מריבות:/
כנגד ארבע בנות דיברה אמא:
אחת חכמה – לא נכנסת לעימותים מיותרים
אחת מפריעה – כל הזמן יש "אקשן" סביבה
אחת (שמשחקת אותה) תמימה. מכירות את זה?
ושאינה יודעת לשלוט – ביצר לשלוט….
כן, אנחנו בסיום חג הפסח, והמאורעות הרגילים של ימי החול מתעצמים כשמדובר בשהות ארוכה יחד.
אז של מי לדעתכן חדר הבנות?
שלי!!! שלי!!!!!!! זה החדר שלי!!!!!!!!!
אני שומעת בקושי בדיוק כשאני באמצע הכנת הקוגל במטבח. שקשוק הסירים ופתיחת וסגירת הברז מפריעים לי (או שמא בכלל לא) לשמוע את פרטי המריבה שחוזרת על עצמה בווריאציה שונה בפעם המי יודע כמה.
אני לא צריכה לחכות יותר מדקה או שתיים עד שזעקות השוד והשבר מגיעות לפתחי – היינו – לפתח מטבח הפסח הפצפון שלנו.
* אמממאאאאאא, היא לקחה לי את הגרביונים שלי, היא עוד תעשה בהם חורים!!!!!
* כן, כי היא נגעה לי בחפצים שבמדף שלי, כמעט שברה לי את קופסת התכשיטים!!!!
* אממאאאאאאאא זה לא נכון, אל תאמיני לה! שתגיד תודה שאני מרשה לה להיות בחדר שלי!!!!
*מי רוצה להיות איתה בחדר בכלל!!! רק בלאגן היא עושה! הכי טוב היה שסטערנא ישנה איתי בחדר! אמא, אפשר לשנות שוב את סדר השינה בחדרים??
* נראה לך? זה לא הבית הפרטי שלך! לא עוברת חדר בחיים!! אם כבר תעברי את!!!!!!!
ואז שתיהן במקהלה: "אמא, למה את לא מתייחסת?"
אני כלל לא מנצלת את השקט ששרר פתאום, או את הפסקת מטר דמעות התנין שניתך ארצה, וממשיכה בשתיקה בחיתוך מאסיבי של הירקות למרק.
"אמממממאאאאאא" הן רוטנות, ומצפות שהגננת אמא תעשה סדר בויכוח החשוב והמהותי שמספרו הסידורי הוא בערך 999,999,999,999…….
אבל אני בעקשנות רבה, מסבירה להן ברוגע בפעם ה999,999,999,999 בערך שאני לא מתערבת במריבות שלהן, שיסתדרו לבד, הן כבר נערות בוגרות!
ההצגה הסתיימה, הרוחות נרגעו פחות או יותר (רק ה' יתברך יודע איך) המרק כבר עומד על האש, סיימתי כמעט לשטוף את הכלים, ואחת הבנות נכנסת למטבחון.
היא כבר שטפה פנים, סרקה שוב את הקוקו שאחותה פרקה לה (כדי להרגיז), והיא שופכת את ליבה:
אמא, לעולם!!!!!! לא הייתי מתחברת עם ילדה כמו אחותי! לעולם!!!!! למה אני צריכה לישון איתה בחדר? להיות שותפה איתה בארון הבגדים? זה סיוט!
אז אני מנסה לעשות סימולציה, כדי להמחיש לה שלא הכל בחיים הולך כפי שחשבנו, וצריך לדעת להתמודד לפעמים עם מציאות לא מהנה.
"ואם תהיה לך בוסית כזאת מעצבנת? מה תעשי?" אני מקשה.
"אני עוזבת באותו רגע את העבודה!" היא עונה נחרצות.
"ואם תהיה לך שוויגער עם אופי דומה? או גיסה? מה תעשי אז?" אני לא מרפה. "חלילה תעזבי את בעלך בגללן???"
"אההההה…." היא מגמגמת, "האמת, לא חשבתי על זה… אני באמת לא יודעת מה אעשה… זה יהיה קטסטרופה…"
היא התרככה, ולרגע הזה חיכיתי.
