ניצוצות

בואי נאיר את הלילה
רוחות אפלות בחוץ סוערות ,לפתע מציף חושך.
כל הדעות מתערפלות ולא רואים אופק,
רק מחלון אחד הבתים מופצים ניצוצות של אור .
בוחרים לשמור על הגחלת, לא מפסיקים לרגע לבעור.

אני אהיה הניצוץ ,אני להבה מרצדת .
אני אהיה זיק של אור מטיפת שמן רוקדת
ואותה החנוכיה דולקת בה מרצדת שלהבת .
זעקת חום מול משב קר ממיסה קרחונים בלב מנוכר .

אני אהיה הניצוץ, אני להבה מרצדת.
אני אהיה זיק של אור בתוך חשכה,
מרקדת גיבורים ביד חלשים רבים ביד מעטים .
בימים ההם-בזמן הזה כמו מול צבא חיילים שועטים .

אני אהיה ניצוצות, אני להבות מרצדות .
בואי גם את איתי ,נאיר את הרחובות .
אז בואי נהיה ניצוצות אני וגם את
בואי נאיר את הלילה ,ממנו תתחיל הפיכה!