מעשה בקוביה

משהו שלמדתי
אחותי בלגנה לאח שלי הקטן את הקוביה ההונגרית שלו.
הוא התעצבן והכריח אותה לסדר לו את הקוביה מחדש, כי היא לא מספיק יפה כרגע.
חשבתי לעצמי עד כמה זה מגוחך, הרי כל הקטע של קוביה הונגרית זה לסדר אותה מחדש. קוביות יפות ומסודרות שוכבות להן בשקט בחנות ואף אחד לא מסתכל עליהן. כשאנחנו קונים אותן אנחנו לא משאירים את זה ככה, כי אין לזה שום ערך. אנחנו מבלגנים ו…. מסדרים מחדש. המשחק הוא שאנחנו מסדרים בעצמנו.
ואז הבנתי, העולם הזה הוא כמו קוביה הונגרית. קשה, כואב, מתסכל, מייאש, מפיל ומרים אבל בתכלס הוא פשוט מאתגר. אם היינו מקבלים עולם מושלם שאין בו שום עבודה- מה הערך בזה?
כל הקטע זה לעבוד בעצמנו.
ואז כשהקוביה תהיה יפה ומסודרת, כשהעולם יהיה מוכן וראוי, אז נוכל להתגאות בזה, אז יהיה לזה ערך.