נחיתה. בבום💣

8 תגובות

1. וואו, כתבת ככ יפה ומתומצת..
   ואני ככ מזדהה איתך. אני הייתי בכ"ב שבט השנה, יחסית היה לא מזמן, אבל, אני מרגישה שדיי נגמרו לי הכוחות והאורות שהיו לי אצל הרעבע, וזה ככ מבאס ומאכזב..
   מה באמת אפשר לעשות עם זה? איך לשמר את זה?
   תודה!!

   הגב

   1. כל כךך
      תודה על התגובה💗

      הגב

2. בול. בול.
   זה מה שאני מרגישה עכשיו
   בדיוק.
   איפה 3 תפילות בחיות?
   חתת בקלות לפני שקיעה?
   פתאום הכל נהיה קשה יותר

   תשרי.
   "מילה אחת סך הכל.
   אבל מסתתר מאחוריה כל כך הרבה"
   כ"כ נכון, כ"כ כואב..

   הגב

   1. פיננסייי🤍😥

      הגב

3. מדזהה ממש.
   מסתבר שהעבודה נשארה אצלי.
   מטרת הנסיעה לרבי היא לא להפוך אותנו לצדיקות גמורות. גם לא לבינוניות.
   מטרת הנסיעה לרבי היא לא למחוק לנו את כל התאוות.
   וגם לא להכניס סוללת בטרייה מוטענת ל365 ימים (עד הנסיעה הבא).
   אנחנו מגיעות לרבי כדי להזכר מי אנחנו באמת. כדי להתקשר יותר. כדי לספוג. כדי לראות סוף כל סוף את הנפש האלוקית בלי כל הבילבולים. מטרת הנסיעה היא נטו כדי להגיע לרבי!
   אבל העבודה עצמית נשארת לעד.
   לעולם לא תעלם, וזה התפקיד שלנו כאן בעולם הזה.
   ולפעמים קשה, קשה עד מאוד.
   ואם נזכר, כמה היה טוב לנפש האלוקית שלנו ב770, באוהל, בד' אמותיו של נשיא הדור.
   אז תמיד נשאף לטוב הזה כאן בארץ.
   קשה לי מנחה קשה עד מאוד.
   אבל אם אזכר כמה טוב זה עושה.
   אז אתגבר ואצליח לעשות את זה.
   וקשה לי ללמוד שיחה.
   אבל אם אזכר כמה טוב זה עושה.
   יהיה לי יותר קל לפתוח וללמוד.

   הגב

   1. וואו קצפת
      תודה🤍
      מעריכה ממש את התגובה הזו

      הגב

   2. נכוןן, אני באמת לאחרונה משתדלת להיזכר בדברים שעוזרים לי ועושים לי חשק לתהפלל מנחה לדוג' וכו'..
      אני כאילו מנסה לדמיין את עצמי בחדר ראשון בסווענטיי, ואני מתפללת ותוך כדי מציצה לגברים, ורואה את הכיסא של הרעבע וכו'. ואז יש לי יותר חשק ומוטיבציה להתפלל מנחה לדוג' אבל בחשק יותר ובשמחה…
      קיצערר…
      ובאמת בהצלחה לנו ושבעז"ה נצליח להיות במקומות גבוהים מבחינת רוחניות..

      הגב

      1. אמןן❤
         תודה על התגובה נקודה

         הגב