לא שווה כלום:(
יש לי הרבה מקרים בביצפר ובמשפחה שממש ממש קשה לי!!
בביצפר, יש בנות שמעליבות אותי ופוגעות בי ממש… הייתה לי עד לא מזמן חברה ממש טובה שהיינו בקשר ממש טוב, ולפני כמה זמן היא אמרה לי שהיא ראתה תמונות שלי באיזה שהוא מקום ואז היא אמרה לי נטו בפנים, שאני הייתי נראית שם מזוויעה.
נפגעתי ממנה ממש וניתקתי אתה קשר בלי לדבר אתה…
וזה רק מקרה אחד מתוך המיליון שקורה לי..
יש לי גם מקרים שאני מדווחת על כל פיפס למשפיעה, ואני יודעת שזה לא בסדר וזה לא אמור להיות ככה, ואני מרגישה דפוקה ובלי שליטה עצמית.
אני לא מבינה איך המשפיעה שלי לא מתחרפנת ממני…
ואני החלטתי יותר ממיליון פעם שאני לא כותבת לה כלום עד לפעם הבאה שקבענו לדבר, וזה תמיד לא יוצא!! תמיד אני מוצאת את עצמי כותבת לה איזושהי הודעה ואחר כך מתחרטת!!!
זה מעצבן ומתסכל!!
ובבית גם ההורים שלי לא מבינים אותי, הייתי אמורה לנסוע לאיזושהי שבת ממש כיפית, שזו השנה האחרונה שמתאימה לי לגיל…
ובגלל ההתנהגות שלי עם האחים והאחיות הם ביטלו לי!!!
קשה לי בבית!!! קשהה!! קשה!!!!!
ואין לי למי לפרוק ועם מי לדבר!!!!!!!!
פשוט אין!!!
הקשר עם ההורים שלי הוא גם ככה על הפנים, וכשאני מספרת להם איזשהו משהו על מישהו, אז תמיד רוב הסיכויים שהם יכעסו עליי, ויבטלו לי משהו!!! תמיד זה קורה!!!!
ואני מתחרפנת!!! אין לי עם מי לדבר!!!
קשה לי!!!!!!!!!!!!! פשוט קשה!!!!!!!!!!!!!! אף אחד לא מבין אותי!! ואני לא שווה !! אני אפס!!!!!
אף אחד לא רוצה בי!!!!!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
10 תגובות
מקסימה שאת!!!
את אהובה, רצויה מוכשרת וטובה
מעצם היותך בת ישראל, בת חב"ד.
וההרגשה הזו תעבור בעז"ה בקרוב!!
קודם כל זה ממש עצוב לשמוע…
דבר שני את משתפת אותנו ותמיד יכולה! נכון שזה לא אותו דבר זה וירטואלי אבל זה ממש מחזק!
רוב הדברים שכתבת פה כבר עברו ואת עצבנית וכועסת, אני חושבת שאת לא צריכה להעביר את הכאב לגמרי אבל שלא ימלא אותך מבפנים כל כך… גם לי היתה חברה טובה, אבל היא עזבה אותי היה לי קשה, מאוד, אבל ניסיתי לשמור על פורפוציות הבנתי שזה לא סוף העולם הכל יכול להשתנות ובאמת ברוך ה' מצאתי לי חברות אחרות ואיתה יש לי קשר נחמד כמו כל בת בכיתה…
אני מאחלת לך מכל הלב שהכל יסתדר!
שכתבת אתזה את היית בסערת רגשות גדולה..
אני כלכך רואה את עצמי בתוך כל התיסכול הזה..
הייתי שם, ועדין קצת..
את בטח ילדה מכיתה ז' חמודה שלא מבינה מה קורה איתה פיתאום..
מגלה את העולם הקשה והמאתגר שלנו..
את הימים הקשים שאת רק רוצה שיגמרו..
את ההבנה שאם את לא תעזרי לעצמך אף אחד לא יעזור לך..
יבטלו לך..
יפגעו בך..
אני כעיקרון איבדתי את האמון שלי בהורים שלי בעיקבות התקופה הזאת..
אני כבר לא מספרת..
מיתיעצת..
כי אני מרגישה שהם לא מבינים..
פליז תישתדלי שזה לא יקרה לך..
אז מה.. הם בני אדם שלא תמיד מבינים מה את צריכה עכשיו..
וכמה קשה לך..
