תפריט
קחו מגב ויאללה ספונג'ה
שטפו את האוויר בריח לימון
הוציאו מהררי האבק את הנינג'ה
ועשו שייק בטעם קינמון
תלחמו בזכות קצת לנשום בגווני הקשת
וצאו לקרב עם השריון מפורים
דחפו הצידה את השגרה המתעפשת
כנגד כל הסיכויים, ברחו מעכביש וקורים
תנשמו עמוק ותנשפו בלי סוף לבלון השגרה
בסוף הוא יתפוצץ שידכם בעליונה
צאו החוצה ולא תוכלו להפסיק השירה
ותעופו בבטחה לעבר החופש כיונה
מצאו אלו מציאות מעניינות
שהקימה בכל בוקר לא תהיה רוטינה
והתחילו נא להגשים חלומות
שבלילה תשנו כמו תינוק ומטרנה
עצרו נא את הדקלום של יומכם
הפסיקו נא להידחס בשגרה החונקת
אל תמשיכו לרוץ כי עתיד להתנחם
הקשיבו רגע כמה יממתכם נשנקת
עצרו ואימצו רגעי אושר קטנים
הפריחו בועות לאוויר משוחרר ורוקד
שאנחתכם לא תזעק כתנים
שעשרות אנחות קטנות עונות כהד.
💦😂🍌🤩🎈
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
אוייי, יצורה מחומר מעניין, את מותק😘
כמה שמחה הכנסת לי…!
אוףף, אבל איך עושים את זה?
איך עוצרים את הדקלום של היומיום?
כי אני במלחמת הישרדות…. לצלוח את השנה ולצאת לחופשה
ובאמת מרגישה שהתקופה האחרונה התבזבזה…
כי מה לעשות וזה האופי שלי
שאין לי כוח ליזום יציאות וטיולים
תודה תודה
ודעי לך שאין יותר משמח לקרוא שהכנסתי שמחה למשהי אחרת:)) אז שוב, תודה רבה, שימחת אותי
איך עושים את זה? איך עושים את זה? אי-ך עושים- את- ז-ה??
אולי פשוט לוחצים על כפתור 'סטופ' ונותנים רגע לדיסק להסתובב שניה כמו משוגע עד שהוא נרגע ואז נושמים עמוק, ופשוט נושמים ופשוט נושמים ועוד פעם, ורגע יוצאים לראות אוויר ועל רקע של שמים ואדמה לוחצים על כפתור 'המשך' ונותנים לדקלום להמשיך. אולי.
אולי פשוט רגע לעשות מה אני מעדיפה, לקבל בכל המבחנים ציון מושלם ולסחוט את עצמי עד חנק, או אולי קצת לשחרר לתת לחיים לזרום. ולא צריך לצאת לטיולים אגדיים אולי פשוט לקחת מכחול ובריסטול, לפרוס על השולחן את הצבעים ולהתחיל לצבוע.
תנצלי את הזמן הזה, ולא רק על לימודים, כי הוא מהדורה מוגבלת שתגמר בסוף מהמדפים בעוד כמה שנים שאני ואת נרוץ אחרי עבודה, בית וילדים בעז"ה
האמת, שהייתי זקוקה לזה עכשיו🙏
הי כפחית
כיף לקרוא שזה הגיע בזמן.
😁💖
כמה עליזות,
אהבתי!!
יאיי אהבת, איזה כיף לי
תודה אני. 💖😁
עליזות, כן עליזות, אהבתי את ההגדרה,
חיפשתי אותה והנה מצאת אותה.
י-צ-ו-ר-ה.
מאיפה ז-ה?.
וואוווווו. זה היה מעודד😄
אני לא אוהבת שגרה, היא משעמם אותי ברמות שקשה להאמין.
אני אומרת שכול שונאת השגרה צריכות להתאחד פעם בשבוע להפיג אותהההה
את כותבת— יש מילה שהיא לא מושלם, נדיר, כובש, מדהים?😋
כי את זה את כבר יודעת ובא לי לגוון…😪😉
אוו ג'ינג'ונת התגעגעתי לתגובות שלך, כבר הרבה זמן לא העליתי פוסט בשביל לזכות בהם😁😉💖
מאיפה זה? מהלב שלי, שרוצה קצת לעוף כמו יונה, שרוצה לנצח את השגרה
שרוצה לנשום, שרוצה גיוון שרוצה לצבוע את היום שלי בכל גווני הקשת, ולא רק בצבעי שחור לבן וכחול של תיכון,
לימודים ובגרויות, רוצה עוד פרוט;)
האמת שהשיר הזה הוא עליי, גם מבחינה ישומיית, אני די אחת שלא נותנת לשגרה להכניע אותה😜
טוב, קדימה, תארגני מפגש, ותכתבי אותי בשורה הראשונה של המוזמנות, אני באהה.
ותודה לך, אם כל הכבוד לגיוון אני אסתפק במחמאות הרגילות, הם גם נכנסות ללב שלי ועושות לו הכי טוב שיש בעולם, מחממות אותו, מרגיעות אותו, מחייכות אותו, תמיד טוב לשמוע אותם, מעניין אם מתישהו אני אתרגל אליהם.
אוייי, את מצחיקההה ומתוקה!
מעניין אם את גם ככה במציאות כזאת… (אהההם, איך להגדיר את זה…) כזאת עליזה! (כמו שזאתי כתבה כאן למטה…) או שרק בכתיבה…
ואהבתי את המשפט האחרוןןןן💗💗💗
האוזניים שלי נקרעות מהחיוך הגדול שעלה עליהם, תודה
עליזות – אני. אני -עליזות? יכול להיות, לפעמיים. אני אחת שמחה שאוהבת לשמוח ולהיות מאושרת ממה שיש לה ושאוהבת לצחוק, זה אומר שאני עליזה? לא יודעת אולי.
😁💖