכתיבה!! את כותבת בצורה שאי אפשר להפסיק לקרוא:)
בהצלחה, מחכה לעוד הרבה פוסטים ממך ?
תודה לך!!!
ואני עדיין מקווה לגלות יום אחד מי את 😉
יום יבוא..;)
אני גם אשמח להחשף חח
כינור עמוק למה בחרת בשם הזה?
את יודעת לנגן??
למה בחרתי בשם הזה?
כי סתם..ניסיתי לחפש שם שיתאים לי,
ואני אוהבת ממש ניגונים..וכינור זה כלי מאוד עדין ומרגש לדעתי, אז בחרתי בו;)
עצוב שנגמר. אהבתי נורא
תודה 🙂
שמחה לשמוע
אהההה!
אוהבת אותך!
מהמם מהמם!
מעריכה אותך ממש!
את פשוט דוגמא לכולם!!!!!!
אין עלייך!
מתגעגעת!
תודההה מיליי!!!!
לקח לי זמן להיזכר מי את 😉 כמעט שאלתי ואז נזכרתי 🙂
מתגעגעת גם ומחכה להיפגש!!!
וואי את אלופה!!
פשוט בנאדם מהמם.
אומנם לרוב לא הגבתי על הפוסטים, אבל קראתי תמיד:)
מהממים ומחזקים ממש.
חבל שנגמר:/
היה כיף לקבל הצצה חיה ככ לעולם של שליחות, שלוחים והקשיים שביניהם.
תודה!!:)
תודה לך!!!
וואו. מדהימה
נתת לי מלא כוח!!!
הבלוג היה נעים לקריאה ואת גיבורה.
שולחת לך חיבוקק
יאוווו מ.א את מהממתתת
כן אני גם שליחה
ואני ממש מסכימה איתך בכל
למה את מססימת ככה???
את כותבת פשוט מאלףף
אולי תמשיכי?!?!
בבקשההה
תודה לך קודם כל!!!
ו… ממ…. אין לי כל כך מה להמשיך 🙂
הגעתי בפרק הקודם בערך לשלב הזה של חיי 😉
אבל בעז"ה עוד אשתף בסיפורים מהשליחות. רק לא כבלוג 😉
מושקי את כותבת ממש יפהה!!!??
אשמח לראות עוד פוסטים שלך
מושקי את כותבת ממש יפהה!!!??
אשמח לראות עוד פוסטים שלך