גיליתי שהחברה הכי טובה שלי סיפרה משו ממש סודי שסיפרתי לה לחברה שלישית.
הייתי בשוק. והכי הזוי שהיא טוענת שהיא לא סיפרה את זה. אני יודעת שהיא כן.
כי אף אחת לא ידעה על הבעיה הזאת חוץ ממנה. ואיך זה יכול להיות שפתאום החברה השלישית יודעת?
אני מזה פגועה. ולא מדברת איתה כבר שבוע. כל פעם שאני נזכרת בזה עולה לי דמעות….
היי יקרה,
לא נעים בכלל מה שאת מתארת כאן… מתארת לעצמי את התחושות ואת הכיווץ בלב…
אאוצ'. אבל ממש.
לפני שאנסה לעשות קצת סדר בבלגן יחד אתך, חשוב לי לבדוק שאת אכן בטוחה שזו המציאות וזה אכן מה שקרה. אין לי מושג מהו הדבר הסודי שסיפרת לחברתך והאם היו מעורבים בו אנשים נוספים שדרכם המידע היה יכול לצאת החוצה. לפעמים אנחנו ממהרות לקפוץ למסקנות, בחלק מהמקרים אנחנו צודקות ובחלק… פחות. נסי רגע לחשוב על אופציות נוספות דרכן המידע היה יכול לעבור הלאה. אולי אפילו דיברתן על זה בסביבה לא מאוד אישית ואיכשהו הדברים נשמעו? סומכת עלייך שתדעי להתבונן בדברים.
במידה ואין אופצי'ה נוספת, האם חשבת לשאול את החברה השלישית מהיכן המידע הגיע אליה? האם מדובר במישהי בוגרת שניתן לדבר אתה בגובה העיניים ולהסביר לה את המורכבות? במידה ולא… שכחי שהצעתי. ועכשיו נדבר קצת על מה שקורה אצלך.
תחושת הבגידה. החשיפה. הכיווץ שאנחנו חשים ברגעים שמידע אישי שלנו עובר לאחרים… מסעיר כל כך. ובצדק. אנחנו אנשים פרטיים כל כך. במיוחד כשמדובר בעניינים הכי אישיים וסודיים שלנו. ובמיוחד מה שאת מספרת… שהחשד העיקרי שלך מתמקד באדם כה חשוב ויקר לך. חברתך הטובה. הכי טובה, להגדרתך. משהו באמון הפנימי נשבר. ולא, אני לא דרמתית (כהרגלי) אני יודעת בדיוק איך זה מרגיש…
את לא צריכה לשמוע ממני עד כמה הנושא מורכב. בטוחה שאת מבינה זאת לבד.
איך מתמודדים?
אינני מכירה את הנפשות הפועלות. את מידת האמון שיש לתת בהם. את החברוּת שלכן, סגנונה. אבל אם בחרת לספר לה דבר עדין ורגיש כ"כ, אני מבינה שאת נותנת בה אמון מלא, או לפחות נתת בעבר.
קשה למצוא חברה טובה. טובה באמת. כזו שתקבל אותנו איך שאנחנו ותשמש כתף כאשר אנחנו צריכות את התמיכה הנכונה. את האוזן הקשבת. את החיבוק. אני הייתי מאוד נזהרת בהסקת מסקנות, למרות הכאב והרגש שמציף (ובצדק). עם כל מה שאת מתארת ייתכן שהיא דוברת אמת ואת עלולה לאבד חברה אמתית וקרובה. נסי לחכות קצת ולראות איך העניינים מתפתחים. אל תמהרי לשרוף גשרים. סוג של כבדהו וחשדהו. מרחוק, לא לחדש את הקרבה עד שתדעי בצורה יותר ברורה מה קרה.
וכן, יכולה להיות גם האופציה הכואבת שחברתך באמת לא עמדה בניסיון ומסיבה כזו או אחרת (מוצדקת או לא), סיפרה את הסוד שסיפרת לה לחברה אחרת. ואף בחרה באופציה הפחות מוצלחת ושיקרה לך על כך. במקרה כזה, ברור לשתינו שחברה טובה, היא לא. ואין עניין לנסות להחזיר את החברות בצורה כזו או אחרת. אני לא מדברת על יצירת מתחים ומועקה בהתעלמות מכוונת. זה מרגיש קטנוני ולא מאוד בוגר. ממליצה לא להיכנס לפינה הזו.
קשה להתגבר על זה אבל אפשר להתעלות מעל זה. בדוק 😉
ולעתיד, הקרוב אני מקווה (עבורך) אני בטוחה שתצליחי גם למחול לה. אני יודעת. כשזה טרי, זה מרגיש על גבול הבלתי אפשרי. אבל מתישהו… לטובתך. לא כדאי לצבור כעסים על טעויות של אחרים.
בהצלחה!
איתך בדרך, שמחה
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
3 תגובות
אויש מסכנה!!
זה נורא מעצבן שמגלים עליך סודות
אני אומרת את זה כאן כי אפחת לא מכירה אותי 😉
סיפרתי לחברה טובה משהו על מחלה מסוימת שיש לי, בכיתי לה שעותת, היא הייתה החברה הכי טובה שלי!!!
כמה ימים אח"כ גיליתי שזה פשוט התפרסם! מלא ידעו מזה!
זה היה חוץ מהבושה מכולן וזה הרגשה כזאת נוראית!!!
שחברה שלך, שהייתה החברה הכי טובה שלך, ובכית לה (וזה כשלעצמו קצת בושה)
אפשר טיפ? 😉
❤