נותנת לאבא שלי מתנה

מחזירה אהבה!
עבר י"א ניסן. נגמר. כן רבי, השנה ב"ה אפשר לומר שגם אני הרגשתי שהיה לי יום הולדת..
זכיתי להרגיש, להצליח, לכוון, והעיקר- להיות גאה במי שאני ולהודות על הזכות!
אז נתחיל מהתחלה.. לפני י"א ניסן חשבתי, ואמרתי לעצמי- מתקרב יום מיוחד, פעם בשנה. לא סתם יום. אני צריכה להתכונן אליו כמו שצריך!
יושבת, חושבת, לומדת, מחליטה החלטות, גם נכשלת ונופלת בין היתר..
ומחליטה- רבי, השנה י"א ניסן יהיה יום משמעותי! יום שאזכור, יום שיוסיף לי, שיעזור לי.
אז הגיע היום. מתחילה להילחם ולנצח! מתפללת בכוונה, לפחות משתדלת- כמובן כמה שמצליחה, בשביל הרבי. מנסה להקשיב להרצאה בבית ספר, לקבל מסרים, להתחזק מהם- בשביל הרבי! ותאמת שבסופו של דבר זה היה נטוו בשבילי. יוצאת למבצעים- כן, אני מובכת, לא נעים לי. מה ככה לבוא לאנשים ולהציע מצות? ואז נזכרת- מה אתך? החלטת שהשנה יהיה שונה, שתעשי הכל בשביל הרבי, לא? אז תעמדי בהחלטה שלך! אז מתחילה לחלק, עם חיוך, עם תחושת גאווה, שליחות. אני עושה את הדבר הכי טוב שיכול להיות. בשבילך רבי! ובאמת- שזה היה מדהיםם! אנשים שאלו, דיברו, החמיאו, כתבו לרבי, לקחו מצות ונש"ק. אני רוצה לשתף אתכן במשפט שמישהי אמרה לי אחרי ששאלה והבינה כמה דברים עלינו, על השליחות של הרבי, על זה שאנחנו הולכות 'בהתנדבות' לגרום ליהודי טוב, כי חשוב לנו ממנו. מקריבות מהזמן שלנו.. אז זה מה שאמרה: "וואו איזה חינוך מדהיםם, הלוואי על כולם, זכיתן!" כן, היא עזרה לי להבין את זה עוד יותר. זכיתי!! יש כל כך הרבה אנשים סביבך שלא זכו, שלא במקום שאת נמצאת בו. ואת זכית להיות הבת של הרבי, שליחה שלו, חב"דניקית! אז תהיי גאה בזה ושמחה. תכירי תודה! המשכתי עם כוחות מדהימים שהרגשתי שהרבי נותן לי! כן רבי, חילקתי בערך ל40 אנשים מצה שמורה. אני! שכל כך התביישתי בהתחלה, ופחדתי, חילקתי ל40 אנשים אמונה!! רבי- זה מתנה בשבילך!!
נכון, לא ראיתי אותך בעיניים שלי, לא שמעתי אותך באוזניים שלי, אבל הרגשתי אותך בלב שלי! היה לי זכות להחזיר לך את כל האהבה שאתה נותן לי כל השנה!
ממשיכה להתוועדות, ועוד אחת. "לרבי נותנים מתנה שבאמת אנחנו מרגישות שנותנים אותה, שקשה לנו לוותר עליה. כי זה משהו שאנחנו אוהבים. לרבי אני מקריבה מעצמי, גורמת לו נחת, מוותרת על משהו שכל כך קשה לי להצליח בו, שאני נלחמת אתו יום יום. כי בשביל הרבי אני נותנת את המתנה הכי גדולה שיכולה להיות" זה מה שאמרו בהתוועדות..
אז כן רבי, נגמר היום. מחליטה החלטות. קשות מאוד, אני מוותרת מעצמי על דברים שאני כל כך אוהבת אבל יודעת שהם לא טובים. בשבילך רבי! כי אתה אבא שלי, אבא שדואג ואוהב אותי. ולאבא צריך להחזיר אהבה, צריך לתת מתנה! תודה על הזכות רבי, מקווה שגרמתי לנחת, ובטוחה שחייכת את החיוך הגדול שלך והיית גאה בי, בבת שלך! מחכה כבר לראות אותך במוחש, בגאולה.
תודהה שקראת, ותהיי גאה על מי שאת, כי זה בכלל לא מובן מאליו.