בין ההורים לחברות

אני מגיעה ממשפחה טובה ושמרנית מאד, בתיכון התחלתי להתחבר לבנות הפתוחות מבית ספרי, חברותי ומשפחתי כל הזמן הזהירו אותי שאני עושה טעות וכדי לי להתרחק מהם אבל אני מאד התחברתי ולא יכולתי להפסיק. בהמשך התחברתי לאחת הפתוחות ביותר, המורות התערבו וההורים אסרו עלי להסתובב איתה, אך שום דבר לא עזר ואני התחברתי יותר ויותר. אני יודעת שאני לא עושה נכון [וגם כל הזמן דואגים להזכיר לי] ולא טוב לי. אני לא מסוגלת לעזוב וכולם אומרים לי שזה מה שאני צריכה לעשות. יש לי מצפון מהצער שאני גורמת להורי, אני בוכה המון, לא טוב לי עם החברות- כי יש לי כל הזמן מצפון ולא יכולה לחשוב על לעזוב. במיוחד שסגנון אחר של בנות לא מעניינות אותי. רציתי לדעת מה אני צריכה לעשות. אין לי כבר כוח למצפון ולעזוב לא שייך. חשוב לי לציין שמפריע לכולם בעיקר בגלל השם [שידוכים וכו'] ולא כי זה משפיע עלי לרע. תודה מראש

חברה יקרה,
מעריכה אותך מאוד על היכולת שלך לבוא ככה ולשתף. יישר כח על הכנות, האומץ והרצון לעזור לעצמך!
קראתי את מכתבך כמה פעמים, ולא ממש קל לכתוב לך תשובה.
מצד אחד את מתארת את הכאב של הורייך והקושי שלך מול הצער שלהם, ומצד שני חברות קרובה עם בנות כלבבך שגם זה לא דבר מובן מאליו.
לא קל לבנות קשרים חברתיים שבאמת מספקים אותנו, וכשמוצאים כאלו הרצון הטבעי הוא לשמור ולפתח את הקשר ולא להפך.

נוסף לכך חברות זה קשר מחייב וברור שאף בחורה לא תרגיש בנוח  לנטוש את חברתה בגלל הוראה מגבוה, מבלי שחברתה פגעה בה חלילה או עשתה משהו שהוא לא בסדר.

לראות את כל התמונה
במצבים מורכבים כאלו, כאשר אדם מתקשה לבחור בין האנשים אותם הוא אוהב ואליהם מרגיש מחויב , הייתי מציעה להתרומם מעל הסיטואציה בפרטיה הקטנים ולהסתכל מגבוה.

דבר ראשון שאנו צריכים כדי להיות מסוגלים להסתכל על המצב באופן אובייקטיבי זה להניח לכמה דקות את הרגש בצד. (תוך הבטחה שלוקחים אותו בחשבון , וחוזרים אליו מאוחר יותר… אין כאן כוונה להתנתק מהרגש חלילה, אלא להניח אותו בצד לזמן מה, כאשר עוסקים בבירור האמת)

ישנן כמה שאלות אותן את צריכה לשאול את עצמך, ולענות לעצמך בכנות. ברגע שתהיי קשובה לאמת הפנימית שבך, תוכלי בע"ה לראות בבירור את הדרך בה עלייך לנהוג, שהרי בסופו של דבר הקב"ה נתן לך את המציאות הזאת, ובתוכך את יודעת בדיוק את התשובה.

התפקיד של השאלות הוא למשוך את התשובות מהמקום הפנימי שבך אל התודעה הגלויה.

להבין למה
א. את כותבת שאת יודעת שאת עושה לא נכון. למה? מה לדעתך לא נכון בבחירה שלך?

ב. את כותבת שאת לא מסוגלת לעזוב , הייתי מבקשת שתתבונני פנימה ותבחני למה? מה קושר אותך אל הבנות האלו שגם כאשר את מבינה שהמשך הקשר הוא לרעתך את עדיין נשאבת אליו יותר ויותר?

יכולת הבחירה בקשרים היא מאד מאד חשובה. מערכת יחסים בה אנו מרגישות כבולות "ולא מסוגלות" לעזוב היא לא מערכת בריאה, כי במערכת יחסים שכזאת אדם פועל נגד עצמו, נגד ערכיו, נגד רצונותיו האמתיים…
לפעמים מדובר באישיות כריזמטית שהאדם נסחף אחריה, לעיתים זה מקום של הכרת הטוב באופן לא מתוקן שהופך לרגש של "אסיר תודה"- ולא מסוגל להשתחרר מבית האסורים הזה,
לעיתים להפך אנו מרגישים שהזולת זקוק לנו ואנו לא מסוגלים לנטוש אדם שהנוכחות שלנו בחייו חשובה לו כל כך. זה גם יכול להיות עניין של הרגל, שקשה לצאת ממנו וכמובן יכולות להיותן גם סיבות אחרות… אבל עצם העניין שאת מתארת את זה כמשהו שאת לא מסוגלת לעשות זה מדאיג, כי הרגע בו אדם מאבד בחירה בקשר זה הרגע בו הקשר עלול להפוך להרסני עבור אותו אדם. ושימי לב שכאן הבעיה היא לא בזולת או בך אלא בדינמיקה שנוצרה בתוך הקבוצה.

