אלימלך רואה אלוקות!
אפשר להוכיח את מציאות הבורא ע"י שכל.
בצורה לוגית, קרה אובייקטיבית ומדויקת אפשר להוכיח שאלוקים קיים.
אם האמונה בלבד הייתה מביאה אותנו להכרה באלוקים, לא היו אנשים לא יהודים מגיעים להכרה במציאות הבורא.
ככל שהעולם מתפתח, יותר ויותר אנשים מבינים לפי ההגיון והשכל הקר שיש אלוקים.
אצל היהודי יש חידוש, הוא לא יודע שהקב"ה כאן,
הוא מאמין, גם אם הוא לא מבין.
יהודי מה אתה פתי? מאמין לכל מה שאומרים לך, צא מהמשבצת תבדוק, תגלה תבין שיש אלוקים. כשאתה משוכנע בדבר מצד השכל, אתה בטוח הרבה יותר בדבר הזה.
ואם אתה מאמין, סתם כי אתה עייף מכדי לחפש ולבדוק.
אם הייתי אישה מכפר נידח בהרי האטלס, שמאמינה שיש אלוקים בלי לבדוק את זה, היה פה מקום לכינוי פתי.
אבל בגלל שאני לא כזאת ויש לי נפש אלוקית, יש לי קשר נפשי עם הקב"ה, חזק ומציאותי פתי זה יהיה כינוי מאוד מעליב וחסר משמעות.
כשיהודי מאמין בהקב"ה מצד הנשמה שלו, אמונה זו תקיפה הרבה יותר מהכרה שבאה מהוכחות שיכליות.
חכו אני מסבירה:
יש לך חומר בגולגולת שהעם מכנה בשם שכל?
עם כל הכבוד למיסטר שכל, הוא שום דבר.
כן כן אני זוכרת שאמרתי שהאדם נעלה יותר מהבהמה בגלל השכל שבו.
נכון, אבל הקב"ה נפח באדם נשמה, לא שכל.
אנשים עם שכל יש הרבה ועם כל הכבוד לדרגה של המדבר היא עדיין חלק מהבריאה.
ידיעה שיכלית בהקב"ה מקורה באדם, בשכל שהוא דבר מוגבל.
ההכרה הזאת נובעת מתוך דברים צדדים, מזה שיש עולם, נבראים הם מכריחים על פי ההגיון את מציאות הבורא, אבל הקב"ה עצמו, לא בהתגלות.
אמונה בהקב"ה, מקורה בנפש האלוקית שמקורה של זאת הוא בקב"ה, באניסוף.
אמונה כזאת שנובעת מחלק האלוקה שבך, היא שהקב"ה נמצא אצלך בגילוי.
בקצרה
בידיעת הבורא מתוך הכרה שיכלית מה שנרגש אצל האדם הוא מציאות השכל של האדם ומציאות הנבראים.
ואילו בידיעה של הקבה שנובעת מאמונה מה שנרגש הוא מציאות הבורא שמתגלה בנשמה.
ככה, גם שיש משהו שיכלי שסותר לכאורה את מציאות הבורא, היהודי עדיין מאמין יודע שהוא קיים
אלימלך יושב בחדר סגור נעול וחתום. החלונות סגורים, הדלת נעולה הוא לבד.
אין סיכוי שמשהו יכנס לחדר.
החדר אטום לגמרי
אלימלך נושם עמוק מקשיב לשקט
והוא רואה בן אדם עומד מולו. איך הוא נכנס לכאן למען השם?
זה לא הגיוני, אבל בכל זאת בן אדם עומד מולו.
החלון סגור הדלת סגורה
ובאמת הוא לא מבין איך משהו נכנס לחדר
לפי השכל של אלימלך אף אחד לא יכול להיכנס לחדר
על מה הוא מתבסס?
על נתונים צדדיים הדלת סגורה והחלון סגור.
אבל הוא רואה משהו, הוא פשוט רואה אותו, אי אפשר להסביר את זה אחרת, שום הוכחה שכלית לא יכולה לסתור את מציאות הזר בחדר.
כשיהודי מאמין בהקב"ה, הוא רואה את הקב"ה ממש מצד נשמתו שהיא חלק אלוקה. שום הוכחות שכליות לא יסתרו את המציאות שלו.
****
יש כמה דעות בן כמה היה אברהם כשהכיר את בוראו.
הדעה הרווחת היא בגיל שלוש ויש גם דעות על גיל ארבעים וחמישים.
הרבי מתווך בין כל המדרשים ואומר, שקיימות הרבה דרגות בעבודת ה' של אברהם לפני הציווי"לך לך", כל פעם הוא עלה בדרגה והכיר בה' בצורה נעלית יותר.
אבל גם הדרגה הגבוהה ביותר של הכרת הבורא אליה הגיע אברהם הייתה מבוססת על דברצדדי. על הוכחות מצד השכל, מתוך התבוננות במציאות הנבראים.
וכאן מגיע החידוש
הקב"ה התגלה לאברהם בציווי לך לך דווקא
"ויאמר ה' אל אברם לך לך".
כשאברהם הכיר את הקב"ה בדרך של הוכחות שיכליות, היו יכולים להיות דברים בעולם שסותרים לכאורה את הנהגת הקב"ה. אבל ברגע שהקב"ה התגלה לאברהם ואמר לו לך לך, אברהם ראה את הקב"ה, שום דבר לא היה יכול לסתור את מציאות ה' מתגלה בך.
לכן הכתוב מתחיל לספר על אברהם דווקא מהציווי לך לך:
כי החידוש בהכרה של עמ"י באלוקות הוא מתוך ראייה שאי אפשר להזיז אתה
***
אי אפשר לנתק יהודי מאלוקות
לבקוע אטום יהיה קל יותר.
אין פה שום צורך להביא משהו חדש כדי לעורר את הנקודה הזאת
היא קיימת
צריך רק להדליק את האור.
חידושים נוספים שנגלה אם נדליק את האור, בהמשך.
בייוש להיום
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
4 תגובות
מהמם!!!!
וואו איזה יפה!!
את כותבת הצורה ממש ברורה ובהירה!!!!
ממש יפה
ממש יפה תודה על הפוסט החשוב הזה!