קולם…
עיניים דמומות
מסתכלות בי
אל תוך עיניי
מישירות מבט עייף, שותק
מייחל.
מתלבט.
גלה לי מה נכון
כי אני חסרת אונים
מול הדממה
שסובבת אותי
אף לא אחד
מדבר, מבאר
נשארת לבדי
עם התהיות.
המחשבות הצפות
מציפות את מוחי.
אך ההדים סביבי
לא נשמע קולם
בכי נאלם.
לא מבינה
איך לפתע
כך נוצרת
מלחמה שלא נגמרת
האדמה תחתיי
הקרקע הבטוחה
שוב רועדת
נשמטת.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
9 תגובות
איה איה. זה כאב
כלכך מבינה אותך.
הלוואי אם הייתי יכולה להיות שם בשבילך. תזכרי שאת חזקה, ואני בטוחה שתעברי את זה. אוהבת
את נשמה נורא.
אוהבת.
"….ואני האדמה"
הצלחות גיברת.
אני קראתי 3 פעמים את השיר ואת התגובה שלך ולא הבנתי למה התכוונת.
אפשר בבקשה הסבר?
ממש יפהה?
תהי חזקה!!את לא היחדיה! העם איתך
תודהה!
אני אהיה.
כתיבה מדהימה! ממש הרגשתי שאני נכנסת לתוך זה.
רק חבל שזה דבר עצוב ומבלבל:(
תודה טלטול.
נכון. הכי חבל שיש.
אוףף איזה מדהים
וכואבבב
פשוט אהבתי את זה