"תראי, בובה יפה שלי, לא הכל בחיים לפי הזמנה. הקב"ה הציב לך את אחיותייך כעובדה. את צריכה להתמודד. לדעתי זה אחת משתי סיבות – או שזה כדי לחסן אותך וללמד אותך להסתדר עם דברים מאתגרים כאלה בעתיד, שתהיי מורגלת בקושי, ולא תקבלי אותם ב"בום" ותישברי חלילה,
או – שזה ניסיון חולף. ה' מנסה אותך ורוצה לראות איך את מתעלה וצומחת מתוך הקושי הזה".
בתי מרוכזת בדברי. עיניה תקועות בנקודה כלשהי בתקרה. ככה זה כשהיא חושבת.
"ושתדעי לך שיש לך אחיות נפלאות, עם לב זהב" אני ממשיכה, "את רק צריכה למצוא את הדרך אליהן. אני בטוחה שעוד שנה, שנתיים, נקווה שלא יותר, אתן תהיו חברות נהדרות, ותהנו מאד זו בחברת זו. תעזרו זו בזו, ותודו לה' שיש לכן אחת את השניה" אני מוסיפה.
אבל אמא!! אין לי כח!!! אין לי כח אליהן יותר!!!! היא חוזרת לי אחורה, כאילו משליכה את כל ההרצאה היפה שלי לפח.
ובכנות אומר: גם לי אין כבר כח.
אין לי כח לכל המריבות והויכוחים האלה יותר.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
25 תגובות
אופס כזה מוכר
פוסט מהמם! וגם הקודם שלך היה מהמם! פשוט לא יכולתי להגיב שם בגלל החסימה?
תודה מקסימה
פוסט מושלם!!!!?????????
??
איזה אמא עמוקה;)
ואוו ממש אהבתי! את צודקת לגמרי אמא נחמדת שכמותך(:
שמחה שאהבת נחמדת שכמוך
אהבתי!! אמא מהממת
וסתם מעניין, זה באמת קורה או שאת ממציאה לצורך העברת המסר?;)
הכל קורה חביבי
חחח וואו!!
את ממש דומה לאמא שלי באופי ובהתנהגות..(לפי מה שהסתבר לי מהכתיבה שלך)
מגניב לראות את העולם מהצד שלה(;
היי סתם מענין אותי.. הבנות שלך יודעות שאת כותבת כאן?
ברורררררר
הן קוראות אדוקות של הפוסטים שלי
תגידי יש מצב שהבנות שלך לא יודעות שאת כותבת עליהם
ברורררררר שהן יודעות
הן קוראות אדוקות של הפוסטים שלי
אהבתי ממש!בנות תעריכו שיש לכן אחיות לריב איתן!
אני בת יחידה עם 5 בנים !! אז…
את התגובה שלך אני אראה בעזרת ה' לבנות שלי כשהן תחזורנה מהלימודים. תודה לך!!!
את כותבת כזה מרתקק
תודה תודה
מה ניְשששששש?❤????????????????????????????????????????
יש לי שאלה.
למה בחרת דווקא את סטערנא מבין שלל בנותייך?
התשובה לזה ארוכה ועמוקה מאד, נושא לפוסט שלם וארוך.
אענה בקצרה, וזו תשובה חלקית מאד- רק כדי לא להתעלם: בחרתי שם של אחת מהבנות הקטנות בבית שלי (גן טרום חובה) כי אילו הייתי בוחרת בשם של אחת הגדולות הייתי יוצרת שנאה וקנאה. הקטנות במילא לא קוראות ולא מבינות, אז פתרתי את הבעיה……
אתן רמז לתשובה המלאה- סטערנא- עם ס' בהתחלה- היא אשת אדמו"ר הזקן. על שמה נקראת בתי. אם תעברי על קורות חייה, הם קצת מזכירים את שלי באופן מסויים
?
אהבתי ממש!
וכל הקטע של אחיות זה באמת כיף 🙂
אפשר לנווט לדברים נורא חיוביים ביחד.
מהפה שלך לאלוקים. ונאמר אמן