תפריט
את דוגמא בשבילי
מוצפת זכרונות
מוצפת רגשות
את נמצאת אצלי בראש
את נמצאת אצלי בלב
לא, אני לא מתוסבכת.
אני פשוט אוהבת!
הרבה זמן לא פגשתי מישהי כמוך..
את אמיתית
את אכפתית
פשוטה עם לב גדול
החיוך תמיד הולך איתך
את לא שופטת
לא פוחדת
מודה בכשלונות
מכילה סיפורים לא פשוטים.
למדתי ממך המון!
היה לי כייף פשוט להיות לידך!
את פשוט דוגמא!
לבת חסידית אמיתית
ופשוט לבן אנוש!
אני מתגעגעת מאוד מאוד!
רוצה שתהיי כבר לידי.
למה יש געגועים בעולם?
למה יש פרידווותתתתתתתת???
אוהבת אותך המוון המוןןןןן
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
11 תגובות
כנראה שאני יצא נורא אבל לא אכפת לי. ניסיתי לכתוב משהו כזה על משהי שאני מאוד אוהבת- שוב, לא תסבוך. אבל יצא לי קיטצ'י מדי. מה אני יעשה שאני מתגעגעת אליה גם אחרי שהיינו ביחד יום שלם?
תכתבי מה שאת רוצה. זה אתר אנונימי..ואם קשה לך להתמודד עם תגובות אז פשוט אל תקראי אותם. אני חושבת שהאתר הזה הוא פשוט פורקן לרגשות. לא ריצוי בנות שאוהבות שירים מרגשים…ותכלס שיחשבו שזה תסבוך. יש קשרים יותר עמוקים מתסבוך, וכדאי שתכירו אותם. אפשר גם אחרת…
מסכימה איתך!!!
שונאתתת פרידוווות!
אם יש מישהו בעולם ששונא פרידות, זו אני!
איזה כייף לך שיש לך כזו חברה!!!❤️
הלוואי על כולנו!!!
כתבת מהמם!!
מזדהה כל כך
פרידות זה דבר נורא
וכשזה גורר איתו געגועים זה משגע אותי כבר
כתבת מהמם!
געגוע זה דבר נורא!
בהתחלה הרגשתי שכתבת את זה עלי, משפט אחד דאג להבהיר לי שלא. ואני שמחה!
אני לא רוצה שיכתבו עלי כאלה דברים, ושבנות ירגישו אלי כאלה דברים.
מניסיון זה נורא ואני לא אוהבת את זה בכלל!
אני חושבת שאם מישהי היתה כותבת לי שהיחס שלי לאנשים הוא כזה שכייף להיות לידי ושאני דוגמא לבת חסידית זה דווקא היה מחמיא לי…תלוי איך את לוקחת את זה..
מזדהה איתך,יש לי חברה כמה שנים מעליי ועוד מעט היא תגמור את התיכון ואני לא ישרוד את הפרידה ממנה..
לא שאנחנו כזה הרבה ביחד אבל אני חושבת עליה ואוהבתתת אותה ממש
במי מדובר?
איזה יפה את כותבת
יאו פרידות.. אחד הקשיםם
בהצלחה עם זה
אויי.. זה נשמע כזה כואב?
וואי.. ממש מזדהה איתך…
יש לי חברה ממש טובה שאנחנו מדברות פעם במליון, שלא לדבר על נפגשות.. (היא נשואה וגרה במרחק של 4 שעות נסיעה…)
וכל פעם שאנחנו קצת מדברות הגעגועים פשוט מציפים אותי…