מאיפה באתי ולאן אני רוצה להגיע
ג. בשאלה הקודמת בקשנו שתבחני מה הרגש שכובל אותך אל הבנות האלו, ולא מאפשר לך לבחור להשתחרר. כאן שואלת שאלה אחרת. מה מלכתחילה משך אותך בקבוצת הבנות האלו בכלל ובבחורה המדוברת בפרט? לעיתים אנו נדרשות לעשות שינוי בחיים, אך כדי לעשות שינוי אמיתי אנו חייבות תחילה להבין איך ולמה בחרנו את המצב הנוכחי.
כאשר אדם מנסה לשנות מצב מבלי להבין מה הטוב שקיים במצב הזה, המשיכה אל ההרגל הישן תמיד תישאר כי קיים שם איזה שהו ניצוץ אמתי שתוך כדי השינוי וויתרנו עליו.
לכן אבקש ממך שתכתבי לעצמך מה טוב בקשר שלך עם הבנות האלו.
מה משך אותך אליהן לכתחילה. אלו מידות טובות שיש בהן, ונקודות של אור בקשר הזה.

ד. כעת כשאת מבינה יותר מה הטוב שמושך אותך אל הקשר הזה,
זה הזמן לבחון איך אפשר לשמור על הטוב הזה מבלי להיפגע מהלא טוב שבא איתו…
את כותבת שהקשר לא משפיע עלייך לרעה, מלבד השם שיוצא בשידוכים.
ראשית עם כל הרצון להיות פוליטיקלי קורקטית ולומר ששידוך זה משמיים, והאדם צריך להיות עצמו ולא לשחק בהצגה על מנת למצוא שידוך שלא באמת מתאים לו- אלא מתאים לדמות שהוא גילם… אי אפשר להתעלם מנקודת אמת אחת.
הזכרת עניין השידוך הוא בעצם פרספקטיבה ארוכה ואמתי לרצון האמיתי שלך…
ז"א אם באמת הסגנון של בנות פתוחות ופורצות גבולות זה מה שמתאים לך, ושם הכי נוח לך למה באמת שלא תחפשי גם בחור כזה בבוא העת? אבל אם זה לא מה שאת רוצה מהחיים העתידיים שלך , ואת רוצה בית חסידי ששומר על הגבולות שלו, משפיע ולא מושפע מרוחות חיצוניות אז כדי שתוכלי בבוא העת לבנות בית כפי שאיפותייך את צריכה ראשית לבנות את עצמך בהתאם. איך אמר אליהו הנביא? אי אפשר לפסוח על שני הסעיפים…
את כותבת שאת לא מאושרת עם חברותייך בגלל המצפון, וממה שנראה בכתיבתך זה שהעדר השמחה היא לא רק בגלל הצער שנגרם להורים אלא בעיקר כי בתוך עצמך את יודעת שזה לא מה שאת רוצה. כשאדם לא נאמן לערכים של עצמו זה יוצר אצלו תסכולים. לעומת זאת בחירה – קשה ככל שתהייה אבל שהולכת על האמת הפנימית היא מספקת באופן עמוק, ומאפשרת לאדם להיות מאושר גם כאשר זה לא קל.

על פניו נראה שהבחירה שלך בחברות אלו לא הייתה בגלל הפתיחות שלהן אלא למרות זאת. מצאת בהן נקודות אור שמעבר לחיצוניות שלהן. אני בטוחה שאם תסתכלי על הנקודות האלו תוכלי למצוא עוד בנות שיש בהן חלק ממידות טובות אלו. זה לא קל לשנות את הסביבה החברתית שלך , בטח לא בגילך כאשר החברות הן חלק משמעותי מבניין האישיות שלך, אבל דווקא בגלל זה לא ייתכן שתישארי במקום שמותיר אותך שבורה מתוסכלת ומלאת צער רק כי את לא מאמינה בכוחך לעשות את מה שאת יודעת שנכון לך, להווה ולעתיד שלך.

כי הבחירה האמתית כאן היא לא בין ההורים לחברות, אלא בין החופש לנהוג על פי הערכים הפנימיים שלך, לבין שבי בקשר ובמקום שלא מטיב עמך.

יש לך כוחות
אני יודעת שזו בחירה לא קלה בכלל, אבל הקב"ה מעוניין בכוח הבחירה שלנו. זוהי כל התכלית של הניסיונות, זוהי התכלית של בריאת העולמות, שנערה בגילך תבחן באופן אמתי בין האמת לשקר ותבחר בחיים. וכאשר אנחנו נכנעות לנוח , ולקל, להיסחפות ולא לבחירה ועמידה איתנה על האמת הפנימית- הקב"ה לא מוותר לנו… כל הישארו במצב של "אי בחירה" והיסחפות אחרי עניינים לא אמתיים רק מוביל לסבוב נוסף, וניסיון עתידי קשה יותר באותו תחום…
כאשר אנו בוחרות להשתמש בכוח הבחירה שניתן לנו אנו מגלות את האלוקות שבנו בעולם, כי זה כוח עצמי שיש רק לבורא וליהודי נשמה בגוף.

שיהיה המון המון הצלחה, בשורות טובות וחג שמח!

איתך בדרך, חיה ברכה