תורידי את הראש עד שהגל יעבור..
פליז אל תעשי את הטעות הזאת..
ובהקשר לחברות..
תראי להם שאת לוקחת את הפגיעות בקלות..
שזה מצחיק אותך..
שזה לא פוגע.. שזה לא מעצבן..
תיצחקי עליהם בחזרה..
ולא, אל תנתקי קשרים ביגלל זה..
אם קורה לך שוב, או תיצחקי עם הילדה.. תגידי לה כן, אה? גם אני לא אהבתי את התמונה כלכך.. פעם הבאה תעזרי לי ליבחור משו שאני ניראת בו יותר טוב..
או, לאא, ואתת? לא יותר טוב.. או משו כזה..
אני יכולה לעזור בקטע של המשפיעה..
זה שיא המובן.. זה ניקרא תלות..
קרה לי כלכך..
כל פעם שקורה לך משו שאת מרגישה שאת חייבת חייבת לספר או שאת כותבת לה ולא שולחת.. (למרות שלי לא עזר.. )
או שתגידי לה-
יש לי ליפעמים סערת רגשות..
ואני חייבת לשלוח למישו מה קורה לי..
אזז אל תיתחיסי.. משו כזה
לא יודעת כמה יעזור לך..
אבל אני שיא המבינה אותךך.. אל תרגישי לא תקינה.. זה לא נישלט..
אני מבינה אותך..! אני יודעת מזו התופעה שאת מתארת. קוראים לזה "גיל ההתבגרות". וזה קורה לכולן… או לפחות לי.. תאמיני לי, שגם החברות שלך, עוברות את זה, בצורה זו או אחרת. וגם האחיות הגדולות שלך עברו את זה, והקטנות יעברו. ההורים שלך מנסים לחנך אותך. אולי הם טועים, וזה עצוב מאד. אבל הם עושים את זה מאהבה. כן, איפשהו בשבת שהם ביטלו לך, הם אהבו אותך. הקשר שלך עם המשפיעה צריך להתמתן, תכתבי לרעבע ותספרי לה, פנים מול פנים על התחושות שלך לגביה. וחוץ ממנה, תמצאי לעצמך עוד דמות בוגרת, שתוכלי לשתף אותה בדברים.
אני יכולה לנסות לעזור לך עם הקטע של המשפיעה,
תפתחי פשוט קבוצה עם עצמך(אם זה בהודעות אז פשוט לשלוח לעצמך)
ופשוט שם צכתבי כאיחו את כותבת למשפיעה שלך!
וכל תקופה מסוימת או שכאת ממש רוצה לשתף אותה תכתבי לה!!!
או שתדברו..
אל יכוחה לקרוא לקבוצה בשמה…ואז זה גם יעשה לך סוג של תחושה שאת באמת כותבת לה…אני מאמימה שהיא גם לא מגיבה לל על כל ההודעות…אז יצא לך ממש תחושה שאת כותבת לה
כאב, כאב, כאב, ושוב כאב,
בחיים אל תחשבי שאת אפס, ב ח י י ם!!!!!!!!
אולי תפרקי פה? תעשי בלוג? מה אומרת?
אוהבתותך מלאאאאאא
ומאחלת מלא הצלחה?????
מזדהה עם חלק מזה..
תדעי שאת אהובה ורצויה לפחות עלי!❤️❤️❤️
וואו תקשיבו בנות ריגשתן!!
אני עד לא מזמן לא הכרתי את האתר הזה עד שמישהי סיפרה לי עליו והחלטתי לנסות…
וזה היה בדיוק בתקופה הקשה הזאת..
לא ידעתי איך הוא פועל, ולא חשבתי שבנות יגיבו על זה..
ושפתחתי את האתר פעם ראשונה וכתבתי את הפוסט הזה,
פשוט הכל פרץ ממני כמו גל.. כתבתי ובכיתי ובכיתי…. כתבתי את הפוסט הזה לפחות שעה אם לא יותר..
ועכשיו שהודיעו לי שהפוסט שלי עלה היום
ושראיתי את התגובות האלה…..
מחמם את הלב, כפשוטו..
את רוב העצות פה אני הולכת ליישם כי העצות פה נטו עזרו לי!
ובכלל האהבה שלכם,.. והערכה..
ההרגשה שלי על זה שמישהו מבין אותי.. ומעריך..
אין לי מילים!!!!