אני מאוד מתגעגעת הביתה אני בפנימייה שמשהי תענה לי תשובה נורמלית, תודה רבה
הי יקרה,
קוראת את המכתב שלך ומרגישה את הגעגוע העמוק שלך במילים הקצרות שכתבת.
געגועים זה דבר כואבבב!
פעם קראתי איפה שהוא, שכשאוהבים מישהו אז הלב כאילו מחובר בחוט ואז כשמתרחקים החוט הזה כאילו
– נ מ ת ח…-
לעומת זאת זה מדהים איך שגעגועים נעלמים בשני'ה – ברגע שנפגשים.
מעניין למה את הכי מתגעגעת.. לאימא? אבא? אחים ואחיות? לחדר שלך ולדברים שלך, להרגשה הכללית של "בית"..
קשיים שמובילים לצמיחה
"רק הגופים מחולקים" כתוב בתניא.
כשחושבים על זה, החיבור האמיתי והמשמעותי הוא מעבר למקום ולזמן ולכל מימד כל שהוא.
העולם הזה בעצם מעלים מאיתנו את האמת (עולם – מלשון העלם) כך שבעצם החיבור למשפחה קיים תמיד באותו אופן.
ומה זה אמור לעזור לך מהידע הזה?! (-:
אולי זה ינחם אותך קצת.. ותן לך נקודת מבט גבוהה על הדברים שאולי קצת תעזור למצב רוחך להתרומם..
תחשבי שלא סתם את לא בבית עכשיו, יש לשה מטרה מאוד חשובה.
את לומדת ומתפתחת בכל מני תחומים, כולל התחום של לבנות את עצמך, את הבית הפרטי שבע"ה לא עוד הרבה זמן יהיה לך..
"על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו"
יש משהו בעזיבה הזאת (שזה תהליך שאת נמצאת בתוכו כבר עכשיו) יש בזה משהו מאוד בריא לנפש.
כדי להיות בעלת אישיות משל עצמך, לא תלותית בהורים ובבית ההורים צריך לעזוב.
יש מושג כזה "כאבי גדילה" – הכוונה לכאבים פיזיים שיש לילדים בעצמות בתקופה שהם גדלים (תופעה מאוד מצויה שיש הרבה שלא מודעים לה)
יש כאבי גדילה גם ברוחניות.. בניהם הגעגועים..
אז אפשר להרהר בכל הדברים האלה ולשמוח בזכות שאת בתהליך צמיחת האישיות שלך
ואפשר להסתכל על תמונות מהבית ולבכות קצת..
ולהתקשר הביתה ללבכות עוד קצת..
את יכולה גם לכתוב, כתיבה זה תמיד דבר שפורק ומשחרר את הכאב והגעגועמניחה שגם את בתחילת שנה, אולי אפילו תחילת ט', קחי בחשבון שאת בפנימיה חדשה ולוקח זמן להתרגל, חברות, חוקים ובית ספר חדש, כל ההתחלות האלו בבת אחת לא קלות, ולו'קח זמן להתרגל.. אני בטוחה שבמשך הזמן יהיה לך קל יותר..
ובסוף מתי שהוא זה מגיע – הרגע שתגיעי הביתה והגעגועים יעלמו וזה כזה כייף! ואם תשארי שם הרבה זמן, כנראה שיתחילו לך געגועים לפנימיה… (-;
מקווה שיצאה לי תשובה נורמלית 🙂
איתך, ענבל
inbal770@gmail.com
3 תגובות
ממש בכיתי כשקראתי את זה.אני גם שליחה בחו"ל ונמצאת בפנימיה בארץ..
שמחה שמדברים על הנושא הזה,בטח יש הרבה שליחות במצב הזה ששותפות באתר.
כאבי גדילה…
לילות לבנים היו לי מזה…
נוראי!!
היי. למה את בפנימיה? בחרת בזה בעצמך? ואם לא טוב לך שם אז אולי תעברי ללמוד בביס אחר?